תקווה להצלת "בית בוסל": יצורף לקמפוס מכללת צפת

תקווה חדשה ל"בית בוסל", אחד המבנים ההיסטוריים החשובים בצפת: ראש עיריית צפת, ישי מיימון, וראשי המועצה לשימור אתרים, סיכמו בתחילת החודש על שיתוף פעולה לשיקום ושימור מבנים היסטוריים בעיר, ובראשם בית בוסל, מבנה אבן יפהפה ומרשים ארכיטקטונית, שיכול בקלות להתמודד על התואר "אחד המבנים בעלי ההיסטוריה המרתקת והמגוונת ביותר בארץ".

עיריית צפת והמועצה לשימור אתרים, בשיתוף היזם, סיכמו לעשות מאמץ עליון להצלת המבנה והחייאתו על-ידי הפיכתו לחלק ממכללת צפת הסמוכה. "אחרי שנים שבהן הוזנח מבנה חשוב זה, האוזן הקשבת שמצאנו אצל ראש עיריית צפת, והיענות היזם, נוטעות בנו תקווה מוחשית כי נצליח להציל את בית בוסל", אומר עמרי שלמון, רכז המועצה לשימור אתרים בצפון.

גלגוליו העיקריים של בית בוסל:

1867 - המיסיון האנגלי רוכש 8 דונם, השטח שעליו עתיד להיבנות בית החולים.

1904 - חנוכת בית החולים.

1914 - המיסיונרים מגורשים, המקום מוחרם ע"י הצבא התורכי ומשמש למגורי חיילים (לרבות טייסת גרמניה), למפקדה ולאורוות סוסים.

1919 - נציג המיסיון מקבל מן הבריטים, השליטים החדשים, את המבנים, והם משמשים כאכסניה לפליטים ערבים-נוצרים שהגיעו מלבנון.

1921 - האנגלים מעבירים את המבנים לידי המיסיון הסקוטי, וזה מקים שם את הקולג' הסקוטי - בית הספר התיכון של צפת.

1936 - בגלל המרד הערבי עבר הקולג' לחיפה. באגף הקטן משתכן סגן מושל מחוז הגליל ומשרדיו. נערכים "משפטים אדמיניסטרטיביים".

1942 - נבנית משטרת כנען, הקומפלקס מתפנה ומוצע למכירה, וקופ"ח הכללית קונה את הבית ומקימה בו את בית ההבראה "בית בוסל".

1948 - עמדה קדמית המגינה על הרובע היהודי.

1984 - נסגר בית ההבראה. תקופה מסוימת שימש מרכז קליטה לעולי אתיופיה, עד לנעילה הסופית.

בית החולים נבנה על חלקת אדמה שהיו לה יתרונות רבים: המקום מרוחק מן העיר הצפופה והמעופשת, ועם זאת הוא במרחק הליכה קצר ממנה; משקיף אל ערוץ נחל כראל, המתחבר אל נחל עמוד; אוויר צח, נוף יפהפה ושקט. במארס 1898 תוכניות המבנה המרכזי מוכנות, וועד המיסיון שולח אותן לקונסול הבריטי בביירות, כדי שהנ"ל ישיג את ההיתר הדרוש. הכסף שהוקצב היה 2,000 פאונד. בהמשך אושרה גם בניית בית לרופאים, בעלות של 1,100 פאונד.

הבנייה נמשכה עד 1904 (בניית החומה ובית השער נמשכו קצת יותר), וב-31 במאי נחנך בית החולים החדש ברוב עם. עלות הקומפלקס כולו הסתכמה בסופו של דבר לכ-4,000 פאונד, והתוצאה היתה מרשימה למדי, כפי שנרשם בזמנו: "בביה"ח היה מקום ל-40 חולים. בקומת הקרקע שתי מחלקות מאווררות לגברים וחדר ניתוח מואר, עם שולחן ניתוח מודרני וכלים לסטריליזציה. בקומה השנייה נמצאת מחלקת הנשים. בצד השני נמצאים מגורי האחיות. בקומה העליונה מצויים מגורי המשרתים בבית החולים. במרתף נמצאים המטבחים - כשר ולא כשר, וכן חדר האוכל של האחיות. במקום שעון נאה ומיוחד, הממוקם בעמדה חשובה ביותר בבניין, וכן הפטנט המודרני של מנגנון מים חמים, אמצעי החוסך כוח עבודה רב. ככלל, הרושם שעושה בית החולים הוא של מיקום מצוין ובנייה טובה מאוד".

הבתים נבנו מאבני גיר מסותתות, כמנהג המקום. רוב החלונות מרובעים, ורק משקופם העליון קמור. המבנה מצטיין בחלונות רבים. למבנה גג רעפים, ובבניין הראשי כרכוב ועליו השעון. לטקס הפתיחה הגיעו אורחים רבים ממיסיונים אחרים בארץ. קאדי מן המוזמנים נשא תפילה בערבית לשלום הסולטן. בדיווח על התקרובת שהוגשה למוזמנים מודגש שהוכנו גם עוגות כשרות עבור האורחים היהודים, שהגיעו עם הקונסול האוסטרו-הונגרי מיקלסביץ.