הרבנים עקפו את בג"ץ

המדינה רצתה להרוס את בתי הכנסת ברצועה, ואפילו קיבלה לכך הכשר של בג"ץ; אבל הרבנים חשבו שאם דינם של מבנים קדושים להיחרב - עדיף שזה ייעשה בידי גויים; במשך יממה משכו הרבנים בחוטים מאחורי הקלעים, והצליחו להפוך את עמדת המדינה

השבוע נכנסו הפלשתינים לרצועת עזה והרסו בעצמם את בתי הכנסת של ההתנחלויות המפונות. אילו היינו משתמשים בקלישאה מעולם הספורט היינו מגדירים את ההליכים שקדמו להחלטת הממשלה שלא להרוס את בתי הכנסת בגוש קטיף באימרה - הרבנים השפילו את בג"ץ ותוך כדי כך הראו לפרקליטות את התחתית. בזמן שהשופטים שקדו על הפסיקה, הרבנים והפוליטיקאים משכו בחוטים מאחורי הקלעים.

בעקבות ההחלטה יצא היועץ המשפטי לממשלה בהתבטאות חריפה ביותר ביחס לתפנית בעמדת ראש הממשלה שלדעתו התגבשה עוד טרם הכרעת בג"ץ בעתירה שהוגשה נגד המדינה שרצתה להרוס את בתי הכנסת.

מתברר שעוד קודם שהתקבלה ההחלטה בבג"ץ פנה עו"ד גלעד קורינאלדי שייצג את העותרים לעו"ד אבי ליכט שייצג את המדינה בדיון בבג"ץ והודיע לו באותו יום חמישי בשעה 13:00 בצהריים כי נודע לו שחל שינוי בעמדת ראש הממשלה בנוגע להריסת בתי הכנסת, וכי נתן אישור לאחד מחברי הכנסת הבכירים לפעול להגנה על בתי הכנסת באמצעות ניהול משא ומתן עם הרשות הפלשתינית.

קורינאלדי ביקש מליכט לבדוק את העניין בדחיפות פעולה ולתת מידע גלוי ומלא בפני שופטי הבג"ץ. עוד ציין קורינאלדי כי במידה שהפרקליטות לא תגיב למכתבו הוא ימסור הודעה לבג"ץ בעניין בתוך זמן קצר מאוד.

ליכט בדק את הנושא, ובשיחה שקיים אישית עם ראש הממשלה אמר לו שרון כי אין כל שינוי בעמדה, וכי המדינה עדיין מתכוונת לפעול להריסת בתי הכנסת. באותה עת ליכט לא ידע שערב קודם לכן מינה ראש הממשלה את סגן השר מלכיאור לנהל מגעים עם אבו מאזן ואבו עלא בעניין.

בנקודה זו אילו ליכט היה מודע לאינפורמציה הזו ייתכן מאוד ששופטי בג"ץ שהיו אמונים על כתיבת פסק הדין בדיון הנוסף היו מפסיקים את כתיבתם. הנה כך מתאר גלעד קורינאלדי, אדריכל המהלך, את אשר התרחש ביום חמישי האחרון בערב.

"בשעה 19:30 קיבלתי טלפון מהמזכיר התורן במדור בג"ץ בבית המשפט העליון, שבישר לי כי יש פסק דין ברוב של ארבעה שופטים. המזכיר פיקסס לקורינאלדי את הפסיקה שהותירה על כנה את ההחלטה לאפשר למדינה להרוס את בתי הכנסת.

מכאן התחילה הבחישה בין הרבנים והפוליטיקאים. "לאחר התייעצות עם רעייתי עו"ד מיכל כהן-קורינאלדי צלצלתי לגורמים שתמכו בעמדתנו". בין השאר שלח קורינאלדי מכתב לרבי ארתור שניידר בארה"ב הממונה מטעם האו"ם על בתי הכנסת ברחבי העולם וחבר של מזכ"ל האו"ם קופי ענאן.

המכתב מציין כי הוא פונה אל הרב שניידר על דעתם של הרב הראשי לישראל שלמה עמר ושל מספר רבנים עירוניים נוספים.

במכתב זה התבקשה גם התערבותו של הרב אצל נשיא ארה"ב, ג'ורג' בוש, על מנת למנוע את הריסת בתי הכנסת. בשעה 22:15 יצא קורינאלדי לביתו של הרב עובדיה יוסף ביחד עם יו"ר ש"ס אלי ישי נכנסו לביתו של הרב בשכונת הר נוף.

הרב קיבל אותם בחדר הלימוד הממוקם בספרייה ולאחר שמסר לרב את פסק הדין של שופטי העליון בתוספת הסברים קצרים התאנח הרב אנחה כבדה ושאל לזהות שופטי דעת הרוב ודעת המיעוט ועמדת נשיא בית המשפט העליון אהרון ברק.

קורינאלדי מסר לו את האינפורמציה תוך ציון העובדה כי השופט הדתי אלייקים רובינשטיין שינה את דעתו ובחוות הדעת האחרונה הצביע נגד הריסת בתי הכנסת עם השופטים אדמונד לוי ועדנה ארבל.

קורינאלדי הציע לרב לקיים שיחה טלפונית עם נשיא המדינה משה קצב לאחר שעמדתו היתה ידועה לו ממגעים שקיים עם לשכתו ועם אחיו עו"ד ליאור קצב שהוא ידיד אישי שלו. הרב צלצל לנשיא וביקש ממנו לפעול לבטל את רוע הגזירה תוך שהוא מברך אותו "תבורך מפי עליון בכל הברכות הטובות". לא חלפה חצי שעה והנשיא קיים שיחה עם ראש הממשלה.

למחרת צלצל הרב גם לשר הביטחון שאול מופז אשר קודם לכן המליץ למצות עוד מהלכים אחרונים כדי למנוע את ההריסה ולנסות להעביר את האחריות לבתי הכנסת לגורם שלישי.

השיחה שקיים הרב למחרת היום עם שמעון פרס היתה נרגשת, מה גם שעמדתו של פרס כנגד הריסת בתי הכנסת היתה ידועה. אלי ישי סיפר כי הרב אמר לפרס שהוא "מקונן ובוכה על עתידם של אותם מקדשי מעט בכי של מרן, רבם של כל ישראל".

במהלך כל יום השישי קיבל ראש הממשלה שיחות טלפון של אישים רבים בארה"ב כאשר חלקם מצוטטים את פסיקתו של הרב עובדיה יוסף שאמר אם יחוללו בתי הכנסת יחוללו בידי זר ולא בידי ישראל.

כך בסופו של דבר התקבלה החלטת הממשלה שלא להרוס את בתי הכנסת. ההחלטה שמה לצחוק שבעה שופטים שדנו ברצינות ובכובד ראש בסוגיה וקיבלו את עמדת הממשלה כפי שיוצגה על-ידי הפרקליטות, אך בסופו של דבר הוצגו ככלי ריק בעקבות השינוי בעמדת הממשלה.

למרות הנאמר, יתכן שהשופטים שחלקם מילאו תפקידים בכירים בפרקליטות ייתכן והיו מודעים למחול השדים שהתרחש בנושא ועל ההפכפכנות של הפוליטיקאים. אחרת קשה להסביר זאת החלטה של שלושה עמודים שניתנה על ידי שבעה שופטים אשר מוצתה בשלושה עמודים של פסק דין מבלי לתת חוות דעת נפרדת של כל אחד מהשופטים והנימוקים לחוות דעת זו כפי שמקובל לתת בפסקי דין בג"ץ המתייחסים להחלטה העומדת בעין הסערה כמו החלטה בנושא זה.