מעשים מגונים מודל תשס"ה

ראש הממשלה, אריאל שרון, צריך לעשות חשבון נפש עמוק ורציני. על ההתנשאות, הזלזול והיוהרה שבהם נהג עם מי ששלח אותו והרים אותו על כתפיו: מרכז הליכוד. האנשים האלה, טובים ורעשנים יותר ופחות, נשאו אותך על גבם בשנים הכי קשות שלך (זוכר את "שרון רוצח" של מלחמת לבנון?). הם הביאו אותך לאן שאתה, אחרי שכבר היית פנסיונר חמוד מלטף כבשים. ומה הם קיבלו? "אינדיאנים" קרא להם הבן שלך, עמרי שרון, וגיחך בתיאבון גדול. "אני גיליתי את הקוד הגנטי של חברי המרכז", אמר והתחיל לחלק את הג'ובים כאילו המדינה של אבא שלו. הוא רצה לבסס את מעמדו העצמאי במפלגה, ואתה שימשת גב, גיבוי, מקור כוח. נתת לו את הג'וב הכי בכיר במדינה: ממליך הג'ובים. נחמד שאבא עוזר לבן, אבל על חשבון כולנו?

איך סיפרת להם, בשר מבשרך, על תוכנית ההתנתקות? התראיינת לעיתון ולעיתונאי הכי שמאלני שמצאת בסביבה. ועל מי נשענת לאורך הדרך? על אלה ששמרו עליך כאתרוג עם פיטם עדין. לא על חבריך. זלזלת בהם. ירקת עליהם.

חשבון נפש נוסף: הספינים. המניפולציות. זה לא מכובד, זה לא הולם את מי שמרגיש מלך ישראל, מי שמוביל מהלכים מדיניים כאלה. אתה אומר שזה לא אתה. זה סביבותיך. תחמנים בני תחמנים. אם לא תעצור אותם, זה אתה.

ועיקר העיקרים: תעשה סוף סוף משהו עם השחיתות האופפת את סביבותיך. כשהיית שר השיכון, בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, גדלו סביבך עשרות ומאות מתעשרים חדשים, שעשו את הונם מקופת הציבור שלא כדין. אמרת אז מה שאתה אומר עד היום: אני לא יודע. אתה באמת לא יודע. כי עדיף לך לא לדעת. אתה בוחר לא לדעת. רק שבהזדמנות הזאת, שני מיליון עובדים מרגישים שהם פראיירים, שרק הם לא לוקחים מבור השומן. אז גם הם רוצים. השחיתות הפכה לנתון, כמו מזג האוויר, "ככה זה". לא המצאת את מגפת השחיתות, אתה רק נותן לה כוח להתפשט. ההיסטוריה לא תסלח לך, הצעדים המדיניים שלך לא יכפרו על הכתם שדבק בך והתפזר על כולנו. יש עוד זמן. אתה עוד יכול לתקן.

גם מספר שניים, בנימין נתניהו, חייב חשבון נפש עמוק ומטהר. אי אפשר להיות שותף לנהיגת קטר, ורגע לפני הגשר לקפוץ ממנו. אי אפשר לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אין דבר כזה. אי אפשר לשבת בממשלה שמקבלת החלטות על התנתקות, פעם אחר פעם אחר פעם, ורק ברגע האחרון לברוח ממנה. זה לא אמין. לכן חטפת את הסטירה הכואבת, וגם אפשרת בהזדמנות הזו לכל העכברים, שליקקו לך כל הזמן, לצאת מהמחילות שלהם ולצייץ. עד כמה שאין ציפיות מהפוליטיקאים שלנו - ואין ציפיות - דבר אחד הוא עדיין בלתי נסלח: הנתק בין ידך הימנית לידך השמאלית. זה לא הולך.

ועוד עניין בחשבון הנפש שלך: אל תתאמץ כל כך להקסים אנשים. אל תשתדל כל כך למצוא חן בעיני כולם. אתה לא חייב להיות ביל קלינטון. כי אתה לא. מותר ורצוי לא לסבול מנהיג פוליטי, ובכל זאת להצביע עבורו. ראה מקרה אריאל שרון. ולמד.

חשבון הנפש של שמעון פרס, שהוא בטח לא יעשה אותו כי לא מתאים לו ולחבריו לעשות חשבונות כאלה, הוא שהיה מוכן לאמץ לחיקו את כל השחיתויות, הפיתויים, המינויים והדרכים העקלקלות, ולהגיד שהמטרה מקדשת את האמצעים. זה לא כך. לעולם לא.

לחשבון נפש עמוק ומזכך זקוקים גם 8,000 המתפנים, על רבניהם ומובילי דרכם. נאחזתם בקרקע מול מתקפות טרור, מעשי רצח של הורים וילדים. פעלתם באמונה ונאמנות. זהו. נגמר. המדינה החליטה שאתם זזים. כמו שהמדינה החליטה שפה משלמים מיסים, כמעט 70 אגורות לכל שקל. אז אנחנו מפסיקים לעבוד? לא. אבל אתם הפסקתם לחיות. אתם נאחזים בחדרים בבתי מלון צפופים, במאהלים מיוזעים, רוצים להראות שאתם מסכנים, שעשו לכם רע, רוצים להעניש את ראש הממשלה המנתק. אתם בטוחים שאכפת לו? ומה עם הילדים שלכם? האמונה שלכם? תקומו לחיים.

גם בוני פירמידות העוני זקוקים לחשבון נפש. מצלמי המקררים הריקים, מומחי הסיפורים שעליהם מתנוססת הכותרת "רווחה" ו"חברה". זה הפך לתחביב קבוצתי. ממלא עיתונים. כל מי שהוא משהו חייב להגיד משהו על העוני, לצקצק שפתיים. "לעשות משהו". אוי, זה נורא ואיום... הממשלה צריכה לעשות משהו. ובתוך כך מעלימים מיסים, מרמים וגונבים. מנדנדים בראש ועושים מהעוני יחסי ציבור. עושים מזה משכורות כבדות למקימי ומנהלי עמותות עוני ומסכנות. מסחרה גדולה.

זאת היתה השנה הרעה של התקשורת. הכי רעה. הפכנו למובילי מסע ההפחדה והאיומים. מה לא אמרו על ההתנגדות להתנתקות? - שזו תהיה מלחמה. שהם מצוידים ברימונים. שהם אוגרים כלי נשק. שתהיה התאבדות כללית על גג בית הכנסת והתאבדות כללית בים התיכון. אפוקליפסה כאן.

"גורם מודיעיני מסר אמש כי בשא-נור נערכים מתנגדי ההתנתקות להפעיל רימוני הלם, רימוני גז ורימוני עשן. אנחנו נערכים למאבק שכמותו לא ראינו, הוסיף הגורם"... "שא-נור תהפוך למצדה מודרנית"... "פיגוע טרור בהר הבית כבר חצה את שלב ההתלבטות התיאורטית. השאלה עכשיו היא לא האם יבוצע, אלא איך ומתי. פיגוע בהר הבית יהיה אטרקטיבי. הוא יטרוף את כל הקלפים וישנה את המצב מהיסוד. לא פחות אטרקטיבי ממנו הוא חיסולו של ראש הממשלה"...

מה קרה פה? את מי שירתו הידיעות הללו? מי נתן אותן? מי אלה שהתפתו להאמין להן? האם כל אלה שכתבו את השטויות הללו מסוגלים בכלל לעשות חשבון נפש?

ואחרי כל זה, כל אחד ואחד חייב בחשבון נפש על רשימה ארוכה של מעשים מגונים פחות ויותר. כל הרשימה כולה מופיעה בתפילת יום הכיפורים. כל אחד ימצא את עצמו שם, בקטן ובגדול. "אשמנו, בגדנו, גזלנו, דיברנו דופי, העוינו, הרשענו, זדנו, חמסנו, טפלנו שקר. יעצנו רע, כזבנו, לצנו, מרדנו, ניאצנו, סררנו, עוינו, פשענו, צררנו. קשינו עורף, רשענו, שיחתנו, תעבנו, תעינו, תעתענו". *