השגה או עתירה: המעין מתגבר

על פרשת דרכים: שומות ארנונה רבות מעמידות את הנישומים בארנונה על פרשת דרכים. ברצונם להתנגד לשומת הארנונה, פתוחות בפניהם שתי דרכים: הדרך האחת - השגה למנהל הארנונה, ערר על החלטתו לוועדת הערר של הארנונה, וערעור על החלטתה לביהמ"ש המחוזי בשבתו כבית במשפט לעניינים מנהליים; והדרך האחרת - עתירה מנהלית לאותו בית משפט מנהלי עצמו.

בשנה האחרונה ניתנו פסקי דין אחדים, שבהם דחה בית המשפט המנהלי עתירות שהוגשו לו, וקבע, כי הסמכות נתונה למנהל הארנונה ולוועדת הערר. כך למשל, עת"מ 2271/04 חברת ריבוע כחול ישראל בע"מ נגד עיריית קרית אתא; עת"מ 2349/04 דור אנרגיה (1998) בע"מ נגד עיריית עכו.

בפסקי דין אלו ואחרים הורחבו סמכויות מנהל הארנונה, לדון ולהחליט בנושאים שלא פורטו בחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו-1976, ולעתים אף הוקנתה לו סמכות לדון בסוגיות של חוקיות וסבירות של תעריפי הארנונה, סוגיות שהמחוקק הוציא במפורש מגבולות סמכותו.

פסיקת בתי המשפט המנהליים אינה עשויה מעור אחד. התוצאה היא, שלעתים קרובות עומדים הנישומים על פרשת דרכים: האם להגיש השגה, ערר וערעור מנהלי, או האם להגיש עתירה מנהלית.

פיצול אישיות: כאשר פרקליט זהיר של נישום בארנונה מתלבט בפרשת הדרכים, הוא לוקה לעתים בפיצול אישיות, ופותח בשני ההליכים במקביל. ליתר בטחון. כך ארע בעניינה של חברת מקורות, שהתנגדה לשומת הארנונה של מועצה אזורית לכיש. מקורות עתרה לבית המשפט המנהלי בבאר שבע, בעת"מ 239/04 מקורות חברת מים בע"מ נגד מועצה אזורית לכיש ואח', וכן הגישה השגה למנהל הארנונה.

בית המשפט המנהלי, השופט ברוך אזולאי, הלך בתלם פסקי דין קודמים שניתנו על-ידי ביהמ"ש המנהליים, ומחק את העתירה מהטעם שיש למצות תחילה את הליכי ההשגה והערר.

על פסק דין זה הוגש ערעור לבית המשפט העליון: עע"ם 5640/04, מקורות חברת מים בע"מ נגד מועצה אזורית לכיש ואח'. בפסק דין מנומק קיבל השופט ד"ר אשר גרוניס את הערעור ופסק, כי במקרה הנידון הסמכות מוקנית לבית המשפט המנהלי ולא למנהל הארנונה. המשנה לנשיא, השופט מישאל חשין והשופט אליקים רובינשטיין, הסכימו לפסק הדין.

הסוגיה שהתעוררה במקרה הנידון הייתה, האם בשנת 2004 הייתה המועצה האזורית לכיש רשאית להשתחרר מהסכם שחתמה עם מקורות בשנת 1999. בית המשפט המחוזי בבאר-שבע ובית המשפט העליון לא דנו ולא פסקו בסוגיה זו, אלא בשאלה למי יש סמכות לדון בשאלה זו.

יפה שעה אחת קודם: השופט רובינשטיין הוסיף ואמר: "השנים נוקפות והתיקים אינם מתמעטים, ואדרבא, הם כמעיין המתגבר". בית המשפט קרא למחוקק להבהיר את סוגיית הסמכויות בחקיקה, על מנת למנוע מצב שבו בחירה שגויה של הליך התנגדות של הנישום לשומת הארנונה תגרום להפעלת מערכות משפטיות מיותרות, ותגרום נזק לנישום. ואת פסק דינו הקצר מסיים השופט רובינשטיין במילים: "ויפה שעה אחת קודם". החתום מעלה מצטרף, בכל הכבוד, לקריאת בית המשפט.

הדילמה האמיתית: לכאורה, נראים הדברים פשוטים בתכלית. המחוקק ישב על המדוכה, יתייעץ במומחים, ויבאר בחקיקה את סוגיית הסמכויות של מנהל הארנונה אל מול סמכויות בית המשפט המנהלי בעתירות מנהליות.

דא עקא, הדברים אינם פשוטים בכלל. סוגיות רבות ומגוונות מועלות בידי נישומי הארנונה, כגון: טענה כנגד שומה רטרואקטיבית, תביעת השבה, בקשה לפטור מארנונה שנדחתה, התנגדות לגבייה מנהלית, תוקפו של הסכם כמו במקרה הנוכחי וכיוצא באלה.

אל מול הנטייה הכללית בדיני המיסים, להרחיב את סמכויותיהן של ועדות הערר המקצועיות, מזדקרת חוסר המקצועיות של ועדת הערר של הארנונה העירונית. בעיה זו עולה מדבריו של השופט ד"ר גרוניס: "מכאן, שאין כל דרישה שחברי ועדת הערר, ולו אחד מהם, יהיו בעלי השכלה משפטית... מדובר בסוגיות משפטיות שאינן פשוטות. קשה לקבל שוועדת הערר, שאינה כוללת משפטן, תהא מסוגלת לדון בטענה כאמור. אף אם ברשות מקומית כלשהי נכלל משפטן בין חברי הוועדה, הרי הבחינה אינה יכולה להיעשות על בסיס של ועדה מסוימת אלא על בסיס כללי".

ועדות ערר מחוזיות: הפתרון הנכון למעיין המתגבר של כמות ההתנגדויות לשומות הארנונה אינו מצוי, לדעתי, בתיקון חקיקה שיסדיר את גבולות הסמכות של מנהל הארנונה אל מול בית המשפט המנהלי. הפתרון הנכון מצוי בביטולן המוחלט של 265 ועדות הערר של 265 הרשויות המקומיות, ובהקמת 8 ועדות ערר מחוזיות.

לפני למעלה מעשור תוקן חוק התכנון והבנייה, ומשרד הפנים הקים ועדות ערר מחוזיות, שדנות בערעורים על החלטות של הוועדות המקומיות לתכנון ובנייה. הניסיון הצליח מעל ומעבר למצופה, וזכינו בוועדות מקצועיות, שדנות בערעורים במהירות וללא בירוקרטיה מיותרת.

יש לאמץ מודל זה אל דיני הארנונה. תיקון החקיקה המתבקש הוא להסמיך את משרד הפנים להקים ועדות ערר מחוזיות לענייני ארנונה. יו"ר ועדת הערר יהיה משפטן או שופט שלום, ועל חברי ועדת הערר יכולים להימנות משפטנים, כלכלנים, שמאי מקרקעין וכיוצא באלה. במקביל, יקנה המחוקק לוועדת הערר המחוזית סמכות לדון בכל סוגי ההתנגדות לשומות הארנונה, ובכלל זה גם בסוגיות של חוקיות תעריפי הארנונה וסבירותם.

סמכותו של בית המשפט המנהלי לדון בעתירות כנגד הארנונה תבוטל, והוא ישב אך ורק כערכאת ערעור על החלטות ועדת הערר המחוזית. ובא לציון גואל.

את מקורות ייצג עו"ד צ. כהנא ואת מ.א לכיש עו"ד רז-רוקה.