"האשם העיקרי במסלול המכשולים של יזמים - מינהל מקרקעי ישראל"

למרות שבימים אלו מנהלים משרד המשנה לראש הממשלה, שמעון פרס, הרשות לפיתוח הנגב, ותנועת 'אור משימות לאומיות', מאמץ שיווקי נמרץ לעידוד ההתיישבות והתעסוקה בנגב, יזמות בנגב נשארה עניין לא פשוט. מעשית מדובר באחד האזורים שבהם נתקלים יזמים נמרצים בביורוקרטיה כה מפרכת, עד שרבים מהם מרימים ידיים ומסתלקים.

שמואל ריפמן, ראש המועצה האזורית רמת-הנגב ויו"ר הרשות לפיתוח הנגב לא חוסך מילים קשות: "בשנים האחרונות הגיעו לרמת הנגב לא מעט פרויקטים יזמיים גדולים. האחים נקש, בעלי חברת ג'ורדש, לדוגמה, נטעו 4,000 דונם עצי-זית והקימו בית-בד. מריו לזניק וראובן גבריאלי הקימו חוות דגים, שתפוקתה 600 טון דגי ברמונדי, וחברת טנא-עוף מייצרת 40% משוק העופות של ישראל. אלה נלחמו והגיעו. אלא שבתור עומדים עוד ארבעה-חמישה יזמים גדולים המבקשים לטעת זיתים, להקים חוות דגים, לגדל רימונים במים מליחים, או להקים מלונות בוטיק קטנים לתיירים, הנתקלים בחומה ביורוקרטית עבה, שמונעת מהם הקמה ופיתוח מהיר של פרויקטים".

לטענת ריפמן, האשם העיקרי במסלול המכשולים הוא מינהל מקרקעי ישראל. "מדובר בגוף מעכב, הסובל מתקיעות ומקיבעון, מחוסר יכולת לקבל החלטה ובעל ראייה לטווח קצר. אלה מביאים למלחמות יום-יומיות עם הפקידים ולעיכוב תהליכים טריוויאליים למשך חודשים ואף שנים. במקום לחשוב איך לקחת את משאבי הקרקע בנגב ולמנף את ערכם הנדל"ני, בעזרת משקיעים פרטיים, עסוק המינהל בהערמת קשיים. לו הוא היה משחרר קרקעות, היה האזור הופך מזמן למרכז הדגה של ישראל.

"לרמת הנגב יש 4.3 מיליון דונם. מהם בשימוש רק 150,000 דונם המשמשים 4,500 תושבים. להערכתי, אם נשמיש רק עוד 150,000 דונם, המקום ייראה אחרת. הוא ייטיב עם פרנסת התושבים ועם כלכלת ישראל בלי לפגוע בערכי טבע ייחודיים. בעזרת מקורות וקידוחים מקומיים, כבר פתרנו את בעיית המים באזור, אבל משאבי הקרקע נמצאים בידי המנהל, שלראשיו אין לצערי די פתיחות בכל מה שנוגע לפיתוח הנגב. הערמת הקשיים גורמת למי שכבר רוצה להגיע, להרגיש לעתים כמו אידיוט".

" למה בכלל כדאי להגיע דווקא לנגב?

ריפמן: "כללית, ההטבות הניתנות למתיישבי הגליל והנגב זהות, עם יתרון מסוים לנגב. מחירי הקרקע נמוכים עדיין, למעבידים ניתנות הטבות מס שונות, ואנחנו, כמועצה מקומית, מלווים יד ביד את היזם במסלול הייסורים של הביורוקרטיה, כך שהוא לא לבד.

"בכל הקשור ליזמות חקלאית, מדובר במקום אידיאלי. המים המליחים נמכרים לחקלאי במחיר נמוך, והאקלים המקומי המיוחד יוצר תנאים מצוינים להתפתחות בעלי-חיים וגידולים שונים. יעידו על כך היזמים הוותיקים.

חברות היי-טק בחיתוליהן פורחות בחממה הטכנולוגית הפועלת במדרשת שדה-בוקר, ויש ביקוש גדול לתיירות מדברית. כך שיזמים מתחומים אלה ימצאו פה קרקע כמעט בתולה. מובן, שכל יוזמה אקולוגית תמצא פה הרבה מתעניינים.

אנשי מדינת תל-אביב

" מה צריך לקרות כדי שיזמים "תקועים" ופוטנציאלים יתחילו, יסיימו, וגם יראו ברכה בעמלם?

"בשלב ראשון, אנשי מדינת תל-אביב חייבים לשנות את קונספציית החשיבה. קל יותר להגיע היום לבאר-שבע מאשר לקריית-שמונה, ובכל-זאת לאנשים נדמה שהנגב נמצא מעבר להרי החושך. ואולי יש מי שרוצה לשמר את המושגים פריפריה ועיירות-פיתוח, ומעוניין, תוך התנשאות, לעזור לנו בשימור האזור כחלש וכנזקק, ולא היא.

כדי שהאזור יפרח, אנו זקוקים לרעיונות ולאנשים טובים, והם מגיעים לכאן בשפע. חשוב רק שהמדינה לא תפריע. לביורוקרטיה היררכית יש נטייה להתערב ולעכב. ואני קורא להם: 'אל תפריעו'.

"תפקיד המדינה, המכירה זה דורות בחשיבות הנגב, למצוא דרך לעודד יזמים להגיע הנה על-ידי מתן הטבות מתאימות וזירוז הליכים ביורוקרטיים. יזם יגיע לכאן אם המעבר שלו לנגב יגדיל את ההכנסות בתחום שבו הוא עוסק, והמדינה צריכה לסייע ולא לעכב.

"באר-שבע חייבת להפוך למטרופולין, שבו ימוקמו שלושה-ארבעה עוגנים בסגנון אינטל או מיקרוסופט, שימשכו אנשים, וגם אנשי עסקים אחרים צריכים להתקבל במאור פנים פרטי וביורוקרטי".

ריפמן מרוצה מכך שמשרדי פרס, הרשות לפיתוח הנגב, ותנועת 'אור משימות לאומיות', מנהלים מאמץ שיווקי לעידוד ההתיישבות והתעסוקה בנגב, והוא אומר באופטימיות זהירה: "הבאאז הציבורי כבר מורגש ומשמח. יותר ויותר אנשים מתעניינים במעבר לאזור". לדבריו, גם יהדות העולם גילתה בשנים האחרונות את הנגב והיא תורמת לו מתוך תחושה של תמיכה בחלוציות.

לדבריו התוכנית האסטרטגית לפיתוח הנגב, "דרומה", שמאחוריה עומד היזם איתן ורטהיימר, צריכה לקבל בקרוב את אישור הממשלה וגם מעבר בסיסי צבא טכנולוגיים לנגב, יביאו אוכלוסייה איכותית, "שאם נדע לספק לה חינוך טוב, מקום מגורים נאה ועבודה לנשים, היא גם תישאר".

ריפמן מציין, כי "על הנגב יש הסכמה לאומית רחבה. אני מקווה שבתוך זמן קצר יעברו המצהירים ממילים למעשים. כי מעל להכול, מדובר במקום הכי יפה בעולם, לא?" "