הליכוד: מגח"ל עד המפץ

שורשיו של הליכוד מגיעים אומנם עד זאב ז'בוטינסקי, אבל מבחינה פוליטית נולדה המפלגה מתוך מפלגת גח"ל - המשותפת לתנועת החירות והמפלגה הליברלית - שהוקמה ב-1965. הקמת גח"ל יצרה שינוי מהותי במפה הפוליטית של ישראל, כאשר בפעם הראשונה התגבשה חזית שבכוחה לאיים על הדומיננטיות של מפא"י.

שני הניסיונות הראשונים של גח"ל להדיח את מפא"י מהשלטון - בבחירות ב-1965 וב-1969 - נכשלו. ב-1973, עם שחרורו מצה"ל, הצטרף שרון לגח"ל, שיחד עם "הרשימה הממלכתית", "המרכז החופשי" ו"תנועת העבודה למען ארץ ישראל השלמה" הקימה את הליכוד לקראת הבחירות לכנסת השמינית.

שרון עמד מאחורי הקמת התנועה החדשה, אך מיד לאחר-מכן חזר ללבוש מדים במסגרת מלחמת יום הכיפורים, לא לקח חלק בסופו של דבר במערכת הבחירות, בשל סכסוכים פנימיים והתפטר מהכנסת. גח"ל זכתה ב-39 מנדטים לעומת 51 של המערך והיה ברור שאם המגמה המסתמנת תימשך, הבחירות הבאות יהיו ההזדמנות הגדולה באמת לתפוס את השלטון.

בבחירות 1977 זכה הליכוד ב-43 מנדטים והמערך ב-33 בלבד, במה שזכור כ"ליל המהפך". באותן בחירות גרפה גם ד"ש הצלחה - 15 מנדטים, אך התפוררותה המהירה, מנעה תקיעת יתד של מפלגת מרכז במפה הפוליטית.

זה גם היה השלב בו הצטרף אריאל שרון מחדש לליכוד, עם מפלגת "שלומציון" הקטנה בראשה עמד. לפני שחבר לליכוד, בדק שרון גם את האפשרות לשתף פעולה עם "המערך" ועם "שינוי" ופנה, בין היתר, אל יוסי שריד ועמוס קינן על מנת שיתמכו בו. קינן, אגב, גם היה זה ש"סיפק" את השם למפלגתו של שרון, שנקראה על שם בתו הקטנה של הסופר.

לאחר הבחירות, לראשונה מאז הקמת המדינה, הרכיב גוש בראשות הליכוד את הממשלה - בה כיהן שרון כשר החקלאות - וכעבור ארבע שנים, בבחירות לכנסת ה-10, שהתקיימו ב-1981, כבר הגביר הליכוד את כוחו ל-48 מנדטים. באותן בחירות עלה הנושא העדתי לכותרות ועורר שסע בחברה הישראלית.

קיץ 1983 לא היה קל לליכוד. מנחם בגין פרש מהחיים הפוליטיים בעקבות התמשכותה של מלחמת לבנון ובריאותו המידרדרת ויצחק שמיר תפס את מקומו כראש הממשלה מטעם המפלגה.

שרון, באותו זמן, היה נתון לביקורת קשה בעקבות החלטותיו בנוגע להתקדמות צה"ל בתוך לבנון. בבחירות לכנסת ה-11, שנערכו ב-1984, על רקע מלחמת לבנון והאינפלציה המשתוללת, נוצר שוויון בין העבודה והליכוד - 44 מנדטים כ"א, שהוביל להקמת אחדות לאומית, שכללה רוטציה בראשות הממשלה - תחילה שמעון פרס מטעם המערך ולאחר-מכן יצחק שמיר מטעם הליכוד.

אוסף הסיעות שהרכיב את הליכוד הפך ב-1988 שוב למפלגה אחת והתנועה החדשה נקראה "הליכוד - תנועה לאומית ליברלית". הליכוד זכה בבחירות אלו ויצחק שמיר הרכיב את הממשלה ועמד בראשה עד 1992, אז ניצח המערך בראשותו של רבין.

בעקבות רצח רבין, הודיע פרס על הקדמת הבחירות. נתניהו הוביל את הליכוד לניצחון בבחירות 96', שבסמוך אליהן אירעו פיגועי הטרור הקשים בדיזנגוף סנטר בת"א ובירושלים.

נתניהו הקים ממשלה בשיתוף סיעות גשר וצומת, אולם סבל מחוסר שקט מתמיד בתוך הליכוד. כמה בכירים, ביניהם דן מרידור, רוני מילוא ויצחק מרדכי, פרשו למפלגת המרכז ובנימין בגין (בנו של מנחם בגין ואחד מ"נסיכי" הליכוד) הודיע על הקמת סיעה חדשה בכנסת בשם "חירות" (אליה הצטרפו שני חברי כנסת נוספים).

בבחירות לכנסת ה-15 (1999) זכתה מפלגת העבודה בראשות אהוד ברק והליכוד הסתפק ב-19 מנדטים בלבד. נתניהו פרש מייד עם היוודע התוצאות מהנהגת הליכוד ושרון נבחר תחתיו לשקם את התנועה.

באוקטובר 2000, כחודש וחצי לאחר כשלון פיסגת קמפ-דייוויד, פרצה האינתיפאדה. ברק הקדים את הבחירות, שנערכו בפברואר 2001 והובס ע"י שרון.

שנתיים לאחר-מכן, בבחירות לכנסת ה-16, הושלם תהליך השיקום של הליכוד, שזכה ב-40 מנדטים (לאחר הצטרפות מפלגת ישראל בעליה בראשות נתן שרנסקי) והפך שוב למפלגה הגדולה בישראל.

בבחירות הקרובות ינסה הליכוד לשמור על כוחו כמפלגה הגדולה ביותר, אך יעשה זאת ללא שרון.