בלי טובות מהבנקים

המושג הפיננסי "אג"ח מוניציפלי" הפך לשם דבר בשלטון המקומי. יותר רשויות שואפות, נוכח מחנק האשראי הבנקאי, להשתייך לפנתיאון המצומצם לפי שעה - רשויות הזוכות לדירוג גבוה ולברכת הדרך של משרדי האוצר והפנים. את יריית הפתיחה ירתה עיריית רמלה, שגייסה 140 מיליון שקל בהנפקת אג"ח מוניציפלי. בעקבותיה נערכות לגיוסים גם עיריות תל-אביב, בת-ים, ערד, אריאל, יהוד-נווה-מונוסון, אופקים, חיפה ורעננה.

המערכת הבנקאית צמצמה בשנים האחרונות, בעיקר לאחר תיקון 31 לחוק יסודות התקציב, את האשראי לרשויות המקומיות, הקשיחה את תנאיו, ו"חנקה" את פעילותן של הרבה רשויות. באוצר הפנימו את הבעיה, ונתנו אור ירוק ל'מודל רמלה', שלפיו רשות שתקבל אישור ממשרדי האוצר והפנים, ודירוג של לפחות A , תוכל לגייס הון חוץ-בנקאי באמצעות איגוח תזרימי ארנונה (או הכנסות אחרות) ללא ערבות מדינה. כספי הארנונה מהאזורים המאוגחים ישועבדו עד 40% לטובת המשקיעים, ויועברו ישירות מהנישומים לחשבון מיוחד, משותף לעירייה ולחברת מיוחדת (SPC). הנאמן לטובת המשקיעים הוא בעל זכות חתימה בחשבון זה, כך שלא ניתן לבצע בו פעולות בלי חתימתו.

רמלה השלימה את הגיוס בתחילת החודש, ובמשרדי האוצר והפנים כבר נערכים לצונאמי מוניציפלי. "זה יתפשט כמו שריפה בשדה קוצים. כולם ירצו לגייס כסף בדרך זו", אומר מנכ"ל משרד הפנים, אוסקר אבורזק.

"אג"ח מוניציפלי יהיה מכשיר אהוד הן על שוק ההון והן על הרשויות המקומיות", אומר סגן החשב-הכללי באוצר, יובל ברונשטיין. גם סמנכ"ל לכלכלה במרכז השלטון המקומי, רון חן, מעריך שרשויות רבות מעוניינות בגיוס הון באמצעות איגוח תזרימי הארנונה ושבשנה וחצי הקרובות יגויסו כ-1.5 מיליארד שקל באג"ח מוניציפלי".

מספרם הגבוה של ראשי וגזברי רשויות, שאישרו את השתתפותם בכנס שייערך מחר (ד') בנושא, מעיד על ההתעניינות באג"ח מוניציפלי.

חדלת-פירעון לא פוגעת בדירוג

לצד רשויות חזקות, יש גם רשויות חלשות שרוצות לגייס הון חוץ-בנקאי בדרך זו. לדברי גורמים מקצועיים, גם רשות שמתקשה לשלם שכר לעובדיה ולפרוע חובות לספקים, יכולה לקבל דירוג טוב להנפיק אג"ח אטרקטיבי, בתנאי שהיא גובה ארנונה בהיקף סביר.

מנכ"ל חברת מעלות, דורית סלינגר: "הדירוג מבוסס על תזרים הארנונה של רשות ולא על מצבה. כך, רשות יכולה להיות, לכאורה, חדלת-פירעון ולקבל דירוג טוב. רמלה לא נמנית עם הרשויות החזקות במשק, אך ניתן היה להגיע איתה לדירוג A ".

עוה"ד, מירי קמחי ואברמי וול, ממשרד פישר-בכר-חן, שגיבשו את המודל המשפטי בעסקת רמלה: "שיעורי גביית הארנונה לא חייבים להיות בשמיים. ניתן לאגח ארנונה מאזורים מסוימים ברשות, שבהם הגבייה גבוהה. בנוסף, ניתן לפצות על גבייה נמוכה יחסית בהגדלת יחס הביטחונות בין הארנונה המאוגחת בעסקה (גבייה) להיקף החוב למשקיעים".

במשרד הפנים מדגישים שהפיקוח על הרשות המנפיקה יהיה הדוק וימנע בזבוז הכסף או שימוש לא מושכל בו.

עיריית יהוד-נווה-מונסון, הנמצאת בתוכנית הבראה, צברה גירעון אדיר: 200 מיליון שקל. כשהבנקים סגרו לה את האשראי, היא ניסתה לגייס הון מחברות ביטוח, ונכשלה. היום היא מנסה את מזלה שוב, לפי מודל רמלה.

מנכ"ל עיריית יהוד, עדינה חכם: "העירייה התנהלה גרוע בעבר, וצברה גירעונות אדירים למרות הכנסותיה היפות מארנונה. הכתובת הייתה על הקיר, אבל משרד הפנים התעלם. מאחר שחברות דירוג מדרגות את הרשות לפי חוסן הארנונה, ושהכנסות הארנונה של יהוד כ-60 מיליון שקל בשנה, לא צריכה להיות לנו בעיה לקבל דירוג גבוה. תמהיל ארנונה טוב כמו ביהוד, הוא בטוחה למשקיעים". יהוד-נווה-מנוסון, שטרם החליטה לאיזו חברת דירוג לפנות, מעוניינת לגייס כ-90 מיליון שקל לצורך סילוק הגירעון ולפיתוח פרויקטים.

עיריית אופקים, הנמצאת בתוכנית הבראה, שואפת לגייס עד 100 מיליון שקל. מנכ"ל החברה הכלכלית אופקים, אהרון אלקבץ, בטוח שאופקים תדורג לפחות כמו רמלה, ושתצליח להנפיק, באמצעות החברה הכלכלית, אג"ח אטרקטיבי למשקיעים. "נאגח כל מיזם המניב רווחים, החל בהכנסות ארנונה וכלה בתקציבים ממשלתיים להשקעות עתידיות. תוכנית המתאר של אופקים ל-2020, מדברת על הכפלתה מבחינת שטח שיפוט ומספר תושבים, דבר שמהווה פוטנציאל נכסי גבוה. הכסף שיגויס יילך לפירעון מלוות בסך 40 מיליון שקל, לפיתוח אזור תעשייה וליצירת יוזמות מניבות הכנסות".

נחמן כועס על "רמלה תחילה"

גם ערד, המיישמת תוכנית הבראה, מדברת על הנפקה בחצי השנה הקרובה. בערד זוכרים את המכה הקשה שספגו בעקבות עצירת האשראי מהבנקים לרשויות. ראש העיר, ד"ר מוטי בריל: "אמנם מצבנו היום טוב יותר, אבל הבנקים עושים לנו את המוות. לכן, חשוב לבזר סיכונים ולגייס הון בדרכים אחרות". ערד מעוניינת לגייס 50-70 מיליון שקל, לצורך מיחזור הלוואות, תשלום חובות לספקים, שכר לעובדים ולפיתוח התיירות. "הכוונה לאג"ח הכנסות מארנונה המסתכמות ב-50 מיליון שקל בשנה, ולהפוך לגוף עם תודעה עסקית".

ראש עיריית אריאל, רון נחמן, שנמצאת בתוכנית הבראה, טוען שניסיונותיו הממושכים מ-1998, להוביל לאיגוח הכנסות הארנונה של אריאל, נכשלו. "כשביבי כיהן כרה"מ נסענו לאינדיאפוליס, ושם התוודעתי להפרטה בשלטון המקומי ולאג"ח מוניציפלי. חזרתי לארץ, ורציתי גם. אבל איש לא עשה עם זה כלום. לשמחתי, מישהו באוצר הבין את החשיבות וסלל את הדרך".

נחמן כועס על 'רמלה תחילה'. "שנים אני מנסה להוביל גיוס לאריאל, ופתאום ביום בהיר, אני שומע שרמלה ראשונה. זה הרגיז אותי. כשהתלוננתי לחשכ"ל, ירון זליכה, הוא השיב לי: 'אתה תהיה מספר שתיים'". אריאל, שבוחנת עתה לאיזו חברות דירוג וחתמות לפנות, רוצה לגייס 50 מיליון שקל. בכוונתה לאגח הכנסות מארנונה - 16 מיליון שקל בשנה. "אריאל מקבלת הלוואות בנקאיות, אבל מסלול החתחתים עד קבלתן, קשה מאוד. לכן צריך לגוון את מקורות המימון".

ראש העיר בת-ים, שלומי לחיאני, נמנה אף הוא עם חסידי האג"ח המוניציפלי. אם זה היה תלוי בו, היה מנפיק אג"ח ביום שבו נבחר לפני כשנתיים. "זה יאפשר לבת-ים להפוך ב-2010 לעיר מובילה בתחומי חינוך וקהילה".

בת-ים, שדירוגה נבחן כעת ב'מעלות', שואפת לגייס כ-300 מיליון שקל באיגוח הכנסות ארנונה - כ-210 מיליון שקל בשנה.

לחיאני: "בת-ים הפכה מעיר עם גירעון שוטף של 73 מיליון שקל ב-2003, לעיר מאוזנת. צריך לגייס הון כדי לממש את הפוטנציאל האדיר שלה". בת-ים, שחסרים בה בנייני משרדים ואזורי תעשייה ומסחר מפותחים, מתכוונת להשקיע את הכסף שתגייס בפיתוח שטחי מסחר, בפיתוח טיילת לאורך חוף הים, בפארק שעשועים, ובתשתיות כבישים, מים וביוב ועוד.

גם ראש עיריית רמת-השרון, איציק רוכברגר, בוחן איגוח מוניציפלי.

"צוות מקצועי בוחן את הנושא ובהתאם נגבש דעה על נחיצות הנפקת האג"ח לעיר".

חלופה לעשירות ולא קרש-הצלה

רשויות מקומיות חזקות חברות 'פורום ה-15', מדברות בטון שונה מזה של 'החלשות'. מבחינתן, אג"ח מוניציפלי היא אלטרנטיבה ולא קרש הצלה. "בנקים מחזרים אחרינו", אומרים בעיריית רעננה, שנמצאת בבדיקת מעלות. "ננפיק אג"ח רק אם נשיג ריבית נמוכה מזו של הבנקים".

יצוין, שככל שדירוג רשות גבוה יותר, כך הריבית, בגיוס ההון באמצעות אג"ח, זולה יותר.

גם ראש עיריית נתניה, מרים פיירברג-איכר, סבורה שאג"ח מוניציפלי הוא פתרון טוב יותר לרשויות חלשות. "אפשר להשיג הלוואה זולה יותר ממה שהיינו משיגים באמצעות אג"ח. רשות המחפשת הלוואה צריכה לעשות סקר שוק ולבחור את המתאים לה".

נתניה, שנזקקה ל-100 מיליון שקל לבניית איצטדיון, בחנה אפשרות של איגוח, אך הצליחה לגייס את הסכום הנדרש לה מהבנק בריבית נוחה יותר. "אבל זה לא אומר, שלא נבחן ללכת על זה בעתיד".

גזבר עיריית חיפה, ג'קי וואקים, אומר דברים דומים: "רמלה הנפיקה בריבית גבוהה של 5.9%. חיפה אינה רמלה. אנחנו מחוזרים ע"י בנקים ויכולים להתמקח על הריבית. הזול ביותר בשעת האפס, ייבחר, וחשוב לבדוק גם את האופציה לאג"ח מוניציפלי".

חיפה, שנמצאת בבדיקה של חברת הדירוג מידרוג, בוחנת גיוס אג"ח ב-120 מיליון שקל, באמצעות החברה הכלכלית, לצורך פיתוח תשתיות והקמת פארק ביו-טכנולוגיה. לדברי ראש העיר, יונה יהב, "גיוס באמצעות אג"ח פותח ערוצי מימון אסטרטגיים חדשים ומחזק את מעמד הרשות בשוק הפיננסי. רשות חייבת להתנהל לפי סטנדרטים עסקיים".

גם גזבר עיריית תל-אביב, משה גילצר, טוען שאג"ח לא בא להחלפת המערכת הבנקאית, אלא להשלים ולגוון את מקורות המימון. "אסור שרשויות יהיו תלויות במונופול של הבנקים. חשוב שתהיה להן חלופת מימון". תל-אביב, הממתינה לדירוג מעלות, צפויה לגייס בתחילת 2006, 200 מיליון שקל, מהם 100 מיליון שקל באמצעות איגוח עשרות חניונים שבבעלותה.

" ומה אומרים באוצר? שהחלופה הזולה היא העדיפה.

ברונשטיין: "אם המערכת הבנקאית נותנת לרשויות מסוימות הלוואות במחירים טובים, מבחינתו זה לגיטימי. שתי החלופות צריכות להיות זו לצד זו, ולא זו במקום זו. מה שהאוצר מבקש זה להגדיל את התחרות ולהוזיל מחירים. מודל רמלה הוא מודל טוב שייצור תחרות. בעולם זה עובד טוב מאז שנות התשעים". "