אפילו לשעוני מים יש אינטרנט

ארד טכנולוגיות היא הקטר שמשך מעלה את קבוצת ארד, בבעלות משותפת של הקיבוצים דליה ורמות מנשה. החברה, המייצרת מערכות לקריאה אלחוטית מרחוק של שעוני מים, חשמל וגז, הוקמה רק לפני 5 שנים ותוך שנתיים וחצי כבשה 17% מהשוק האמריקני

בישיבתו האחרונה חילק דירקטוריון קבוצת "ארד" דיבידנדים בסכום של 14 וחצי מיליון שקל לבעלים המשותפים, קיבוץ דליה וקיבוץ רמות מנשה, המחזיקים בכ-83% ממניות הקבוצה, ולבעלי 17% המניות המוחזקות בידי הציבור.

"ארד", חברה לייצור מודדי מים, הוקמה לפני 66 שנים, ורק בדצמבר 2004 הפכה לחברה ציבורית, עם הנפקת חבילת מניות, אג"ח ואופציות בהיקף כולל של כ-72 מיליון שקל. ההנפקה באה בסיומה של שנה מצוינת, עם הכנסות של 301.1 מיליון שקל, וגידול של כ-15% בהשוואה ל-2003. הרווח הנקי זינק ב-2004 פי 4, לכ-29.2 מיליון שקל. הדיבידנדים נגזרו מרווחי 2004, טרם ההנפקה.

החברה הבת "ארד טכנולוגיות" היא הקטר שמשך מעלה את הקבוצה כולה. היא הוקמה רק לפני 5 שנים ופיתחה מערכת חדשנית לקריאה אלחוטית מרחוק של שעוני מים, חשמל וגז. לדברי יו"ר הדירקטוריון, הוגו צ'אופן, כבשה המערכת תוך שנתיים וחצי נתח של 17% בשוק האמריקני, המרכז כ-80% ממכירות הקבוצה. כמה רשויות מוניציפליות בארץ הצטרפו לרשימת הלקוחות ורכשו את המערכת המציעה בקרה רציפה על משק המים, ומניעת דליפות וגניבה.

"ארד דישדשה הרבה שנים, לא ייצרה הרבה כסף ואת הרווחים המעטים בלעה בחזרה פנימה", אומרת חברת הדירקטוריון רחל הלוי, שהיא גם חברת קיבוץ דליה וגזברית המועצה המקומית מגידו. הזינוק בא בשנים האחרונות, עם הקמתה של חברת הבת "ארד טכנולוגיות" ב-2000, בראשות המנכ"ל דני וינטר. התפקיד שהוגדר לה הוא פיתוח פתרונות לקריאה מרחוק של מודדי מים. החברה, המבוססת על מחקר ופיתוח ומעסיקה מהנדסי תוכנה, חומרה ורדיו, נתמכה על ידי המדען הראשי בכמיליון וחצי שקל ופיתחה בשיתוף עם "תדיראן טלמטיקס" פטנט עולמי רשום של מוני מים, חשמל וגז, עליהם מורכבים מקלט ומשדר אלחוטיים. בתום שנתיים של פיתוח יצאה המערכת לשוק, והתוצאה: היקף המכירות של החברה הבת הוכפל מדי שנה עד שהגיע ל-25 מיליון דולר ב-2004.

"הפטנט במוצר הוא שמד המים (או החשמל, או הגז) משדר כל הזמן למרכז בקרה אינטרנטי", מסביר סמנכ"ל השיווק, דני כרוסט. "אתה פותח לפ-טופ, נכנס עם שם משתמש וסיסמה ומקבל את מצב משק המים שלך און-ליין. השידור הרציף מאפשר לבקר כל שעון מים, לעקוב בזמן אמיתי אחרי חבלות בשעון, נזילות או גניבות מים, ולשלוח פקח שיאתר את הבעיה.

אין צורך לגשת לקרוא את המונה פעם בחודשיים. היתרון העיקרי הוא מניעת נזילות וחבלות מכוונות. המערכת נותנת פתרון כולל, החל בקריאה, איסוף ועיבוד נתונים ועד להנפקת חשבון ללקוח".

שעוני מים - רק ההתחלה

לדברי כרוסט, "מכיוון שאנו יודעים לקרוא מים, החלטנו להתרחב על אותו בסיס, לקריאת שעוני חשמל וגז. התחברנו ליצרני מונים ושילבנו בתוכם את הרכיבים האלקטרוניים שלנו".

כיום 98% מהמכירות הן עדיין בתחום המים, וכרוסט מקווה כי "הפתרון הכולל שלנו - גם בעבור קריאת מוני חשמל וגז - יהפוך אותנו לאטרקטיביים יותר בעיני הלקוחות שלנו, רובם רשויות מוניציפליות. הפוטנציאל רב; שוק החשמל גדול פי 5 משוק המים בעולם, ומטרת החברה להיות המובילה בעולם בתחום הקריאה מרחוק".

פי 2.5 ממחיר מונה רגיל

הטכנולוגיה ללא ספק יקרה ביחס למערכת הפרימיטיבית של שעוני מים בקריאה ידנית הנהוגה בארץ. מחירו הממוצע בארץ של מונה בודד בטכנולוגיה החדשה הוא 70 דולר, פי שניים וחצי ממונה רגיל. בארצות הברית הוא נמכר ב-115 דולר. זו הסיבה שמעט רשויות מוניציפליות בארץ רכשו את המערכת. המעטות שהשקיעו בשדרוג הבקרה על משק המים הן פתח תקוה, אריאל, גוש שגב בצפון, סביון, כפר שמריהו וכמה קיבוצים.

יו"ר אגודת המים של כפר שמריהו, יעקב נוימן, סבור שההשקעה תוחזר תוך שנים מעטות: "ב-8 בבוקר אנחנו מקבלים מהמערכת ריכוז של התראות, שלפיהן אנחנו מטלפנים לתושבים ומתריעים על נזילות או צריכה חריגה. אני מניח שהתוצאה היא חיסכון של כ-5% מצריכת המים בשנה. זה בדרך כלל שיעור הפחת של מים שיוצאים מהבארות ולא נצרכים על ידי התושבים. לפי הערכות אחרות, פחת המים מגיע ל-15% בממוצע. כפר שמריהו זה מקום קטן, אז החיסכון הכספי הוא של עשרות אלפי שקלים. ערים גדולות יכולות לחסוך מיליוני שקלים בשנה. וזה לא רק הכסף, זה החיסכון במים".

80% ממכירות המערכת של "ארד" הן לשוק האמריקני, באמצעות חברת-הבת האמריקנית "מאסטר מיטר", המשמשת כזרוע השיווקית בארצות הברית. ל"ארד" אחזקות של 52% גם בחברה הסינית Wuhan המשווקת את המערכת בסין. רוסיה וברזיל הן שני שווקים נוספים, שבהם עושה "ארד" את צעדיה הראשונים.

מנכ"ל ארד, דני וינטר אומר ש"החברה סיימה לאחרונה ביצועו של פיילוט בהזמנת רשויות המים של הערים ריו וסאו פאולו, הסובלות מפחת מים כבד של 23% ורוצות להפחיתו ל-5%". כחלק מהמגעים, נפגשו מנהלי "ארד" לפני שבועיים עם שר המסחר והתעשייה של ברזיל, שביקר בישראל.

"בכל מקום בעולם שבו התחלנו לפעול אנחנו מחפשים חברה מקומית שתייצג אותנו באופן מלא, במכירות, בהדרכה ובשירות", אומר כרוסט, "עוד לא התחלנו לגרד את קצה הקרחון של הפוטנציאל, אבל חלון ההזדמנויות צר. לא ירחק היום שמתחרים ידביקו אותנו וייצרו מוצרים דומים, ולכן אנחנו כבר עובדים על פיתוחים חדשים".

לדברי היו"ר צ'אופן, "ההנפקה המוצלחת בסוף השנה שעברה מאפשרת לחברה לממש את חלומותיה, את תוכניות הפיתוח של מוצרים חדשים, שווקים חדשים וטכנולוגיות חדשות". בתוכניות: הגדלת טווח השידור של המונים למרחק של עשרות קילומטרים ופיתוח מודדי מים בטכנולוגיות נוספות שיעמיקו את החדירה לשוק האמריקני.

ניהול חיצוני

"ארד", שהוקמה ב-1939, נרשמה כחברה בע"מ כבר ב-52', עד כמה שהדבר היה נדיר אז בנוף הקיבוצי. לפני כ-12 שנים החליטו הבעלים, הקיבוצים דליה ורמות מנשה שבמועצה המקומית מגידו, להוציא את משרות הניהול בחברה מחברי הקיבוצים למנהלים חיצוניים.

עד כמה שיפר הזינוק שביצעה "ארד" בשנים האחרונות את מצבם הכלכלי של הקיבוצים? לדברי רחל הלוי, חברת קיבוץ דליה וחברת דירקטוריון "ארד", "דליה נחשב קיבוץ מצליח עוד קודם. לדליה יש גם את מפעל 'זהר-דליה' לחומרי ניקוי, שמחזורו כ-150 מיליון שקל, אם כי רווחיותו נשחקה בשנים האחרונות בעקבות כניסת החברות הבינלאומיות הגדולות לארץ. רמות מנשה לעומת זאת נשענה רק על 'ארד', שדישדש במשך שנים רבות. רמות מנשה אף נזקק למחיקת חובות ב'הסדר הקיבוצים', קיבוץ דליה לא".

הקיבוצים חיכו להנפקה?

הלוי: "ברגע ש'ארד' החל לפרוח התחלנו לקבל הצעות ממשקיעים אך הן לא היו די טובות ולכן הוחלט לצאת להנפקה בדרך של דילול מניות הבעלים. ההנפקה עשתה טוב ועכשיו המפעל יוכל להחזיר הלוואות שקיבל מהקיבוצים שנים אחורה".

הלוי אומרת שהדיבידנדים שחילקה החברה ישמשו עוד למימון בנייה לחברי הקיבוץ ולחיזוק תוכניות הפנסיה שלהם. *

צרו איתנו קשר *5988