הנקראות ביותר

מיכאל פדרמן: "חזי יידרש להסתגל לתרבות העסקית שלנו"

לאחר קרב הבלימה באלביט מערכות וערב הפיכתו למלך התעשיות הביטחוניות בישראל, מיקי פדרמן מושיט יד לחזי חרמוני ומוכן להסכם שלום, אבל רק בתנאים שלו > הדס מנור

לפני זמן קצר יחסית התברר לי, שמיקי פדרמן הוא בוגר סיירת מטכ"ל. אפשר לומר שהופתעתי. פדרמן, לפחות אצלי, נהנה מדימוי של היקה האלגנטי. הוא לא הצטייר כאיש ברזל היוצא למבצעים נועזים בעורף האויב. הוא גם לא נראה כזה. ובכל זאת, העובדות הן שפדרמן שירת בסיירת מטכ"ל, חייל בצוות שאהוד ברק פיקד עליו. עם ביבי נתניהו, הצעיר מהם, שירת כשהיה מגיע למילואים ב"יחידה". עם שניהם, הוא אומר, נשמרת החברות עד היום.

בתקשורת, הדימוי שדבק בפדרמן שונה לגמרי. דווקא חזי חרמוני, מנכ"ל תדיראן קשר, הוא שניסה, במבצע נועז, להסתנן מעבר לקווי ההגנה של פדרמן. תדיראן קשר, בהובלתו, ביקשה להשתלט על אלביט מערכות של פדרמן, באמצעות רכישת המניות של אלרון בחברה. יותר מזה, חרמוני רץ לספר לחבר'ה על השיפור שיביא לאלביט, לאחר שזו תעבור לשליטת תדיראן קשר (אמירה שאותה הגדיר בדיעבד "טעות אתית ועסקית").

פדרמן, לפחות מבחינה תקשורתית, שיחק תפקיד של איש עסקים שמרן, "אירופי" בהתנהלותו, שנתפס בלתי מוכן. אבל בפועל, הוא בהחלט החזיר מלחמה. פדרמן גייס לא פחות מ-197 מיליון דולר, ומימש את זכות הסירוב הראשונה לרכישת מניות אלרון, לא לפני שהשיב לחרמוני: "אני מנהל את החברה כריצה למרחקים ארוכים. אנחנו רצי מרתון, והוא (חרמוני - ה' מ') רץ למרחקים קצרים... זה מצריך תכונות אחרות, כישורים אחרים וגישה שונה".

כעת, באופן מפתיע לכאורה, הקערה התהפכה: פדרמן צפוי להפוך בזמן הקרוב לבעל השליטה בתדיראן קשר, במסגרת המיזוג הביטחוני המשולש בין אלביט, תדיראן ואלישרא. חרמוני, המנכ"ל המצליח מאוד של תדיראן קשר, עדיין יושב על כיסאו, אך עם יוסי אקרמן (מנכ"ל אלביט) כיו"ר מעליו.

איך תשתפו פעולה עם חרמוני אחרי מה שהיה ביניכם?

פדרמן: "אלה לא היו כעסים אישיים, אלא מקצועיים. אני גם פגשתי את חזי מדי פעם במהלך התקופה שחלפה מאז. דיברנו, יישרנו את ההדורים ואין בעיות. אפילו פגשתי אותו במקרה בציריך, הוא היה עם אשתו, אני הייתי עם אשתי".

אקרמן: "כל מי שמצוי בתעשיות הביטחוניות, מבין שאין מקום לתעשיות הקטנות. חזי מבין את זה, ואני מבין את זה, ואנחנו מדברים על זה כבר שנים. הוא רצה לעשות את זה בצורה אחת, וזה הסתייע בצורה אחרת, אבל היום אני יו"ר שלו, בהסכמתו".

שאלתם אותו?

"כן, שאלנו. אנחנו מחזיקים ב-26% ממניות תדיראן קשר, כך שיכולתי גם לא להיות היו"ר. שאלנו אותו אם יש לו משהו נגד, והוא אמר שלא. אני והוא עובדים על המיזוג, כדי שהוא ייעשה באופן מוצלח".

באמת 'נו הארד פילינגס'?

פדרמן: "אני לא רוצה להגיד שאהבתי את זה (את דברי חרמוני, ה' מ'). אז אמרנו את מה שאמרנו באותו רגע, אבל החיים ממשיכים. גם במשפחה לפעמים קורה שאומרים משהו, ואחר-כך ממשיכים הלאה".

אקרמן: "בעיניי, חזי מנכ"ל מצוין ואני אשמח שהוא יישאר כמה שיותר".

פדרמן: "אני בעניין הזה סומך על יוסי. אין לי עם זה שום בעיה".

נדיר בעולם העסקים, שאחרי קטע פומבי כזה מחליטים להמשיך ביחד.

"זה לטובת החברה, כי חזי הוא מנהל מצוין. ונניח שהוא העליב אותי - וזה באמת לא - אבל 'אפילו אם', טובת העסק קודמת לתחושות האישיות. ולמזלי, זה באמת לא מפריע לי".

ומה עם המשקעים כלפי אלרון, שחתמה על עסקה מאחורי גבך? מה ביחס לנוחי דנקנר?

"גם זה כבר מים שעברו מתחת לגשר. מה שהם עשו מבחינה עניינית וחוקית, היה בסדר. אמרתי גם בזמנו שכל מה שהם עשו, פורמלית היה בסדר גמור. אני כנראה הייתי מתנהג אחרת. אבל דיברנו על זה, יישרנו את ההדורים והכול בסדר.

"ואני אגיד לך משהו שאף אחד לא שם לב אליו: היום אי.די.בי שוב שותפה באלביט, כי היא מחזיקה 10% בכור, שמחזיקה 7.5% באלביט. הנה, העולם הוא עגול, במיוחד בארץ הזאת, שהיא קטנה והנפשות הפועלות בה קרובות. אז בסוף כולם פוגשים את כולם, רוצים או לא. את יודעת, יש פתגם כזה, תזכור את האנשים כשאתה בעלייה, כי אחרת הם יזכרו לך את זה בירידה".

אבל אתה אומר שאתה לא זוכר.

"אני לא, אבל אחרים כן".

בדידותו של הרץ למרחקים ארוכים

אבל כנראה ההבדלים בסגנון הריצה אכן מהותיים. "חרמוני אכן ניהל את תדיראן קשר כרץ למרחקים קצרים, ופדרמן לא באמת יודע אם חרמוני יודע לרוץ גם למרחקים ארוכים", אומר מקורב לפדרמן. "מצד שני, חרמוני ניהל כך כי מי שהשקיע בתדיראן קשר רצה לצאת מהר ברווח הכי גדול. את זה שמרוק, קרן פימי וחרמוני עשו בצורה מעולה.

"עכשיו יש לחרמוני יו"ר שלא חושב איך למקסם רווח בארבע-חמש שנים, אלא איך אפשר לבנות את החברה כאבן מרכזית בתעשיות הביטחוניות, לעשרים-שלושים שנה. הרי משפחת פדרמן נמצאת באל-אופ ובאלביט כבר מעל ל-30 שנה, ובמלונות דן כבר כמעט 60 שנה. עם יו"ר כזה ומטרה כזאת, פדרמן מעריך שזה בהחלט אפשרי שחרמוני יעשה עבודה טובה, כי המטלות שיטילו עליו יהיו שונות".

"מבחינתי", אומר פדרמן, "אפשר להתגבר על ההבדלים, בהסתגלות של חזי לתרבות העסקית שלנו".

אקרמן: "אנחנו באלביט באמת חושבים רחוק. גם הדורות הבאים ימצאו כאן את אלביט מערכות. אנחנו חברה שתהיה כאן תמיד. לכן כל התכנונים האסטרטגיים שלנו הם להמשיך לצמוח בישראל. אנחנו עובדים על פרויקטים של מאות מיליוני דולרים, חמש שנים מראש, עם מו"פ ארוך טווח. זו תפיסת עולם טובה כמו תפיסת העולם של חברות אחרות, אבל זו תפיסת עולם אחרת.

"ממוצע הוותק של עובד אצלנו הוא 20 שנה. גם במבדקים לעובדים אנחנו מחפשים עובדים שרואים בנו מקום עבודה לשנים רבות. אנחנו רוצים גם אצל האנשים שלנו את המטרות של רצים למרחקים ארוכים. בסופו של דבר זה משתלם ונותן לנו יתרון כלכלי גדול מאוד. לקוחות שמזמינים מאיתנו מערכות, סומכים עלינו שנתמוך בפרויקט לשנים ארוכות. אנחנו יושבים על צבר הזמנות של 2.5 מיליארד דולר, לא כולל פרויקט ה"וואטצ'-קיפר" לצבא בריטניה, שזה עוד כ-500 מיליון דולר".

פדרמן: "לא ירחק היום ונחליף קידומת".

עכשיו, כשהמיזוג בדרך, ובקרוב צפויה הפרטה של תעש והתעשייה האווירית, הפכת לאדם החזק ביותר בתעשיות הביטחוניות בישראל. אתה מרגיש מנצח?

"כמו שאני לא כועס, אני לא מרגיש מנצח. אני מרגיש שעשינו את הדבר הנכון לטובת תדיראן, לטובת אלביט ולטובת אלישרא. ואולי זה נשמע ציוני מדי, אבל גם לטובת מדינת ישראל.

"הרי בשביל מה אנחנו חיים? לא רק בשביל לספור את הכסף. בהחלט חשובה לנו מאוד גם התרומה לישראל. טלפון אחד אל יוסי או אליי מהרמטכ"ל, שאומר לנו כמה שהחלק של פרויקט צי"ד (צבא היבשה הדיגיטלי, ה' מ') עזר מאוד בהתנתקות, שווה יותר מעוד גרוש או עוד אחוז ברווח".

300, 200, 100, נמכר

עוד לפני שנקבע מתווה המיזוג הנוכחי, הייתה אמורה תדיראן קשר (בשליטת אלביט מערכות) לרכוש את אלישרא מידי כור לפי שווי שהוערך בכ-200 מיליון דולר לחברה. חרמוני הוביל התנגדות לעסקת בעלי העניין, והצליח לגרום בסופו של דבר לכך שפדרמן ואלביט הם שירכשו את אלישרא, לפי שווי חברה של 100 מיליון דולר בלבד.

יכול להיות שחרמוני, בהתנגדותו לעסקה, עשה לך טובה בכל הקשור למחיר שתשלמו לכור?

פדרמן: "יש לכך פנים לכאן ולכאן. היה היגיון רב בלקנות את אלישרא דרך תדיראן, שיש לה קופת מזומנים גדולה. אבל היו אינטרסים שונים ומשונים, ובסוף זה לא הסתייע. למרות זאת, יש גם יתרון לקנייה ישירה של אלביט את אלישרא, כי יש ביניהן יותר סינרגיה מאשר בין תדיראן קשר ולאלישרא".

איך תסביר את פער המחירים באלישרא? התעשייה האווירית, בראשות משה קרת, שילמה 330 מיליון דולר, תדיראן קשר הייתה אמורה לשלם 200 מיליון, ולבסוף אלביט מערכות תשלם 100?

"הכול בחיים עניין של טיימינג. כשהתעשייה האווירית קנתה, הקונסטלציה הייתה שונה. זה שהיום אלישרא שווה פחות מחצי, לא אומר שהתעשייה האווירית לא שילמה רק מעט יותר ממה שהיה השווי אז. לגבי המחיר שנדרשה תדיראן קשר לשלם, אני לא חושב שכור באמת התכוונה ל-200 מיליון דולר, אלא למספר שהוא משמעותית מעל 100 מיליון. אבל בחיים יש משא-ומתן ופשרות, וככה זה נגמר. אני חושב שזו עסקה טובה לשני הצדדים. חוץ מזה, אני מאוד מקווה שאלישרא תגיע לשווי גבוה יותר מזה שאנחנו משלמים לפיו".

עד לשווי ששילמה התעשייה האווירית?

אקרמן: "עד לשם, צריך לעבוד קשה מאוד. אבל זה גם בגלל שתעשיות ביטחוניות גדולות מצליחות יותר, ולאלישרא היה קשה מאוד להתמודד לבד".

"יקר זה עניין יחסי"

אגב טיימינג, טרם ניצל פדרמן את זכות הסירוב לרכישת המניות של אלרון באלביט מערכות תמורת 197 מיליון דולר, הוצע לו על-ידי מתווכים לאפשר לתדיראן קשר לבצע את הרכישה, ובמקביל לקנות תמורת סכום הנמוך בעשרות-מיליוני דולרים מניות המקנות שליטה בתדיראן קשר, מידי שמרוק ופימי. רכישה כזו הייתה מקנה לפדרמן שליטה ישירה בשתי החברות.

פדרמן נמנע מביצוע העסקה המורכבת וטען בזמנו, כי "זה לא פשוט להחזיק שליטה בשתי חברות ציבוריות הפועלות באותו תחום, בגלל ניגודי האינטרסים שעלולים לצוץ... זה מאוד מסובך לשלוט בשתי חברות שמתחרות זו בזו".

איך אתה מסתדר היום עם ניגודי האינטרסים הללו?

פדרמן: "בדרך שבה עשינו בסופו של דבר את העסקה, אני לא בעל מניות בשתי חברות שמתחרות, אלא באלביט שהיא בעלת השליטה בתדיראן קשר. בדרך שהוצעה, הייתי הופך לבעל מניות בתדיראן קשר, שהיא בעלת מניות באלביט. זה נראה לי מורכב וגם לא נכון. גם היום אני חושב שעשינו את זה בדרך הנכונה".

נכונה, אבל גם יקרה יותר מבחינתך.

"יקר זה עניין יחסי".

מתי תדע אם עשית עסקה משתלמת?

"אין לי תשובה מוחלטת לשאלה הזו, אבל אופק של חמש שנים הוא נכון לבדוק השקעה כזאת. אם תשאלי אותי אם כשחתמתי על העסקה קבעתי לעצמי תאריך יעד כזה, אז התשובה היא לא. אבל אני משוכנע שעשיתי את הדבר הנכון, ושמחיר המניה גם לא משקף את השווי האמיתי של אלביט".

אמרת שהמטרה שלך היא להשביח את אלביט לאורך שנים, ושאתה לא צריך החזר השקעה שנתי של 30%-40% על ההון. איזה החזר היית רוצה לראות?

"אני לא מדבר על החזר. אנחנו מאוד רוצים להגיע לרווח נקי של 10%. היום אנחנו מרוויחים 6%-7% אחרי מס, שזה הממוצע בתעשייה שלנו בארצות-הברית, ובאירופה אפילו פחות".

האם אתה מתכוון להכניס שותף נוסף לאלביט מערכות, כדי להפחית את נטל המימון שלקחת?

"הכנסתי את כור ב-7.5%, ונראה לי שבזה נסתפק. אני מאמין באלביט, אז למה לי למכור?"

אתה מתכוון להגדיל את אחיזתכם בתדיראן קשר?

"לאורך זמן, אני מניח שזה יהיה הגיוני מבחינת אלביט. כחברה ציבורית, אני צריך להיזהר מלהגיד משהו מחייב, אבל אין ספק שיותר נכון שזיהוי האינטרסים בין אלביט לתדיראן יהיה יותר גבוה. זה גם הדבר הנכון כלכלית לאורך זמן.

"נכון שאת כל מה שאנחנו רוצים לעשות אפשר לעשות גם באחזקה שנגיע אליה עכשיו, של כ-40% מתדיראן קשר. אבל בעתיד הרחוק, אני רואה את אלביט מגדילה בה את האחזקות".

עד כמה נפגעה אלביט מהמשבר הביטחוני עם ארצות-הברית סביב הייצוא הביטחוני הישראלי לסין?

אקרמן: "אנחנו השכלנו לא לצאת נפגעים, כי אנחנו לא חברה ישראלית שמייצאת לארצות-הברית, אלא מייצרים בארצות-הברית. לכן, איכשהו, במאמץ קשה ובהחלטות שקיבלנו עם החברות-הבנות שלנו בארצות-הברית, הצלחנו ללכת לפי קו שהתווינו, ושמרנו על מעמדנו בארצות-הברית".

לכן בשנים האחרונות אתם לא מוכרים לסין בכלל?

אקרמן: "כן".

פדרמן: "לקחנו החלטה אסטרטגית, שהשוק האמריקני הוא אסטרטגי עבורנו, יחד עם השוק הישראלי. לכן קיבלנו החלטות משנה, שתומכות בהחלטה הזאת".

"בשפיץ העליון של הטכנולוגיה"

בימים אלה פורסם המכרז למכירת תעש. זה קרה לא לפני שתוכניתו של מנכ"ל משרד הביטחון היוצא, עמוס ירון, לחלק את תעש בין התעשיות הביטחוניות - בעיקר התעשייה האווירית ואלביט - הוכשלה על-ידי מנהל רשות החברות, איל גבאי. עתה יצאה החברה למכרז, למעט מפעלים שנקבעו למכירה ישירה: חטיבות גבעון ומלט"מ יעברו לרפאל; מפעל סלבין, הפנינה שבכתר, אשר מנהל את פרויקט השבחת הטנקים הטורקים, יעבור לאלביט.

איך תשתלב אלביט במכרז ובהפרטות הבאות של התעשיות הביטחוניות?

פדרמן: "בישראל, נמצאים 60% מהבעלות על התעשיות הביטחוניות בידי המדינה. בארצות-הברית 0% ובאירופה 15%. לכן אני מקווה שהמדינה אכן תבצע את ההפרטה - ועל החלקים מתעש שתואמים לאלביט, נתמודד. אנחנו גם לא פוסלים שילוב גורם זר. נתחרה בעיקר על תחום הטנקים. אנחנו מעורבים בפרויקט טנק המרכבה ובפרויקט ההשבחה הטורקי, לכן אין מתאים יותר מאלביט.

אקרמן: "ב-2005 תעבור אלביט בפעם הראשונה את המיליארד דולר מכירות. השנה אנחנו מוכרים בארצות-הברית, שהיא השוק הביטחוני הגדול ביותר בעולם, יותר מאשר בישראל. זה קורה בזכות מהלך אסטרטגי מאוד חשוב שעשינו בעשור האחרון".

פדרמן: "לפעמים יש חברה שמייצרת מוצר שיש לה בו יתרון יחסי ולאחרים לא כדאי להתעסק בזה. אבל כאן מדובר בפרויקטים שבשפת הילדים הם 'בשפיץ העליון של הטכנולוגיה'. במטוסים, במסוקים, בטנקים ובפלטפורמות הביטחוניות המובילות בארצות-הברית. אנחנו לא מוכרים מוצר אחד עם יתרון יחסי, אלא משתתפים בפרויקטים המתקדמים ביותר עם הטכנולוגיות המתקדמות ביותר".

אקרמן: "אלביט מעסיקה כיום, לפני מיזוג תדיראן ואלישרא, 5,000 עובדים - 1,300 מהם בארצות-הברית. המיזוג יוסיף עוד כ-2,000 עובדים. המחזור הממוזג יעבור השנה את ה-1.5 מיליארד דולר, מתוך כ-4-5 מיליארד דולר היקף כלל התעשיות הביטחוניות בישראל.

"השנה אלביט מעורבת בפרויקט אסטרטגי ברמה עולמית, פרויקט צי"ד עבור צה"ל, להפיכת צבא היבשה לצבא דיגיטלי - ונבצע פרויקטים כאלה גם בעולם, לאחר שייחשפו אליו. הפרויקט הזה מאוד משמעותי לאלביט, גם מפני שהוא בהיקף מאות-מיליוני דולרים רק בישראל, וגם בגלל הנגזרות שלו בעולם. זו ממש אבן-דרך לחברה.

"זכינו גם בפרויקט הוואטצ'-קיפר ( WATCH-KEEPER - תוכנית שתעניק לכוחות הצבא הבריטי יכולת חיונית של מודיעין חזותי), יחד עם חברת הביטחון האנגלית תאליס. הם הקבלן הראשי, אבל הידע הוא שלנו וזה ממצב אותנו כמובילים באירופה".

פדרמן: "כל הפרויקט הוא בהיקף 700-800 מיליון פאונד, וחלקנו בו כ-530 מיליון דולר. אנחנו מזהים כבר היום הרבה התעניינות במדינות בעולם. השנה גם זכינו בפיתוח הקסדה למטוס העתיד האמריקני JSF".

אקרמן: "בזכות איכות האנשים באלביט והכישרונות שלהם, אנחנו מצליחים לחפות על המרחק, על זה שאנחנו צריכים לנסוע לכל מקום כדי לייצא. איכות האנשים באלביט טובה יותר מאיכות האנשים בתעשייה המקבילה לנו בעולם. בישראל האנשים הטובים רוצים לבוא לתעשיות הביטחוניות. בזכות זה השנה קיבלנו את פרס ישראל לביטחון על משהו סודי - וכבר קיבלנו שבע פעמים את הפרס הזה". ג

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות