האינטרס בביצוע קו רכבת מהיר ויעיל לירושלים הוא ברור. כולם מדברים בחשיבותו העצומה, אבל בפועל התקדמות הקו המהיר לירושלים, המכונה גם חלופת A1, מדאיגה. רכבת ישראל צפויה להציג מופע חוזר של חריגה בעלויות, בלוחות הזמנים וניהול לקוי, בדומה למה שאירע עם הקו המשודרג.
רכבת ישראל מקדמת שתי תוכניות לחיבור ירושלים למסילת רכבת. בחלופה של הקו המשודרג, דרך בית שמש, שהושלמה לפני חצי שנה, התגלו ליקויים יסודיים בביצוע. מבקר המדינה הקדיש פרק שלם לפרויקט זה, שכונה לא פעם "שערורייתי". חריגה בעלות של לפחות 300 מיליון שקל ובלוחות הזמנים של שנתיים לפחות, פגיעה סביבתית, סכסוכים עם קבלנים ועוד... מילא החריגות, אבל התוצאה הסופית היא קו עלוב: משך הנסיעה בו מירושלים לתל-אביב הוא לפחות 85 דקות. חשוב להדגיש, כי הביקורת נגד הפרויקט נשמעה לא רק בדיעבד, אלא גם בשלביו המוקדמים. הרכבת, לו השכילה להקשיב, היתה יכולה למנוע את הקטסטרופה.
העבר שייך לעבר. והעתיד? טעות לעולם חוזרת? כנראה שכן.
רכבת ישראל נמצאת בשלבי האישור הסופיים של הקו המהיר. זהו הפרויקט ההנדסי המורכב ביותר שמקדמת היום הרכבת, בעיקר בשל ריבוי קטעי המינהור והרגישות הנופית הגבוהה. קיים חשש גדול שהרכבת לא תעמוד באומדן. בתחילת הדרך נאמדה ההשקעה ב-2.5 מיליארד שקל, היום העלות טיפסה ל-4 מיליארד שקל, וטרם נאמרה המילה האחרונה. הרכבת הצהירה בעבר, כי המועד להשלמת הפרויקט הוא ב-2008, אבל כיום מדברים על 2010. מתכנן מטעם הרכבת אמר לאחרונה, כי משך העבודות יהיה לא 38 חודשים כפי שתוכנן, אלא 6 שנים! הארגונים הסביבתיים חוששים, ובצדק, מחורבן סביבתי, והרכבת בשלה.
לאחרונה הציעו יועצי תכנון מגרמניה לבצע מנהרה אחת ארוכה של 17 ק"מ בטכנולוגיה חדישה של כרייה ממוכנת, במקום ארבע המנהרות המתוכננות. הרכבת דחתה את ההצעה, לאחר בחינת ההצעה על-ידי חברה בלתי תלויה. מנגד נטען, כי מדובר בחברה התלויה בארנקה של הרכבת ומבצעת עבורה עבודות תכנון. הגדילה הרכבת לעשות וקיבלה מכתב התנצלות מהחברה הגרמנית שהעיזה להעיר לרכבת.
פרויקט זה, כמו קודמו, מעלה שאלה מהותית בקידום פרויקט תשתית חשוב: האם להמשיך בביצוע של תוכנית מקורית חרף ביקורת נוקבת? האם האישור של מוסדות התכנון הוא בבחינת אל חזור? האם שלב ההתנגדויות הוא השלב היחידי בו ניתן לצאת נגד התוכנית? ניסיון העבר מלמד, כי התעלמות מהביקורת, כמו בקו המשודרג, עלולה להביא את הרכבת לתוצאות חמורות. מצד שני, עצירה של פרויקטים כל פעם שתנשב רוח ביקורתית עלולה להקפיא את פיתוח רשת הרכבות. נדרשת נקודת איזון, שבה מצד אחד תישמע הביקורת ויוכנסו שינויים, ומאידך תקודם תוכנית הפיתוח.
הקו המהיר לירושלים, על כל הבעיות והקשיים שהוא מציג, הוא בבחינת הזדמנות מצוינת לקברניטי הרכבת להוכיח שהם אכן מיישמים לקחים מאירועים קודמים. יו"ר הרכבת, משה ליאון, אמר בראיון שנתן ל"גלובס" בסוף השבוע שעבר, כי זוהי שערורייה שאין קו מהיר לירושלים. שערורייה גדולה יותר עתידה להתרחש אם הרכבת, בקידום הקו הזה, תחזור על מחדלי העבר. בתוכנית זו, יש להדגיש, המחדלים יהיו חמורים יותר, וזאת לאור ההיקפים האדירים והמורכבות המיוחדת של המסילה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.