ככה מאחים את הקרע בעם

"מעולם לא שקלתי להתאהב במישהי שאינה יהודיה", הודה ארי גולדמן, הרווק העומד במרכז "מכל הבנות בעולם", והסגיר לא רק אתנוצנטריות מובנית אלא גם יחס רציונלי לאהבה - שתי תכונות שבלעדיהן השתתפותו בתוכנית המציאות החדשה של HOT3 היתה הופכת לבלתי אפשרית.

דווקא האתנוצנטריות היא זו שזכתה למרב תשומת הלב בפרק הפתיחה של "מכל הבנות בעולם", וליתר דיוק האתגר שהוצב לה. מריה איבנובה, בת 29, ילידת בולגריה, בת לאב יהודי ואם נוצריה, שורבבה אל בין נבחרת המועמדות והציבה בפני גולדמן דילמה גדולה. מצד אחד הוא נמשך אליה ומעריך אותה, מתאר אותה כ"מאוד מעודנת, מאוד מתוחכמת, ומאוד סקסית". מצד אחר היא לא ממש יהודיה. כלומר אביה יהודי, ואמה נוצריה, אבל עבור ארי "מריה היא לא רק לא לגמרי יהודיה, מריה פשוט אינה יהודיה".

איך פותרים בעיה כמו מריה? גולדמן מסמן אותה מיד כמועמדת להדחה, מתייעץ עם אחותו בשיחה טרנס-אטלנטית כדי לשמוע ממנה שלא בא בחשבון, אך ברגע האחרון מאפשר למריה להישאר, לפחות עד השבוע הבא. אולי ריחם עליה, בכל זאת אין זו אשמתה שנולדה ללא נשמה.

"מכל הבנות בעולם" אינה תוכנית המציאות הישראלית הראשונה שמדירה גויים (נקודה למחשבה: האם היתה מריה מצליחה לעבור את מבחני הגזע של "צו פיוס" ולהיכנס לצוות המתחרים ב"סוף הדרך"? יתכן, שכן איננה ערביה), אך היא הראשונה שהופכת זאת לנושא גלוי. לכאורה מדובר בהתקדמות קטנה לכיוון הפלורליסטי, אך למעשה הכללת המועמדת הספק יהודיה בהפקה עתידה רק לאשש את חומות ההפרדה. אלא אם כן יקרה משהו מאוד בלתי צפוי, יזמן אליו ארי את מריה באחד הפרקים הקרובים ויסביר לה שזה לא היא, זה המוצא שלה.

הוא לא מסוגל להתאהב במישהי החוגגת את חג המולד, גם אם מדובר רק בהצגה של התאהבות לצורך תוכנית טלוויזיה. מריה בוודאי לא תהיה מופתעת. כפי שהעידה אמש במהלך הפרק, היא כבר רגילה ליחס כזה בישראל.

להבדיל מהאתנוצנטריות, יחס המשתתפים לאהבה כלל אינו נושא לדיון בתוכנית. כביכול מדובר ביחס שהרציונליות ממנו והלאה. הבנות מתאהבות כולן במבט ראשון בבול העץ השמנמן בעל הלסת המרובעת שבא לבקרן מניו-יורק, והוא עתיד בקרוב מאוד למצוא באחת מהן את בחירת ליבו. בפועל, היחס לאהבה עסקי. כולם פועלים לפי כללי המשחק, מציגים התלהבות, מזייפים תשוקות. ההפקה

לא הקלה על עבודת המשחק של הבנות כשליהקה דווקא את גולדמן, אך כמו במכביה, גם כאן הפיצוי על כך שהגיבור קצת פחות איכותי מזה שבאולימפיאדה אמור להיות שהוא משלנו.

מלבד ההתאהבות הקולקטיבית בכרסתן נטול כריזמה, יש עוד כמה מרכיבים בתוכנית שלא פועלים לפי ההיגיון. כמו, למשל, הענקת דירה לשנה בישראל לאדם שנאמר לנו עליו כי בבעלותו כמה בניינים בניו-יורק, או מתן מכונית תוצרת סוזוקי למי שנראה כבר בפתיחה נוהג בפורשה, וכל זאת רק כדי להצדיק אזכור נותני חסות.

אך זוטות שכאלה בוודאי לא מפריעות לצופים, שכן אם לשים את הביקורת החברתית בצד, "מכל הבנות בעולם" מתגלה כתוכנית מציאות מקצועית ומוצלחת. השוו את פרק הפתיחה ששודר אמש לפרק הפתיחה של "קחי אותי שרון" ותגלו עד כמה התקדם הז'אנר בארץ. תיוג הדמויות מתבצע במיומנות, המעקב אחר הסיפורים המרכזיים של הפרק מהודק וזריעת הזרעים לדרמות של הפרקים העתידיים נעשית באופן שמצליח לעורר סקרנות.

וחשוב מכך, כבר לא מפחדים ללעוג למתמודדים, עושים זאת בכיף (ועל כך יש להודות ל"הדוגמניות"). גם הוספת מועמדת דמה, שתולה מטעם ההפקה המצוידת במצלמה נסתרת, לא הזיקה, אף שהתירוץ כי הדבר נעשה בעקבות בקשתו של ארי רחוק מלשכנע.

לו היתה "כל הבנות בעולם" משודרת בערוץ ברודקאסט היתה יכולה להפוך ללהיט של כל הצופים בישראל, כיוון שהיא משובצת ב-HOT3 תוכל להיות הלהיט של מנויי הכבלים בלבד, וליתר דיוק - של היהודים מביניהם. אך בזמנים בהם קרע מאיים עלינו מבפנים ושיקסות מסתננות אל קירבנו מבעד לפרצות בחוק השבות, אפילו איחוד בין חלק מהיהודים בעם בלבד, ועוד סביב תוכנית טלוויזיה מטופשת, אינו עניין של מה בכך.