למרות שהתפטרה - מנכ"לית כלכלית אילת לשעבר תקבל 30 אלף ש' פיצוי בגלל עוגמת נפש

סלטי טענה, כי התפטרה מהחברה בשל התנכלות, והתנהגות חסרת תום לב כלפיה. היא תבעה תשלום פיצויים עונשיים בגין נזק לא ממוני ותשלום פיצויי פיטורים מוגדלים מכוח נוהג שהיה לטענתה בחברה.

סך תביעתה עמד על 200 אלף שקל. לטענת סלטי, התפטרותה הייתה למעשה כמו פיטורים בשל חתירה פוליטית תחת מעמדה. היא טענה, כי נאלצה להתפטר בעקבות הרעת תנאים והצרת צעדיה. לטענתה, ראש העירייה, שביקש תמיכה פוליטית היה מוכן 'לשלם בראשה' ובמסגרת זו מינה את חבר המועצה יהודה מורדי למ"מ יו"ר דירקטוריון החברה, וזה הצר את צעדיה.

החברה טענה, כי החלטות הדירקטוריון כמו ההחלטה על מינוי מורדי למ"מ יו"ר הדירקטוריון אינם בבחינת הצרת צעדיה של סלטי, וכי לא הייתה מגמה לצמצם את סמכויותיה. עוד טענה החברה, כי ההליך לבחירת סלטי עצמה היה בלתי ראוי ונעשה בהשפעת מ"מ יו"ר הדירקטוריון דאז, שלא היה נקי משיקולים פוליטיים. בית הדין דחה טענה זו, וקבע כי מינויו של מורדי אכן היווה ציון דרך בניסיון להדיח את סלטי.

בית הדין ציין עוד, כי מדובר אמנם במקרה גבולי, ולמרות זאת אין ספק כי במקרה זה "נודף ריח פוליטי ולו לכאורה".

בית הדין קבע, כי התביעה לפיצוי בסך 200 אלף שקל אינה ריאלית, וחייב כאמור את החברה לפצות את סלטי בסך 30 אלף שקל בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 3,000 שקל. (ע.ב 1499/02).