מנכ"ל המועצה לשימור אתרים, יוסי פלדמן, פנה לאחרונה לשר התיירות, אברהם הירשזון, בבקשה לפעול לשימורו של מלון קמיניץ בירושלים - בית המלון הראשון בבירה בעת החדשה - במטרה להפכו למוזיאון לתולדות ענף המלונאות בארץ ישראל. המלון ממוקם במרכז העיר, בין הרחובות הנביאים ויפו, בסמוך לכיכר הדוידקה. הכניסה למלון היא מרח' יפו, בין המספרים 68 ו-70.
המבנה הדו-קומתי, שהיה פעם אחד המפוארים בעיר, ננטש ונמצא כיום בחצר אחורית מוזנחת ומטונפת, מרחק שנות אור מימי הזוהר שלו כ"הוטל ג'רוזלם", או "בית אשל ירושלים", בשמו העברי.
משפחת קמיניץ, שאביה, רבי מנחם מנדל, עלה מליטא בשנת 1833, נחשבת לחלוצת המלונאות המודרנית בארץ ישראל. בשנת 1842 פתח מנחם מנדל קמיניץ בעיר העתיקה 'בית הכנסת אורחים' בסגנון ישן וברוח המסורת של אותם ימים.
את המלון המודרני (שבתמונה) הקים בנו, רבי אליעזר ליפמאן קמיניץ, במבנה שנבנה בסגנון אירופי בשנת 1878 ע"י פאול ברגהיים, בו שכן קודם לכן כולל ווהלין. קמיניץ שידרג את המבנה לבית מלון מפואר במושגי המאה ה-19, תוך שהוא מרחיבו, נוטע לידו גן גדול ומשפר את דרכי הגישה אל המקום מרח' יפו.
בצדו הקדמי של הגג היו קבועים שני תרנים, וכאשר הגיע אורח רב מעלה היו מניפים את הדגל התורכי ואת דגל מדינתו של האורח. בית המלון התקשר בחוזה שנתי עם חברות הנסיעות קוק וקלארק, שערכו בארץ סיורים מאורגנים ושלחו אליו תיירים ללינה. המלון ארגן לאורחיו סיורים בירושלים וסביבותיה על גב סוסים וחמורים, וכן במרכבות מיוחדות לאורחים מכובדים או למבוגרים, שלא יכלו לעמוד בתלאות הדרך.
בבית המלון התארחו דרך קבע נכבדי היישוב וראשי הציונות - בהם הברון רוטשילד, בנימין זאב הרצל, מנחם אוסישקין, דוד וולפסון, נחום סוקולוב, הרב שמואל מוהליבר ורבים אחרים.
אחד הסיפורים הידועים הקשורים למקום התרחש לפני 107 שנה, ב-28 באוקטובר 1898, עת הגיע לירושלים בנימין זאב הרצל, במטרה להיפגש עם הקיסר הגרמני וילהלם השני. כרכרה מיוחדת נשלחה לאסוף את האורח החשוב ולהסיעו למלון קמיניץ, אולם מאחר שהרצל הגיע לאחר כניסת השבת ולא רצה לחללה, נאלץ חוזה המדינה להגיע רגלית למלון. משהגיע, גילה כי חדרו כבר הושכר למלווהו של הקיסר הגרמני, ונאלץ להסתפק בחדרון צר. למחרת עזב הרצל את המלון ועבר לבית משפחת שטרן, בשכונת ממילא.
כך תיאר את המלון חוקר תולדות ארץ ישראל וירושלים במאה ה-19, אברהם משה-לונץ: "בית מלון אשל ירושלים (האטעל ירוזלעאם) Hotel Jerusalem, השייך לאליעזר ליפמן קמיניץ, בעל חדרים מרווחים ומפוארים, מאכלים טובים וערבים לכל, יש בו גן גדול לטיול, ומרכבות מיוחדות להוליך האורחים למחוז חפצם, מתורגמני ומשרתי הבית עומדים הכן למלאות רצון וחפץ האורחים בכל עת, הכל בסדר וכמשפט בתי המלון הגדולים באירופה, דבר לא נעדר. שרים ורוזנים מאחינו ושלא מאחינו מתאכסנים בבית מלון זה, והוא מפיק רצון מכולם כאשר יעידו בספר האורחים של המלך".
קמיניץ, שהיה אדם דתי, פתח בית מדרש בתוך המלון, שהיה בו מנין קבוע ללימוד ותפילה. אחד מן השירותים של בית המלון היה ארגון חתונות מפוארות לנכבדים של ירושלים. על חתונה כזאת מספר בזיכרונותיו אפרים כהן-ריס, שנשא לאישה את בתו של קמיניץ: "החתונה נערכה ברוב פאר והדר, וכמסע כלולות העניק האב במתנה לזוג הצעיר טיול בן חודש ימים לאורכה של ארץ ישראל, והעמיד לרשות הטיילים טבח שליווה אותם לכל אורך הדרך".
על חתונה אחרת מספר יעקב יהושע בספרו "שכונות בירושלים הישנה": "ליד חוילתו של פנחס טוקטלי עמד בניין שבו שכן תחילה מלון קמיניץ... היו נערכות בו חתונות מהמפוארות של ירושלים, ובו שהו בחגים תיירים. עד היום מספרים זקני העדה הספרדית על חתונתו המפוארת של דוד די בוטון עם העלמה היפה ריינה בת חכם יהודה".
בשנת 1908, לאחר שהמבנה כבר היה צר מלענות על דרישותיו של המלון המתפתח והיישוב היהודי הגדל, העביר אליעזר ליפמן קמיניץ את המלון למבנה חדש ליד שער יפו. הבית עצמו הוחזר לכולל ווהלין. ידיעה על כך בעיתון "האור" מ-1910 מספרת, כי נקבע למלון קמיניץ שם עברי חדש: "בית המלון הלאומי של הקמיני ובניו".
במלחמת העולם הראשונה הפקיעו התורכים את הבניין, והפכו אותו לבית דואר. מאוחר יותר שימש המבנה את בית הספר הדתי לבנות "מרגליות", כמשרד ל"התאחדות בני היישוב", וכמועדון הנוער הציוני "מצדה". כיום, כאמור, הבניין מוזנח ומתפורר, ומתגוררות בו מספר משפחות.
למרות שהמבנה נמצא בכרטסת השימור העירונית, לא כללה אותו עיריית ירושלים בתוכנית לשימור רחוב הנביאים, שהוצגה ביוני השנה. "אבקש להציע, כי משרד התיירות ייכנס לעובי הקורה ויזמין תכנון לשימור המלון הראשון באופן הראוי לו - כמוזיאון לתולדות המלונאות בארץ ישראל", כותב פלדמן לשר התיירות. פלדמן אף מצרף מכתב שכתבו חיים קמיניץ ורות לבקוביץ, ניניו של אליעזר ליפמן קמיניץ, למהנדס העיר אורי שטרית, לראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי, לסגנו ולמנכ"ל העירייה, ובו הם מבקשים לפעול לשימור המלון ההיסטורי.
עיריית ירושלים מסרה ל"גלובס" בתגובה: "מלון קמיניץ נמצא במרכז העיר במתחם פרטי הנקרא מתחם בנין. מכיוון שמדובר בבעלות פרטית, העירייה לא יכולה לפעול או לשפצו. המלון נמצא בכרטסת השימור, אך טענת המועצה לשימור אתרים אינה מובנת כיוון שעמדתה בנושא דומה לעמדת העירייה, והיא מוזמנת לפעול ולעשות כל שניתן למען שיפוץ המלון ומניעת המשך הידרדרותו".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.