נדחה ערר נגד תוספת קומות במבנה לשימור ברחביה

הבניין הוא בן שלוש קומות, אך כולל מעקה וחדר מדרגות הבולט ממפלס הגג. לדברי רכז המועצה לשימור אתרים בעיר, איציק שוויקי, הבניין תוכנן בשנות ה-20 על-ידי האדריכל זולטן הרמט, במאפייני סגנון הבנייה הבינלאומי. בשנים 1950 ל-1980 שימש הבניין את שגרירות גואטמלה. לאחר מכן הוחזר למדינה ונמכר ב-1989 לקבלן ציון ברוך, שמשכיר אותו למינהל הדיור הממשלתי. היום משמש המבנה את מאבטחי בית רה"מ.

ברוך קיבל הקלה המאפשרת בניית שתי קומות נוספות. לטענת המועצה לשימור, ההקלה ניתנה בניגוד לדין, משום שהיא מאשרת סטייה ניכרת מהוראות התוכנית החלה על הבניין. טענת המועצה, התוכנית שאושרה לברוך היא לבניין של שש קומות, בעוד שמותרות לגביו רק ארבע קומות. זאת מאחר שברוך ורשות הרישוי לא ספרו את הקומה התחתונה כקומה, אלא כינו אותה מרתף, ולא ספרו את חדר היציאה לגג כקומה.

ועדת הערר קבעה, כי התוצאה הסופית של התוכנית, לאחר השינויים שבוצעו בה, היא תוצאה סבירה. "דברים אלה", צוין, "מתבטאים בנסיגה של הבנייה בקומות העליונות, בהמשך בניית הבית באלמנטים אופייניים של הבית הקיים ושמירה סבירה על אפיון הבית עם הסביבה". המציאות הקיימת כיום, ציינה הוועדה, היא תוצאה של שימור בניינים אופייניים תוך התחשבות בצורכי האוכלוסיה והגדלת שטחי מגורים במרכז העיר וברחביה בפרט.

ועדת הערר הוסיפה, כי קומת המחסנים אינה נחשבת כקומה. לגבי הקומה העליונה (היציאה לגג) ציינה הוועדה, כי יתכן שניתן לכנות זאת כקומה, או קומה חלקית, ולכן הורתה על הורדת גובהה למקסימום נטו 2.25 מ'.

הוועדה אישרה את הבנייה ככזו שאינה צריכה הקלה, זאת אם תתוקן הבקשה להיתר כך שקומת המרתף תהיה עד גובה 2.25 מ', ולא תתווסף קומת היציאה לגג בקומה העליונה, בגובה זה.