רשות ני"ע תאלץ חתמים לדווח על רכישות בהנפקות לתיקי הנוסטרו של חברות הניהול בבעלותם

הרשות ערכה ביקורת בקבוצות פיננסיות ומצאה כי במספר הנפקות כושלות, כ-10% מהיקף הביקושים להנפקה הוזרם בלתיקי הנוסטרו של החברה האם

רשות ניירות ערך, בראשותו של משה טרי, ערכה בשבועות האחרונים ביקורת בקרב קבוצות פיננסיות מובילות במשק הישראלי, במטרה לעקור תופעות של קשר פסול בין חברות החיתום של אותם הגופים לבין תיק הנוסטרו של האחרונים. כך נודע ל"גלובס". ברשות מצאו, כי במספר הנפקות כושלות שנערכו בשנה וחצי האחרונות כ-10% מהיקף הביקושים להנפקה הוזרם על-ידי תיק הנוסטרו של החברה האם.

במקרים מסוימים מצאה הרשות, שביחד עם הזרועות המוסדיות, חלק מהגופים היו מעורבים בצורה עקיפה בכ-20%-30% מההנפקות, שבהן החברה הבת היא שביצעה את חיתום ההנפקה.

לפיכך, עומדת הרשות לתקן תקנות, שיחייבו את הגופים הפיננסיים, לציין במועד סגירת ההנפקה פרטים אודות מעורבותה ברמת הנוסטרו. בשוק העריכו היום, כי פרסום הקשר בין תיק הנוסטרו של הגופים הפיננסיים לבין החתם מיועד למנוע ממשקיעים לקבל מצג שווא לגבי מידת הצלחתה או כישלונה של הנפקה מסוימת.

"פרסום כמות הביקושים שהוזרמה בהנפקה ספציפית על-ידי הנוסטרו של החברה, שבמקרה חברת החיתום שבבעלותה מובילה את ההנפקה, יאפשר למשקיע הסביר להבין האם ההנפקה הינה הנפקה מוצלחת, או שאולי מדובר בכישלון שהוסווה", אומר גורם בשוק ההון. "נכון הדבר, שלפעמים הגוף הפיננסי באמת מאמין בהנפקה ובמחירה, ומעוניין ליהנות מפירות ההשקעה גם בתיק האישי שלו. אבל, מקרה שבו הגוף הפיננסי לוקח מעל לכ-5-6% מהנפקה שבה מעורב החתם שלו, בהחלט אינו סביר, וצפוי להדליק נורה אדומה עבור המשקיעים שאמורים לסחור במניה עם מעברה לשוק המשני", הוסיף הגורם.

נכון להיום מחויבים החתמים להזמין מראש את כל היחידות המוצעות להנפקה בשלב הציבורי, במקרה של חיתום מלא. במקרה הגרוע ביותר, שבו הציבור אינו מזמין יחידות שהוצעו למכירה, מתחייב החתם לרכוש את המניות. אלא, שעד היום, לא ניתן היה לדעת האם בהנפקה הציבורית הוזרמו ביקושים שרק לכאורה הגיעו מהציבור הרחב, אך למעשה היה מקורם בתיק הנוסטרו של החברה, המחזיקה בשליטה בחברת החיתום שעורכת את ההנפקה.

אבל הנוסטרו הוא אינו הנושא היחידי שבו מצאה רשות ניירות ערך פגמים בהתנהלותם של החתמים. ברשות מצאו עוד, כי חתמים אינם שומרים מסמכים המלווים את התהליך, הקודם לתהליך ההנפקה. כמו, למשל, הצעות מקדימות שניתנו לחברה על-ידי החתם; מי היה מעורב בשיחות אלה, מה היו ההחלטות שהתקבלו בחברת החיתום וכ'ו.

החוק מחייב את חברות החיתום לשמור מסמכים שכאלה לתקופה של שבע שנים, ואי מילוי הוראה זו אמור לגרור עונש של חצי שנת מאסר על-פי החוק. גם ברשות העריכו בעבר, כי מדובר בעונש דרקוני לעבירה קלה יחסית, ולכן גם כאן ככל הנראה תנסה הרשות לבצע אכיפה אזרחית, שתכלול הטלת קנסות על גופים שלא ישמרו תיעוד של מסמכי ההנפקות.

נושא נוסף שנבדק בביקורת של הרשות בקרב הגופים הפיננסיים וחברות החיתום הוא הזרמת ביקושים של משקיעים פרטיים, כבר במכרז המוסדי. ברשות התקבלו פניות שטענו, כי גופים פרטיים הסתתרו מאחורי גופים מוסדיים מוכרים, ובאמצעותם השתתפו בשלב המוסדי של ההנפקות הציבוריות. כדי למנוע מצב שכזה אמורות חברות החיתום לבדוק, כי הגופים המוסדיים הם אכן אלה שעומדים מאחורי ההזמנות, והרשות גילתה, כי ב-70% מהמקרים אין כלל נהלים שמסדירים בדיקה שכזו. "