חלל עמוק בחדר הסגלגל

כשההשלכות ההרסניות של הסופה "קתרינה" עדיין מלוות את תושבי ניו אורלינס (גודל הנזק עדיין לא נאמד סופית; הערכות ראשוניות דיברו על מיליארדי דולרים) והזעם בקרב תושביה השחורים של העיר יוצא נגד הסיוע המאוחר שהתקבל על ידי השלטונות, נאלץ אתמול נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, להתמודד מול מצב בעייתי חדש: בליל השלישי בספטמבר מת מסרטן נשיא בית המשפט העליון בארה"ב, ויליאם רנקוויסט. הוא היה בן 80 במותו והסתלקותו הותירה חלל עמוק בחדר הסגלגל: אלמלא החלטתו השנויה במחלוקת להפסיק את ספירת הקולות בפלורידה בבחירות לנשיאות ארה"ב בשנת 2000, היה אל גור מתמנה לנשיא ארה"ב. "אתה רוצה למדוד את הכוח שהיה מצוי בידיו של רנקוויסט?", שואל-אומר פרופ' אייל בנבנישתי מאוניברסיטת ת"א, מומחה למשפט אמריקאי, ממקום מושבו בניו יורק, "דמיין מה היה קורה לו אל גור, שזכה ביותר קולות, היה מתמנה לנשיא במקום בוש. חשוב על ההשלכות. יכול מאוד להיות שהעולם, כפי שאנו מכירים אותו כעת, היה אחר לגמרי".

דעות שמרניות

"רנקוויסט מסמל תקופה בבית המשפט העליון", אמר אתמול נשיא בית המשפט העליון לשעבר מאיר שמגר. "הכלל בארה"ב הוא שמתמנה למשרה השיפוטית אדם הקרוב בתפיסתו לזרם הפוליטי השליט באותה העת במדינה. היות והוא מונה על ידי ניקסון הוא סימל את אחד הביטויים המובהקים של המפלגה הרפובליקנית".

* כיצד אתה מתרשם מפועלו המשפטי?

"רנקוויסט עמד בראש בית המשפט העליון במשך תקופה ארוכה. היתה לו עמדה מאוזנת עם נטייה לשמרנות, כשמעל לכל זכורה דעת המיעוט שכתב בפרשת רוו נגד וויט. פס"ד הזה התיר הפלה מלאכותית עד החודש השלישי ונכתב על ידי שופט שחור. רנקוויסט התנגד להחלטה הזו. זה יכול להאיר במעט על אופיו ודרך התנהלותו. ככלל, הוא היה דמות דומיננטית מאוד ובמשך תקופה ארוכה לא היה כמעט נושא חשוב או רלוונטי שהוא לא נתן עליו את דעתו. אין ספק שבמשך שנותיו הוא עמד על דעותיו השמרניות. חשוב לציין, כי כשופטים אחרים שעמדו בראש בית המשפט העליון אין לטעות ולחשוב שהם מאבדים את הראייה של עליונות המשפט. השופטים מבטאים את אמונתם בעקרונות הצדק. בשורה התחתונה, הוא ניהל בצורה טובה את מערכת הצדק בבית המשפט העליון".

* יצא לך להכיר אותן באופן אישי?

"בביקורי השונים בארה"ב הכרתי אותו והזמנתי אותו ארצה. הוא הביע נכונות להגיע אבל אמר שמחלת אשתו מונעת זאת ממנו. גם אשתו, אגב, הוכרעה על ידי המחלה. היו לנו מספר פגישות. הייתי בידידות עמוקה עם מספר שופטים בבית המשפט העליון בארה"ב, אבל רובם היו שופטים אחרים. מטבע הדברים, קשרים טובים יותר נוצרו עם שופטים שהגיעו ארצה והצלחתי לשהות במחיצתם מספר ימים".

כשהוא עומד שוב בצומת קבלת ההחלטות, נאלץ בוש לחזור ולהרהר בפניו העתידיות של בית המשפט העליון בארה"ב. עם היבחרו לקדנציה שנייה בינואר השנה, סמוך להודעה בדבר מחלתו של רנקוויסט, הבטיח בוש לבוחריו "להשתמש באשראי הפוליטי" שקיבל בבחירות. רבים פירשו אז את האמירה, כי המינוי הבא של שופט לבית המשפט העליון בארה"ב יהיה של שופט שמרן עם נטיות דתיות. מינוי כזה יוכל להשלים את ה"מהפיכה הדתית" של ארה"ב, ואולי אף להגביל באופן משמעותי את זכות הנשים לבצע הפלות. "כל הדינמיקה של בית המשפט העליון עתידה להשתנות עם מינויים של שופטים חדשים ושל נשיא חדש", אמר אתמול פרופ' יוסף הופמן, לשעבר מתמחה של רנקוויסט וכיום מרצה בכיר בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת אינדיאנה. "בשנים האחרונות היתה לנו תקופה יציבה מאוד בבית המשפט", הוסיף והעצים את עננת אי הוודאות אודות פניו העתידיות של בית המשפט העליון.

אתמול הבטיח בוש למנות בהקדם מחליף ראוי לרנקוויסט. "בזמן הקצר ביותר אבחר מועמד ראוי ומצליח שיוכל להיכנס לנעליו של רנקוויסט", אמר בוש. "גם כעת, כאשר אנו מביטים בתקווה אל עתידו של בית המשפט העליון, הרי שאזרחי האומה הזו יוכלו להביט בהערכה על הקריירה של השופט רנקוויסט".

בדמותו סימל ויליאם רנקוויסט את יציבות בית המשפט העליון. הוא נולד ב-1924 במילווקי, וויסקונסין. הוא שירת בצבא בתקופת מלחמת העולם השנייה ואחר כך החל בלימודים אקדמיים. ב-1952 קיבל תואר במשפטים מאוניברסיטת סטנפורד. הוא סיים ראשון במחזורו ושימש מתמחה אצל השופט העליון רוברט ג'קסון. אגב, שלישית באותו מחזור בדיוק, היתה השופטת סנדרה דיי או'קונור (שפרשה ביולי האחרון) - האישה הראשונה שכיהנה כשופטת בבית המשפט העליון. בתקופת ממשלו של הנשיא ריצ'ארד ניקסון מונה רנקוויסט לעוזר התובע הכללי. ב-1973 מינה אותו ניקסון לשופט בבית המשפט העליון. המינוי קיבל אומנם רוב גדול בסנאט, אך לא לפני שהתחוללה סערה סביב מזכר מהתקופה שבה היה רנקוויסט מתמחה וייעץ לשופט ג'קסון להתנגד להחלטה, שקבעה כי הפרדה בין גזעים מנוגדת לחוקה.

גישה מחמירה

טורי פרשנות שונים שהופיעו אתמול בעיתוני ארה"ב, גרסו כי הסיבה המובהקת למינויו לבית המשפט העליון, היתה פעילותו הפוליטית השמרנית. ב"וושינגטון פוסט" הסבירו אתמול, כי לאחר פרישתו של נשיא בית המשפט העליון, ארל וורן (שהיה חתום על מספר פסקי דין מהפכניים: ההחלטה כי הפרדה בין גזעים בבתי ספר אינה חוקית, מניעת הנוהג לפיו למחוזות בחירה גדולים של שחורים ניתן נציג אחד בלבד בבית הנבחרים וחיוב השוטרים להצהיר בפני עצור על זכויותיו) ב-1969, ביקש ניקסון ל"חזור הביתה". "בהקבלה גסה לשיטת המשפט שלנו", אומר פרופ' רון שפירא, "ניקסון ביקש לרסן את הפריחה המשפטית של שנות השישים. אותו אקטיביזם שיפוטי, שבארה"ב מזהים ככוחו של הסנאט והקונגרס על פני המדינות, די חרה לניקסון והוא ביקש לעשות מעשה". מינויו של רנקוויסט (ובהמשך של אוק'נור, אנטונין סקליה וקלרנס תומס) החזיר את בית המשפט העליון למגמתו השמרנית. ב-1986 מינה אותו הנשיא דאז, רונלד רייגן, לנשיא בית המשפט במקומו של וורן ברגר.

תפקיד נשיא ביהמ"ש אינו מקנה קול עודף בהצבעות, ורנקוויסט מצא את עצמו בדעת מיעוט ברבות מן ההחלטות, בשל נטייתו השמרנית הבלתי מתפשרת. מאחר שבית המשפט העליון האמריקאי יושב תמיד בהרכב מלא נמצא שאין לנשיא הכוח (שיש למקבילו הישראלי) להשפיע על התוצאה על-ידי קביעת ההרכב. בתחילת כהונתו היה מרבה לכתוב דעות יחיד.

בין דעות המיעוט של רנקוויסט יש לציין את תמיכתו בכך שמדינות יוכלו לאסור על הפלות בתחומן. רנקוויסט גם לא סבר שחוקים נגד קיום יחסים הומוסקסואליים סותרים את החוקה. הוא תמך בהתרת תפילות בבתי ספר ציבוריים, למרות עקרון הפרדת הדת מהמדינה.

גישתו לענישה הייתה מחמירה (תמך בעונש מוות) והוא תמך בזכויותיהן של המדינות מול הממשל הפדראלי. הוא היה ידוע בהתנגדותו לאקטיביזם שיפוטי ליברלי, אולם נראה שגם בית המשפט בראשותו לא המעיט באקטיביזם שיפוטי, אך לעיתים קרובות דווקא מהצד השמרני. בעבר התנגד רנקוויסט לחובה המפורסמת כל כך להזהיר עצור שדברים שיאמר עלולים לשמש כנגדו, אך כחלק מהגמשה מסוימת בעמדותיו, הוא שינה את דעתו בנדון. "זה יהיה שטחי אם אומר שהוא היה שופט שטחי ולא פורץ דרך", תימצת, בדרכו המיוחדת, שופט בית המשפט העליון לשעבר, יעקב טירקל.