החשיבות של הודעת בחריין על הסרת החרם על ישראל - רק ברמה המדינית

ההודעה יצרה ביקורת בבחריין, של "אגודת המתנגדים לנרמול היחסים עם ישראלים", כי זו "החלטה אסטרטגית שמחייבת דיון מוקדם בפרלמנט".

לדברי הכלכלן דורון פסקין, מחברת אינפו-פרוד מחקרים, משמעות ההסכם מצומצמת, כי בחריין היא שוק קטן, בן 680 אלף איש. עיקר החשיבות ברמה המדינית, לאור המפגשים הפומביים בין ישראל ופקיסטן, והאפשרות שגם כוויית תודיע על הסרת החרם.

"סחורות ישראליות ממילא נכנסות למפרץ הפרסי, והחרם לא מיושם אם על הסחורות אין תג ייצור ישראלי", אמר. "השלטונות שם מודעים לכך היטב, אך מעדיפים להעלים עין".

עם זאת, לדברי יצחק גל, מלשכת המסחר ישראל-ירדן, להודעה חשיבות מעשית, כי המפרץ הוא משווקי היעד החשובים לסחורה ישראלית. "החשיבות הגדולה היא התפתחות המגמה של הסרת החרם, ולגיטימציה לסחר גלוי עם ישראל. הדבר מקרין על יתר המדינות, וחוסך צורך במתווכים זרים".

לדבריו, סוחר ירדני שרוכש סחורה ישראלית, ויכול לשווקה במפרץ ללא החלפת תגיות, נגיש יותר לישראלים. "ההודעה מתירה הכרה במותג הישראלי. השוק הבחרייני עצמו חשוב פחות".

לאחרונה דווח בעיתונות הערבית, כי גם סעודיה התבקשה להסיר את החרם מישראל, כתנאי כניסה לארגון הסחר העולמי (WTO), אך היא מסרבת.

מגעים של ארה"ב להסכם סחר חופשי מתנהלים גם עם איחוד האמירויות, ויתכן שגם שם יתבקשו להסיר את החרם, וכוויית שוקלת זאת גם היא. ממשלת בחריין הכחישה טענות, כי היא מתכוונת לקיים יחסים דיפלומטים עם ישראל.

החרם הערבי על ישראל הוטל בשנות השישים, עקב החלטת הליגה הערבית, אך בשנים האחרונות חלה שחיקה בכוחו. חרם על חברות זרות שעשו עסקים עם ישראל בוטל, וכיום נותר רק החרם הישיר על סחורה ישראלית.

בבחריין תשתית מפותחת של תקשורת ותחבורה, ומנאמה נחשבת בירת הבנקאות בעולם הערבי. בשל הירידה ברזרבות הנפט, עברה כלכלתה שינוי מבני מוצלח, וכיום ייצוא הנפט מהווה בה רק 30% מהתוצר (ראו גם "עיתונים בארץ", עמ' 26).