" יש חשיבות מסוימת לזהות המדינה המבקשת הסגרה"

" האם ההחלטה שהתקבלה הייתה צפויה?

"בעיני ההחלטה איננה מפתיעה. בית המשפט העליון קובע שהיות שהנפגעים העיקריים מן המעשים המיוחסים לרוזנשטיין הם תושבי ארה"ב, וארה"ב היא הנושאת בנטל ההתמודדות עם מעשים אלה. לכן, יש לארה"ב אינטרס לגיטימי ומוכר באמנות בינלאומיות להעמיד אותו לדין בתחומה, בשל קשירת קשר לעבירות הסמים שבתחומה".

" האם לא הגיוני שהמדינה תטפל בעצמה בישראלים עבריינים?

"בעניין הזה חלו שינויים במהלך השנים, שנבעו מעימות בין אידיאולוגיות מנוגדות. מצד אחד, יש סנטימנט בעל שורשים היסטוריים עמוקים, על פיו אין 'למסור' ישראלי לשיפוט זר, ומצד שני ישנו צורך בשיתוף פעולה בינלאומי למיגור הפשע, ובמיוחד הפשיעה האוניברסלית מסוג עבירות הסחר בסמים".

" מה היו השינויים שחלו במהלך השנים?

"חוק ההסגרה נחקק ב-1954, ולא נכללה בו הגבלה כלשהי על הסגרת אזרחים ישראלים למדינות זרות. ב-1978 הוכנס לחוק תיקון, שנודע כ'תיקון פלאטו שרון', עקב דרישתו של ראש הממשלה מנחם בגין ז"ל, שהיה חרד, ככל הנראה, ממסירת יהודי לידי גויים. על פי התיקון, אזרח ישראלי לא יוסגר למדינה זרה אם בעת שעבר את העבירה בחו"ל החזיק באזרחות ישראלית. פלאטו שרון עצמו ועבריינים אחרים נהנו מן התיקון, אך בית המשפט העליון מתח עליו ביקורת קשה, בנימוק שהוא מביא לכך שישראל מפרה את אמנת ההסגרה שלה עם ארה"ב.

"בעקבות עניין סמואל שינביין הצטרפו לביקורת הזאת גם גופים מארצות הברית, שהצביעו על כך שבשם תחושת הסולידריות היהודית, ישראל משמשת עיר מקלט לפושעים יהודיים. בעקבות פרשה זאת תוקן חוק ההסגרה ב-2001, כך שישראל תוכל להסגיר למדינה אחרת, שעימה יש לה הסכם הסגרה הדדי, גם אזרח ישראל. זאת בתנאי שאותה מדינה תתחייב להעבירו בחזרה לישראל לשם ריצוי עונש המאסר שלו, אם יורשע בדין".

" מסגירים באותה קלות עבריינים לכל מדינה שיש לה הסכם עם ישראל? אין מדינות "מיוחסות" יותר או פחות?

"אין מדד יוחסין של מדינות, אך יש חשיבות מסוימת לזהות המדינה המבקשת את ההסגרה. חוק ההסגרה אוסר על הסגרתו של אדם למדינה מבקשת, אם היענות לבקשה עלולה לפגוע בתקנת הציבור של ישראל או באינטרס ישראלי חיוני. המשמעות היא, שאם מתברר כי מעשה ההסגרה יפגע בהשקפה מהשקפותיה העקרוניות של המדינה, כלומר, בעיקרי המוסר, הצדק, ההגינות וכיו"ב, לא ייתן ביהמ"ש ידו להסגרה. בפועל, סעיף חוק זה מאפשר להימנע מהסגרה למדינות ששיטת המשפט שלהם מפוקפקת בעיניו. על פי הפסיקה, יש לעשות במחסום שימוש במשורה, אך ברור שהמחסום הוא סלקטיבי. ארצות הברית, שמידת הענישה בה חמורה בהרבה מזאת שבישראל, ושבחלק ממדינותיה נהוגים ענשי מוות וענשי מאסר עם עבודת פרך, איננה נחשבת, כמעט תמיד, למדינה שיש קושי להסגיר אליה עבריינים, ובתנאי שארצות הברית מתחייבת שלא יוטל על המוסגר עונש מוות, ושאם הוטל או יוטל - יוחלף בעונש קל מזה".

" האם אין חשיבות לעובדה שהעבירות המיוחסות לנאשם בוצעו בישראל?

"אכן, אין להסגיר אדם למדינה אחרת אם המעשים שביצע בוצעו בישראל בלבד, והדברים מעוגנים גם באמנות ההסגרה. בעניין של רוזנשטיין, שפסק הדין בו ניתן היום, זאת הייתה הבעיה העיקרית: רוזנשטיין מואשם בארצות הברית בעבירה של קשירת קשר לסחר בסמים, והוא טוען שהקשר נכרת בישראל ושכל מעשיו בוצעו בישראל. בית המשפט קבע שהקשר היה לביצוע סחר בסמים, שיש לו אופי אוניברסלי ולכן ניתן להסגיר את רוזנשטיין". "