"רכבת ישראל צריכה לבצע הערכת סיכונים מפורטת"

ההמלצות מתחלקות ל-4 קטגוריות ראשיות: אסטרטגיה בטיחותית, התארגנות בטיחותית, קביעת תקנים וקביעת נוהלים לבטיחות תפעולית.

כותבי הדו"ח ממליצים לרכבת להכין תוכנית אסטרטגית לבטיחות שתכלול דרכים מפורטת לטיפול במקרי בטיחות ספציפיים, מעיין אוסף של מצבים ותגובות.

בראש ובראשונה מציעים כותבי הדו"ח לגבש מדיניות בטיחותית, ולערוך הערכת סיכונים מפורטת. הדו"ח מציע לקבוע תקני בטיחות מדידים, וממליץ למנות סמנכ"ל בטיחות לרכבת שירכז את כל הנושא. כותבי הדו"ח ממליצים לשפר ולעדכן את הקופסה השחורה ברכבות, לשפר את תהליכי הניהול של בקרת הבטיחות ועוד.

ברכבת מציינים, כי המלצות הדו"ח לא מתייחסות באופן קונקרטי לתאונות שאירעו השנה, בהן הגורם העיקרי היה מפגש בין מסילת הרכבת לכביש. נושא זה מטופל בנפרד באמצעות הקמת מינהלת מיוחדת, בראשות מנכ"ל משרד התחבורה, אריה בר.

על רקע המשבר בבטיחות התנועה ברכבת הכריזה רכבת ישראל, היו"ר, משה לאון, והמנכ"ל, עופר לינצ'בסקי, כי ב-2006 יושם דגש מיוחד להערכות הבטיחותית.

ברכבת מציינים, כי ההערכות הבטיחותית היא חלק אינטגרטיבי מיישום תוכנית הפיתוח. לדבריהם, הכוונה היא ליצור כלים בטיחותיים שיאפשרו תפעול בטוח של מערכת רכבות שתסיע 60 מיליון נוסעים בשנה ב-2010.

בהנהלת הרכבת מדגישים, כי רענון נוהלי הבטיחות הם תהליך הכרחי שנעשה במקביל לקידום תוכנית הפיתוח.

אין ספק שהבטיחות, כמו נושאים אחרים ברכבת, הוזנחו במשך שנים והבעיות שצצו בשנה האחרונה הן תולדה ישירה של הזנחה זו. הרכבת, כעת כחברה ממשלתית, תבצע עדכון של כל המערכות ובעיקר יושם דגש בתחום של רכש ציוד שיאפשר שיפור ברמת השירות, הדיוק, והבטיחות.

במקביל, תוכנית הפיתוח בה יושקעו 20 מיליארד שקל ב-5 השנים הבאות, תגדיל את פריסת רשת הרכבות והקווים.

דו"ח הבטיחות שאותו יזם יו"ר הרכבת, משה ליאון, הגיע על רקע תאונות הדרכים הקשות שאירעו ברכבת בשנה האחרונה. התקופה הקשה של רכבת ישראל החלה ביוני. תחילת האירועים בתאונת הרכבת בסמוך לקיבוץ רבדים בה נהרגו 8 בני אדם ו-200 נפצעו. לאחר שבועיים וחצי בלבד ארעה תאונה קטלנית נוספת, בה נפצעו 30 נוסעים ליד אחוזם.

על רקע התאונות התגלתה מערכת יחסים עכורה בין לאון למנכ"ל הקודם, יוסי מור, שאולץ לפרוש. בתוך כך הרכבת הפגינה בחודשים האחרונים קשיים בתפעול תנועת הרכבות, דבר שיצר שיבושים ואיחורים בניהול לוחות הזמנים. המצב החמיר עד כדי הגשת תביעה ייצוגית שהגיש נוסע ברכבת בעקבות האיחורים המתמשכים.

כחלק מהמאמץ לשפר את הבטיחות החליטה רכבת ישראל על הקמת מינהלת הפרדות מיפלסיות (גשר או מנהרה ליד פסי הרכבת). מדובר במינהלת שאמורה לרכז את כל הפעילות הקשורה בביצוע הפרדות המפלסיות בתוכנית הפיתוח של הרכבת.

מדובר בשלב הראשון על ביצוע הפרדות מפלסיות ב-154 מפגשי בין דרכים למסילות בקווים קיימים, מתוכם 31 מפגשים בעדיפות עליונה. בנוסף אמורה המינהלת לטפל ב-35 מפגשים שנכללים במסגרת תוכנית הפיתוח, עם הנחת הקווים החדשים. מטרת המינהלת היא הפרדה מפלסית מלאה בין רכבת לבין כביש.

בשלב הראשון נדרש תקציב של 1.1 מיליארד שקל, כדי לבצע את ההפרדות המפלסיות במפגשים הקיימים. במסגרת תוכנית החומש מוקצה לטובת הנושא 500 מיליון שקל. המימון להקמת הפרדות המפלסיות ייעשה ע"י הרכבת ובשיתוף החברה הלאומית לדרכים, נתיבי איילון, יפה נוף, וחברת חוצה ישראל.

מומחה הבטיחות, גדי ויסמן, אמר ל"גלובס": "נראה שההמלצות הן בגדר קביעת מדיניות כללית. זו היא לכל היותר תחילת הדרך. על הרכבת להתאים תוכניות עבודה מפורטות למדיניות בטיחותית. ההמלצות הן יותר בגדר כללים של מה צריך לעשות ברמה הרעיונית. אין המלצות אופרטיביות של מה צריך לעשות כאן ועכשיו כדי למנוע את התאונה הבאה. מה שבאמת מעניין את הציבור זה איך מונעים את התאונה הבאה ולא דיבורים גבוהים על אסטרטגיה ומדיניות".