מכירת סונול לדור-אלון בשבוע שעבר (ד') משנה את מפת משק האנרגיה. דור-אלון שהיתה הקבוצה הרביעית בגודלה תחזיק לאחר המכירה 373 תחנות, בהנחה שהממונה על ההגבלים העסקיים, דרור שטרום, יאשר את העיסקה ולא יורה להקטין את מספר התחנות. מכירת סונול מביאה לקיצו את השלטון המוחלט שהיה לחברת פז במשק הדלק.
מוצרי הנפט מהווים את הבסיס לכל הפעילות כלכלית-תעשייתית-חקלאית-בטחונית-רפואית במשק ולכל הפעילות במגזר הביתי.
השימוש העיקרי של מוצרי הנפט הוא כתשומה לייצור החשמל, חומר גלם לתעשייה, תחבורה והסקה. הדלק הנצרך בישראל מיובא ברובו כנפט גולמי על-ידי בז"ן או מיובא על-ידי חברות הדלק כמוצרים מוגמרים, כגון בנזין וסולר.
שלושה גופים במשק מייבאים מוצרי נפט: חברת החשמל מייבאת מזוט ופחם ישירות לתחנת הכוח; בז"ן מייבאת נפט גולמי ומאחסנת אותו על-ידי חברת תשתיות נפט וקצא"א (קו צינור אשדוד-אילת) בנמלי הדלק של ישראל באילת, אשקלון וחיפה.
הנפט הגולמי מועבר לבתי הזיקוק בחיפה ואשדוד ולאחר תהליך הזיקוק מאוחסנים מוצרי הדלק על-ידי תש"ן, קצא"א ופי-גלילות.
הגורם השלישי הן חברות הדלק המייבאות באופן עצמאי תזקיקים - מוצרי נפט סופיים.
על-פי נתונים של מינהל הדלק סך ייבוא מוצרי נפט ב-2004 הסתכם ב-4.681 מיליון טונות. בז"ן ייבאה 2.5 מיליון טונות, ייבוא מוצרי הפט על-ידי חברות הדלק, חברת החשמל, משרד הביטחון ואל-על הסתכם ב-2.1 מיליון טונות. ב-2005 סך ייבוא מוצרי הנפט הסתכם עד מאי ב-2 מיליון טונות.
לאחר זיקוק הנפט נוצרים שבעה מוצרים עיקריים: הגפ"מ (גז פחממני מעובה) - שמוכר גם כגז לבישול, ומשמש בעיקר לצורכי חימום ובישול במגזר הביתי והתעשייתי. חלק מהגפ"מ משמש גם בתעשייה הפטרו-כימית.
הנפטא - מוצר נפט המשמש בעיקר לתעשייה. מוצר זה משמש גם את עברייני הדלק כחומר נפוץ למהילות דלקים.
הבנזין (אוקטן 95, אוקטן 96 וכו') - משמש ברובו לתחבורה היבשתית.
שני סוגי סולר - סולר לתחבורה המשמש לתחבורה בעיקר ציבורית (אוטובוסים, מוניות, רכבים צבאיים) וסולר להסקה המשמש לחימום, לתעשייה ולבנייה.
הקרוסין - הדלק הסילוני משמש בעיקר לתחבורה האווירית, האזרחית והצבאית.
המזוט - המשמש לייצור חשמל, לתעשייה ולתחבורה הימית. עם המעבר לשימוש בגז טבעי מצטמצם השימוש במזוט.
בסוף שנות ה-80 קידמה הממשלה רפורמה שעניינה פתיחת הענף לתחרות במטרה להגדיל את מספר חברות הדלק. אז פעלו בענף שלוש חברות: פז, סונול ודלק.
כיום פועלות במשק 34 חברות, 4 גדולות - פז, שמחזיקה ב-253 תחנות; דלק וגל שמחזיקות ב-240 תחנות, סונול ב-216, ודור-אלון ב-157 תחנות. תחנות דלק טן - 30 תחנות, סד"ש ב-19 תחנות וחברות קטנות אחרות מחזיקות ב-27 תחנות.
מכירת סונול תביא לריכוזיות בענף, כאשר נתח השוק העיקרי יוחזק על-ידי דור-אלון וסונול מול פז. משרד התשתיות מקדם את התחרות במקטע תשתית הדלק, צינורות ואחסנה, במקביל לרפורמה במשק הדלק.
במסגרת רפורמה זו מתוכננת מכירת פי-גלילות על שלושת מתקניה באשדוד, ירושלים ובאר-שבע. פי-גלילות מוחזקת כיום על-ידי המדינה - 50%, ופז, סונול ודלק המחזיקות ב-50% הנותרים.
חברת תש"ן שבבעלות המדינה תמשיך לפעול בתחום איחסון והזרמת הדלקים. החברה תמשיך לפעול באמצעות חברת-הבת שלה קמד, קצא"א ימשיך לפעול במתכונת הקיימת של פריקה, אחסנה והזרמה של מוצרי הדלק.
משק הדלק צפוי לעבור שינוי מהותי לקראת 2007 עם המעבר לשימוש בגז טבעי. גז טבעי משמש אלטרנטיבה זולה, יעילה וידידותית לסביבה. כיום חברת החשמל ובקרוב גם בז"ן משתמשות בגז טבעי.
ב-2007 תתחיל להזרים חברת EMG בה שותף איש העסקים הישראלי, יוסי מימן, גז טבעי בהיקפים משמעותיים, דבר שישפיע על כל משק הדלק.
הגז הטבעי הוא תערובת גזים המופקת בדומה לנפט משדות תת-קרקעיים. חלק מיתרונות הגז הטבעי הם הפחתה דרמטית בעלויות לייצור החשמל, צמצום פליטת מזהמים רעילים בעת ייצור החשמל, דבר שייתן יתרון משמעותי לתעשייה בישראל אל מול מתחרותיה בשוק העולמי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.