במקום ההתנחלויות יוקמו רבי קומות

ברשות הפלשתינית מתכוונים לנצל את ההתנתקות לצורך קידום פרויקטים תשתיתיים נרחבים בתחומי הפיתוח והשיקום. ברצועת עזה, שהיא כבר כעת אחד מהמקומות הצפופים ביותר בעולם, קיים מחסור כרוני בדיור, שהוחרף בשל הרס ונזקים שנגרמו לבתים במהלך האינתיפאדה, כתוצאה מפעילות צה"ל כנגד הטרור. פרויקטים אלו יבוצעו בשלב הראשון במימון המדינות התורמות, והכוונה היא, שרובם יוקמו בשטחים שתפנה ישראל, המהווים 18% מאדמות הרצועה.

זוהי הסיבה שההנהגה הפלשתינית, המודעת היטב לצרכי השיכון והדיור הבוערים ברצועה, מתעקשת על כך שהבתים בהתנחלויות ייהרסו, במטרה שניתן יהיה לבנות במקומם רבי-קומות.

התוכנית היא להכריז על אדמות גוש קטיף לאחר ההתנתקות כאדמות מדינה השייכות לרשות הפלשתינית, כדי שניתן יהיה להקים עליהן יוזמות שיכון . תביעות בעלות על אדמות שנרכשו עוד לפני 1967 יידונו בבית דין מיוחד שיוקם לצורך העניין.

יצוין, כי להערכת הפלשתינים, היקף המחסור ביח"ד בשטחים (בגדה ובעזה) עומד על 250 אלף, ובסה"כ נהרסו במהלך האינתיפאדה בשני האזורים כ-7,900 בתים.

המדינה הבולטת ביותר בתחום הסיוע לשיכון בעזה היא אחוד האמירויות הערביות. לפני מספר חודשים הושלם פרויקט ה"שייח' זאיד", שמומן על ידה, וכלל הקמת שכונה בת 616 יח"ד, פיתוח תשתיות ומבני ציבור. הדירות בשכונה חולקו לפי קריטריונים של מצוקה חברתית, וכן למשפחות הרוגי ופצועי האינתיפאדה.

שליט האמירויות, חליפה בן-זאיד, אף הגיע בעצמו לעזה לטקס חלוקת המפתחות לדירות. לפני כחודש הודיעה איחוד האמירויות על החלטה להקים פרויקט נוסף, של שכונה בת 3,000 יח"ד בעזה, בעלות של כ-100 מיליון דולר. שכונה זו תוקם על שטחים שיפונו מגוש קטיף, אך אתר הבנייה המדויק עדיין לא נקבע.

איחוד האמירויות מממנת עתה גם בניית 638 יח"ד באיזור רפיח, שנהרסו בעקבות פעולות צה"ל במהלך האינתיפאדה. הפלשתינים טוענים, כי במהלך האינתיפאדה הרס צה"ל קרוב ל-3,000 בתים בעיר רפיח. איחוד האמירויות מממנת גם את בנייתו מחדש של מרכז מחנה הפליטים בג'נין שנהרס לאחר מבצע חומת מגן.

גם סעודיה פועלת בתחום השיכון, וה"וועדה הסעודית לסיוע לעם הפלשתיני" אספה כ-15 מיליון דולר להקמת פרויקט בהיקף 300 יח"ד. יפאן תרמה כ-10 מיליון דולר לפרויקט נוסף.

מדינות אירופה וארה"ב מעדיפות להשקיע בפרויקטים תשתיתיים בתחומי הפיתוח, כמו הנמל הימי ברצועה, שבנייתו אמורה להתחיל בקרוב בעלות של כ-88 מיליון דולר, או שיקום שדה התעופה בדהנייה, בעלות של כ-20 מיליון דולר.

ארה"ב אמורה לממן גם הקמת מתקן התפלת מים ברצועה. אולם תחום השיכון אינו עומד בראש סדר העדיפויות של מדינות המערב, המשאירות אותו למדינות ערב.

הפלשתינים מצפים למימון בינלאומי לפרויקטים אלה, אך יודעים היטב, כי הגעתו תלויה בתוצאות הפוליטיות של ההתנתקות וברגיעה שתושג באזור. ענף הבנייה נחשב באופן מסורתי כקטר הכלכלי של רצועת עזה, והתעוררות ניכרת בענף תספק עשרות אלפי מקומות עבודה למובטלים, שעבדו בעבר בישראל. הוא גם יאפשר להנהגה הפלשתינית להציג הישגים של ממש בתחומי עליית רמת החיים בפני תושבי הרצועה הספקניים.

ברשות מעוניינים לשלב גם את המגזר הפרטי ברצועה בפרויקטים השונים, כיזמים עצמאיים וכקבלני משנה של הגופים הבינלאומיים המממנים את היוזמות השונות. אחת מהסנוניות היא יוזמה להקמת מרכז מסחרי, שבנייתו תחל בעזה בחודש הבא בשטח של כ-3,000 מ"ר, ובנייני מגורים בגובה 12 קומות בהשקעה של כ-15 מיליון דולר.

כמו לגבי התורמים הזרים, גם כאן ברור למנהיגי הרשות, כי עליהם להוכיח יכולת להשתלט על הרצועה ביום שאחרי, וללא השבת הרגיעה הביטחונית אין סיכוי כי המגזר הפרטי למוד האכזבות ימהר להשקיע את כספו בפרויקטים.

יש לציין, כי הפלשתינים גם אינם שוללים על הסף השתתפות של חברות ישראליות בתנופת הבנייה הצפויה ברצועה לאחר ההתנתקות, אולם מדגישים, כי בחירת החברות שתבצע את הפרויקטים השונים, תיקבע באמצעות מכרזים פתוחים ופומביים. עם זאת, הציפייה היא, כי המדינות התורמות יתנו את תרומותיהן בכך, שחברות בינלאומיות תקבלנה את רוב העבודות.

בכל מקרה, אחד התחומים בהם צפויה ישראל להרוויח הוא מהגדלת צריכת המלט הצפויה ברצועה.