תקופת מבחן: האם פתיחת הפקקים בתחום התחבורה יבואו לידי ביטוי

פרויקטים החלו לזרום, ביולי נחתם חוזה הזיכיון בין המדינה לכרמלטון לקידום פרויקט מנהרות הכרמל. באותו חודש נחתמו גם ההסכמים הכלכליים מול סיטי פס בפרויקט הרכבת הקלה בירושלים. בפרויקט כביש 431 נחתם חוזה הזיכיון לסלילת הכביש מול חברת נתיבי היובל.

ברשימת ההישגים אפשר להוסיף את פרסומו של מכרז כביש 531 שמתעכב כבר שנתיים, אישור תקציב תוכנית העבודה של החברה הלאומית לדרכים (מע"ץ החדשה) - 19 מיליארד שקל, קידום פרויקט הנתיב המהיר בכניסה לת"א והתקדמות מסויימת בפרויקט הרכבת הקלה בת"א.

מצד שני, בקלות ניתן להשבית את השמחה כי יורדים לפרטים. המו"מ מול דרך ארץ, לסלילת הקטע הצפוני בכביש חוצה ישראל - קטע 18, עדיין לא נחתם גם ב-2005. מו"מ זה נמשך כבר למעלה משנתיים.

בכביש עוקף קריות מתעכב פרסום המכרז כבר שנים וכיום נעשות בדיקות סטטוטוריות מחודשות. החברה הלאומית לדרכים הצליחה סוף סוף לאשר את תוכנית הפיתוח, אך עסקה השנה בעיקר בהתארגנות והיערכות פנימית בחברה. החברה, לא היתה גוף משמעותי בענף התשתיות ותקציבה, 1.5 מיליארד שקל, היה נמוך.

החברה הלאומית לדרכים, שהפכה לחברה ממשלתית, התקשתה להתרומם כחברה ממשלתית. המפנה צפוי לחול בשנה הבאה עם אישור התוכנית הרב- שנתית. כתוצאה מכך התקופה האחרונה כמעט ולא היתה פעילות פיתוח.

מבחינת השקעות בתשתיות, רכבת ישראל רחוקה מלספק את הסחורה. למרות שהרכבת יכולה להתגאות בקידום פרויקטים ופתיחת קווים חדשים ותחנות, תוכנית הפיתוח שלה דורשת שינויים מהותיים בתקציב ובתכנון.

דו"חות הבקרה שהוכנו על-ידי BRINCKERHOFF PARSONS (פי.בי) קובעים כי הרכבת לא תוכל לעמוד ביעדי תוכנית הפיתוח, בלוחות הזמנים ובתקציב שנקבעו.

פי.בי עוד קבעה שכדי להפעיל את רשת מסילות הרכבות בחומש הבא, נדרשת הרכבת להיערך מיד בכל נושא רכישת ציוד וקידום מסילה רביעית באיילון.

ביצוע בקרה תוך כדי תנועה יחסוך לרכבת ולקופה הציבורית מאות מיליוני שקלים. הבטיחות ברכבת היתה בעיתית. הרכבת נאלצה לבחון מחדש את מערך הבטיחות על רקע 2 תאונות הדרכים הקטלניות ברבדים ואחוזם בהן נהרגו 8 בני אדם. ההישג הבלתי מבוטל של הרכבת ב-2005 הוא גידול מרשים במספר הנוסעים. עיקר הושקעה ביצירת פלטפורמה נכונה והגיונית לקידום מכרזים בכלל ובפרט בין הסקטור הפרטי לממשלתי. משרד האוצר היה מעורב באופן ישיר בכל תחום ההשקעות בתחבורה.

החשב הכללי באוצר, ירון זליכה, בשיתוף עם סגנו לשעבר, רו"ח צביקה חלמיש, גיבשו במשותף תורה סדורה לניהול מכרזים של המדינה. בעבר המכרזים שפירסמה המדינה לקו בבעיות יסודיות. כתוצאה מכך המדינה ביטלה לא פעם מכרזים וגורמים זרים העדיפו שלא להשתלב בהם.

נושא המימון היה בעייתי וגרם להתמשכות הליכים, חלוקת הסיכונים בין המדינה ליזם היתה לא הגיונית והביאה לכך שפרויקטים נתקעו לשנים ארוכות.

משרד האוצר הגדיל ועשה בכך שהורה לרכבת ישראל, לחברה הלאומית לדרכים, לנתיבי תחבורה עירוניים, לעבוד תחת בקרה של חברה בינלאומית.

אגף החשכ"ל מחייב את החברות לעבוד תחת השגחה צמודה כדי להבטיח ניהול נכון. התנהלות זו של משרד האוצר, מבורכת ככל שתהיה, יצרה מוקדי חיכוך מול משרד התחבורה. למעשה מטה הניהול של המדיניות התחבורתית בישראל עבר בפועל למשרד האוצר.

שר התחבורה, מאיר שטרית, התבטא פעמים רבות נגד התנהלות זו של משרד האוצר ועשה מאמצים רבים להחזיר את השליטה למשרד התחבורה. החודשים הקרובים צפויים להיות אחרים, בהם יבשילו כל ההליכים שננקטו. כרמלטון תתחיל בביצוע פרויקט מנהרות הכרמל, סיטי פס תניח את המסילות בירושלים, הרכבת הקלה בת"א תהיה בשלבי מכרז מתקדמים לקראת בחירת זוכה והליך סגירה פיננסית.

בתקופה זו צפויים להיבחר זוכים בפרויקט הנתיב המהיר בכניסה לת"א, ובכביש 531. החודשים הבאים הם תקופת מבחן, בה נגלה האם באמת נעשתה רפורמה בקידום פרויקטים ממשלתיים.

במשרד התחבורה והאוצר אומרים, כי החשיבות שבהכנת התשתית לפרסום מכרזים היא גדולה ומהותית. קידום כביש 431 הוא דוגמא מוצלחת לאופן קידום מכרז ביעילות, במהירות ובאיכות טובה לכל המעורבים, אמרו.