משרד עורכי הדין הרצוג פוקס נאמן ערך לפני שבועיים כנס שנועד לבחון את מבנה שוק התקשורת העתידי, לאחר יישום המלצות ועדת חייק. בדיון השתתפו אמיר חייק, יו"ר הוועדה שהמליצה על הקמת שוק סיטונאי חדש, עדן בר טל מנכ"ל משרד התקשורת, דוקטור טל ז'רסקי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, איציק בן אליעזר מנכ"ל 018 אקספון, ועמית לנג, מנהל אגף כלכלה ורגולציה בפרטנר.
הדוברים בכנס הציגו עמדות צפויות למדי, למעט ד"ר ז'רסקי, שסיפק זווית אקדמית בנוגע לתהליכים שעוברים על שוק התקשורת המקומי, בהשוואה לעולם. המצגת של ז'רסקי, שקיבלה את השם "שוק סיטונאי ישראל 2012 לקחי העבר ואתגרי ההווה", הציגה שאלה נוקבת. האם הרגורלטור הישראלי למד את מה שבעולם כבר הספיקו לשכוח לגבי הכדאיות של יישום שוק סיטונאי? שאלה נוספת היא האם מישהו יסכים להתפכח ולבדוק לעומק את ההשלכות הצפויות של יישום המהלך. הרבה כסף בוזבז
ד"ר ז'רסקי, המצגת שלך דיברה על ההיבטים התחרותיים של השוק הסיטונאי בעולם. מה אפשר ללמוד ממחקרים אקדמיים שבדקו את ההסדר הזה באירופה ובארה"ב?
"דוח שסיכם את כל המחקר עד היום, 15 שנה אחרי, הגיע למסקנה שגם אחרי שעברו כל כך הרבה שנים, אין תשובה קונקרטית, לגבי השאלות איך זה עובד ומתי זה עובד. האווירה הכללית בארה"ב, שהופכת בהדרגה לדוקטרינה, היא שהדבר הזה לא עובד. המצב הוא כזה שחלק מהכותבים אמרו שהיה ברור מראש למה זה לא יעבוד ואפילו לא מובן למה הרגולטור נכנס לזה.
"מצד שני, מדינות רבות מאוד בעולם כן מיישמות מודלים של אנבנדלינג (מפעיל וירטואלי) בצורות שונות ובמידה שונה של הצלחה. האקדמאים מאוד מתעניינים לבדוק האם זה עובד ומה ההבדלים בין המודלים השונים, שמובילים להצלחה ולהבדיל לכישלון. הבדיקות מבוצעות בשתי רמות. יש בדיקות תיאורטיות ויש כבר בדיקות אקונומטריות שלוקחות מדדים שונים במדינות שונות ומנסות להבין איך זה עבד כאן ואיך זה עבד שם".
הרבה כסף בוזבז
הצבעת על כך שבארה"ב השוק הסיטונאי רחוק מלהצליח ושגם באירופה המודל לא זכה להישגים מרשימים. כדאי ליישם את הפורמט הזה בארץ?
"לגבי זה שבאירופה לא מדובר בהצלחה מי יודע מה, זה לא נכון. יש מדינות שבהן זה מאוד הצליח, אבל זה נכון שאני לא בטוח אם זה יצליח בארץ. הייתי אומר שיש לזה סיכוי של 50% הצלחה. אבל צריך להבין שכישלון זה לא רק כישלון שזה לא מצליח שאין אנבנדלינג. המשמעות של כישלון - ואת זה אפשר ללמוד מארה"ב - היא השמדת ערך. מדובר בכך שבוזבז הרבה מאוד כסף על הרבה מאוד שחקנים וכל הכסף הזה התגלגל על הציבור. מה שאני אומר, זה שאפשר לבדוק ולנסות להבין מה היו המאפיינים של שווקים שהצליחו ולא הצליחו וכאשר אנחנו בונים את המודל בישראל, לקחת את השיקולים האלה בחשבון".
המודלים באירופה, במקומות שהצליחו, נעשו במעורבות ובהשקעה גבוהה של המדינה, בסיוע לשחקנים החדשים. אתה מסכים?
"מה שרוצים לעשות בארץ זה לא רק אנבנדלינג, זה אפילו מעבר לזה. ההערכה שלי היא שזה משהו בעייתי. כפי שהדברים מתקדמים, לא יהיה אנבנדלינג. חברות יקנו ג'יגות או כמויות מידע גדולות מאוד מחברות התשתית ואז ימכרו אותם לקמעונאים".
אתה מדבר על כך שהשחקנים החדשים לא ישקיעו, הם פשוט יקנו קו מקצה לקצה וימכרו אותו הלאה?
"כן, לכן העניין של שוק סיטונאי הוא מאוד מורכב. הרעיון של האנבנדלינג, הסיבה לעשות את זה, היא להביא לכך שהשחקן שבא מבחוץ בוחר באיזה מרכיבים הוא רוצה להשתמש ובזמן שהוא לא משתמש, הוא בא עם כסף שלו ומשקיע ביצירת התשתית. כאן לא רק שאנחנו מקבלים מודל עסקי חדש, אנחנו מקבלים השקעה בתשתית בגוף חיצוני. זה הרעיון של אנבנדלינג.
"כשמדברים על שוק סיטונאי באירופה, צריך לדעת על מה מדברים. צריך לדעת לפרק את זה לפי מה שהוחלט באותה מדינה. דברים שונים עבדו במדינות שונות. בכנס נאמר על-ידי הגופים המסדירים שזו טעות להסתכל במראה האחורית בזמן שאתה נוהג קדימה. זה היה הציטוט של הרגולטורים וזה דבר שאני מאוד מסכים איתו".
"משתגע מרוב תסכול"
מדוע לא שומעים מספיק את האקדמיה בנושאים שקשורים לשוק התקשורת?
"לא שומעים אותנו מספיק, כי דרך המחשבה וההתבטאות שלנו היא לא מה שאנשים רוצים לקרוא בעיתון. זה לא מעניין אף אחד".
אבל זה חשוב בגלל דלות השיח.
"ידידי פרופסור יוחאי בנקלר מהרווארד, כתב דוח, 330 עמודים, שחייבים לקרוא אותו. הוא בחן כל מדינה שאימצו בה את השוק הסיטונאי ובדק את האקלים הכלכלי שלה. הוא מסביר מה עבד ומה לא עבד. לכן אני משתגע מרוב תסכול שאנשים לא קראו את הדוח הזה. זה לא מופיע בהערות שוליים של ועדת חייק. אז עכשיו אני מדבר כמו פרופסור, שאם זה היה עבודה סמינריונית אצלי, זה לא היה טוב. איך אפשר להכין דוח, בלי לקרוא את הדוח הזה? זה מוציא אותי מדעתי. אז מה? אני אגיד את זה בעיתון? זה לא מעניין אף אחד".
אז מה ההמלצה שלך?
"על מודל של הפרדת שירותים מתשתיות אני לא רוצה לדבר כי זה לא על הפרק כרגע וכחוקר אני לא רוצה להתייחס לזה. אבל מה שאני יכול להגיד לך זה שלהערכתי כל מה שקרה בוועדת חייק זה סיגנל לזה שהשוק הסיטונאי לא יצליח. זה מצב מעניין כמו עיקרון אי הוודאות אצל אייזנברג, המדידה עצמה משפיעה על התוצאה. גם כאן עבודת הוועדה משפיעה על התוצאה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.