אלו פגישות גורליות היו לך בשנים האחרונות?
"שתי פגישות היו משמעותיות במיוחד. האחת, עם עוזיה גליל, יו"ר אלרון, שבעקבותיה חזרתי לארץ להיות סגן נשיא בכיר בחברה. התרשמתי מאוד מהחזון שלו ומהאנרגיה. פרופ' יוסף רביב ז"ל היה אז מנהל המעבדה למחקר של IBM בארץ ואמרתי לו שאני חושב לעזוב את IBM. הוא פגש את עוזיה והציע לו להיפגש איתי ובאמת נפגשנו לארוחת ערב בניו יורק. זו הייתה תפנית עבורי כי הייתה לי הצעה אחרת מחברה אמריקנית לתחום ההנדסי.
"שנתיים אחרי כן הפגישה הגורלית השנייה שלי הייתה עם רופרט מרדוק, הבעלים של ניוז קורפ, שאחריה עברתי ל-NDS. בפגישה הראשונה שלנו ישבנו משהו כמו שעתיים במשרד שלו בניו יורק לארוחת צהריים והתרשמתי מאוד מהאיש ומההזדמנות שהוא נתן לי. עשר שנים אחרי אני עוד ממשיך להתרשם מהאיש".
* מי יצר את הקשר בינך לבין מרדוק?
"עבד איתי ב-IBM אדם בשם ד"ר אלן ברץ שעבר שנה קודם לכן לעבוד בניוז קורפ. כאשר חיפשו מנכ"ל ל-NDS הוא אמר שיש לו אדם אידיאלי, במיוחד לאור העובדה שלחברה יש פעילות גם בארץ. מנהליו של ברץ העבירו למרדוק את ההצעה והוא הזמין אותי לפגישה.
"האמת היא שלא ידעתי עליו הרבה, זה לא היה תחום שהכרתי והוא גם לא היה ידוע אז כל כך בארה"ב, אז בטיסת הלילה של אל-על קראתי את הביוגרפיה שלו. כבר ממנה התרשמתי, וכשפגשתי את האיש, זה היה הרבה יותר מרשים. למעשה, המעבר ל-NDS היה בתקופה די לא נוחה עבורי כי הייתי בסך הכול שנתיים באלרון, אבל הבנתי שיש כאן הזדמנות בקנה מידה עולמי, והשאר היסטוריה. לקחנו את NDS, חברה קטנה עם המון בעיות בתחום חדש, ועשינו ממנה שחקנית גלובלית ומובילה בעולם".
* איך הקשר בינך לבין מרדוק היום? כל כמה זמן אתם מדברים?
"זה תלוי בתקופות. יש פגישות סטנדרטיות פעם בשנה, כאשר אנחנו מציגים את התוכנית השנתית, והיתר הן שיחות אד הוק, טלפוניות או פגישות אישיות. זה משתנה. לפעמים אנחנו מדברים פעמיים בשבוע ולפעמים פעם בחודשיים. מעבר ל-NDS, אני גם שותף לחבר היועצים של מרדוק ומייעץ בעניינים טכנולוגיים. יש בינינו קשר טוב, אבל הוא לא אדם ששולח פרחים ליום ההולדת למשל. זה לא הסגנון שלו. כפי שאני רואה את זה, עצם העובדה שיש לי הזדמנות לעבוד עם אדם ברמה הזו וללמוד ממנו - זה לבדו שווה הרבה".
* הוא נותן פידבקים?
"הוא לא תמיד אומר דברים במפורש, אבל מנהל יכול לדעת אם הוא מעריך אותו. פרט לזה, אני כאן כבר עשר שנים, וזה גם אומר משהו. בזמנו, כשעברנו לגור בלונדון ורצינו לקנות דירה, אמרה לי יהודית אשתי שאין טעם. 'גם אני קראתי את הביוגרפיה של מרדוק', היא אמרה, 'הסיכוי שנישאר בלונדון יותר משנתיים הוא מאוד נמוך'. זה נכון סטטיסטית בכל הנוגע למנהלים בקבוצת ניוז קורפ שמתחלפים. אולי בגלל זה עד היום אנחנו גרים בדירה שכורה.
"עיקר התרומה של מרדוק היום היא בהתאמה בין הטכנולוגיה של החברה לשאיפות העסקיות שלה. הוא תמיד ראה את הטכנולוגיות החדשניות והאימוץ המוקדם שלהן ככלי להיות הרבה יותר תחרותיים, והוא היה זה שעשה מהפכה בהפקת העיתונים באנגליה כאשר הקים מפעל מודרני וממוחשב. באימוץ המוקדם הזה הוא לפעמים רואה דברים שנים לפני שכולם רואים אותם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.