ממשלת דרום אפריקה מעוניינת למשוך השקעות ישראליות למדינה

זהו ביקורו בישראל של הדרג הפוליטי הבכיר ביותר בדרום אפריקה מזה עשור והוא הגיע בעקבות ביקורו של אולמרט בדרום אפריקה באוקטובר לפני שנה, במהלכו פגש גם בנשיא לשעבר ולוחם החופש הדרום אפריקני, נלסון מנדלה.

רצון ההתקרבות מצד דרום אפריקה מוסבר, בין היתר, בביצוע ההתנתקות ע"י ישראל.

מנדלה אמר בפגישתו עם אולמרט שהוא מאחל הצלחה לשרון במהלך, שהוא מרוצה מאוד ממנו וכי מהלך זה הוא "בעל משמעות עצומה".

בפגישתו של מפלאווה עם אולמרט, אומרים בשגרירות דרום אפריקה, יודיע שר התעשייה שלהם כי הוא מעוניין למשוך השקעות ישראליות למדינתו. במהלך ביקורו של מפלאווה בישראל, שימשך 3 ימים, הוא צפוי להיפגש עם ראשי חברות מובילות במשק במטרה לעניין אותם בהשקעות במדינה. בין היתר נקבעו לו פגישות עם היהלומן ואיש העסקים בני שטיינמיץ הפעיל מאוד באפריקה, עם מנכ"ל התאחדות תעשייני היהלומים בבורסת היהלומים בר"ג, מוטי בסר, עם יואל רבינוביץ' מבנק הפועלים ועם מנכ"ל אפריקה-ישראל פיני כהן.

הוא אף יסייר היום באינטל ישראל ומחר בקבוצת רד שבשליטת משפחת זיסאפל, הערב יקיים ארוחת ערב עם אנשי חברת יוניון מוטורס ומחר יפגש לארוחת ערב עם צמרת בנק הפועלים.

בפגישתו עם אולמרט צפויים השניים לדון בשיתוף פעולה והשקעות משותפות ובתום הפגישה אף צפוייה הודעה משותפת. מטרת ביקורו המוצהרת, היא הידוק היחסים הכלכליים בין ישראל לדרום אפריקה.

למרות מחאה אנטי ישראלית שהתעוררה בעת ביקור המשלחת העסקית הישראלית בדרום אפריקה בראשות אולמרט, לפני שנה, כאמור, מציינים בשגרירות דרום אפריקה בישראל כי ישראל היא כיום המדינה בעלת הסחר הגדול ביותר באפריקה, בין מדינות המזרח התיכון. עוד נמסר כי הביקור מעיד על רצונה של דרום אפריקה להרחיב את קשריה עם ישראל.

דרום אפריקה היא אחת המדינות הגדולות ביבשת והעשירה בהן. התשתיות במדינה מודרניות ומפותחות וכלכלתה אחראית לכרבע מהתמ"ג של יבשת אפריקה. מרכזה הכלכלי העיקרי הוא הבירה יוהנסבורג.

דרום אפריקה עשירה במחצבים טבעיים, בהם מרבצים מהגדולים בעולם של זהב, יהלומים, פחם ופלטינה, המהווים את ענפי היצוא העיקריים שלה. סינדיקאט היהלומים דה בירס, הנהנה משליטה על מרבצי יהלומים רבים ביבשת, חולש על למעלה ממחצית מתנועת סחר היהלומים העולמית. יעדי הייצוא המרכזיים של דרום אפריקה הם כיום אנגליה, ארה"ב, יפן גרמניה, שווייץ וזימבבואה.

ההכנסה בדרום אפריקה היא כ- 4,000 דולר לשנה לנפש והאתגר המרכזי של הממשלה הוא להגביר את קצב הצמיחה בשנים הקרובות. עקב שנות הבידוד והסנקציות הכלכליות שכפה העולם על המדינה, עקב מדיניות האפרטהייד, חייבו הצמחת סקטור תעשייתי מפותח, שבעבר נועד לספק עצמאית את צרכיה של המדינה.

עם ביטול מדיניות ההפרדה הגזעית הפכה דרום אפריקה לכר להזרמת השקעות זרות וצמיחה מהירה. עם זאת, שנות האפרטהייד בדרום אפריקה הותירו את הון המדינה מרוכז בידי מעטים יחסית, כאשר רוב האוכלוסייה סובלת מעוני ומחסור וכמחציתה מוגדרת מתחת לקו העוני.

בהתאם לתנאי חברותה של דרום אפריקה בארגון הסחר העולמי, ה-W.T.O, התחייבה ממשלתה להפחית את מכסי היבוא ואת העדפת הייצוא שלה. מאז 1994 הופחתו המכסים בשיעור ממוצע של 8% ושיעור הסחר הבינ"ל מתוך התל"ג עומד על כ-30%.