המשרד ריק? הארנונה תהיה מינימלית

"נכס העומד ריק לא יחויב בארנונה לפי השימוש האחרון הנעשה בו, אלא לפי התעריף הזול ביותר מבין השימושים המותרים על-פי דין", כך קבע סגן נשיא בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, ברוך אזולאי. בית המשפט קבע, כי "יש הגיון רב לסווג נכס בסיווג הזול ביותר, לאור המגמה לסווג נכסים לפי השימוש הנעשה בהם בפועל, מאחר שניתן ללמוד מכך על מידת ההנאה המופקת מהנכס ומרווחיותו. נכס ללא שימוש אינו מצמיח פירות למחזיק בו, ומשכך הגיוני לסווגו לפי הסיווג הזול האפשרי".

הבנין ריק

בכך קיבל ביהמ"ש את הערעור שהגישה קרן הפנסיה מבטחים לביטוח סוציאלי, נגד החלטת ועדת הערר לתכנון ובנייה בדימונה. אזולאי קבע כי מבטחים אינה "חברת ביטוח" לצורך חיובה בארנונה, בהיותה קרן פנסיה חברתית ללא כוונת רווח, הפועלת לרווחת העובדים וממלאת תפקיד ציבורי חיוני.

מבטחים מחזיקה בדימונה משרדים בשטח של 325 מ"ר. הנכס עומד ריק מאז 1997. עיריית דימונה חייבה את מבטחים על הנכס בארנונה לפי סיווג של משרדים, שירותים ומסחר. מאחר והנכס עמד ריק, אישרה מועצת העירייה למבטחים פטור מארנונה לתקופה של חצי שנה.

בחודש אפריל 2004 שלחה העירייה למבטחים שומת מס רטרואקטיבית לשנים 1996-2003, ובה חויבה מבטחים על הנכס לפי סיווג של בנקים וחברות ביטוח, שהוא 326 שקל למ"ר, בעוד שמבטחים שילמה על הנכס 52 שקל, כאשר היה מסווג לפי משרדים ושירותים. העירייה תבעה את הסכום הכולל שעמד על 905 אלף שקל.

מבטחים עירערה

מבטחים עירערה על ההחלטה, לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, באמצעות עורכי הדין עדי מוסקוביץ ואורי דוישט.

בהחלטתו של השופט אזולאי לקבל את הערר הוא קבע, כי אין לראות בקרן פנסיה מסוגה של מבטחים כחברת ביטוח, ואין לראות מלכ"ר כחברת ביטוח.

השופט חייב את העירייה לשלם הוצאות משפט לקרן מבטחים בסכום של 5,000 שקל.

הגדרה רחבה

בתוך כך ביהמ"ש העליון קבע כי בכל מקרה שבו מבקשת רשות מקומית לשנותסיווגו של נכס לצורכי ארנונה מבלי ששונה השימוש בו, תידרש הרשות המקומית לקבלאת אישור השרים לשינוי הסיווג.

השופטת עדנה ארבל מציינת כי מההגדרות בתקנות ניתן להסיק כי הגדרת הסיווג של משרדים שירותים ומסחר היא רחבה ביותר, אך הגדרת הסיווג תעשיה לוקה בחסר. השופטת פונה למחוקק על מנת לקבוע קריטריונים אחידים לכל סיווג על מנת להפחית את ההתדיינויות המשפטיות בנושא. פסק הדין ניתן בהסכמת השופטים אהרון ברק ויהונתן עדיאל.

המועצה האזורית חבל יבנה ערערה לבית המשפט העליון כנגד חברת אשדוד בונדד על פסק דין בית המשפט המחוזי אשר קיבל את עמדת החברה וביטל את החלטת המועצה לסווג את הנכסים של אשדוד כנפרדים שירותים ומסחר לצורכי ארנונה והשאיר את הסיווג של נכסי החברה כתעשיה.

ללא שינוי בשימוש

החברה מפעילה באזור המועצה האזורית חבל יבנה מחסני ארובה כנאמן של שלטונות המכס. עד שנת 2001 סיווגה המועצה את נכסי החברה כתעשיה. בשנת 2002 שינתה המועצה את סיווג הנכסים למשרדים שירותים ומסחר שהביא להעלאה משמעותית של שיעור הארנונה שהוטלה על החברה. החברה פנתה לבית המשפט המחוזי וטענה כי היא איננה עוסקת רק באחסנה, אלא גם באריזה שהן פעולות משלימות של ייצור תעשייתי.

בית המשפט המחוזי קבע כי פעילות החברה לא השתנתה מאז נדון העניין דיון קודם בבית המשפט וכי אין לשנות את סיווג הנכסים של החברה. על כך ערערה המועצה לבית המשפט העליון. כאמור השופטת עדנה ארבל דחתה את הערעור. את המועצה ייצג עו"ד שמואל לנקרי ואת אשדוד עו"ד יצחק סימון. (עע"ם 980/04).