דברים אינם תמיד כפי שהם נראים.
סילחו לנו על אמת שחוקה זו, אבל הניגוד בין מראית העין ובין המציאות הפך למגיפה בימינו. הוא צץ בכל מקום ובכל תחום של מאמץ אנושי, מפוליטיקה, ספורט ועד כלכלה. רק כדי לסבך עוד יותר את המצב, התגובה האינסטינקטיבית שלנו היא לייחס את ההבדל בין מראית העין ובין המציאות להולכת שולל מכוונת ויזומה, בשעה שלאמיתו של דבר, לפחות במחצית המקרים הסיבה להבדל אינה אלא בלבול תמים ונאיביות שרצופה בכוונת טובות.
למשל, הכוונת הטובות שהובילו את חברי ועדת בכר להעביר חקיקה דרקונית, תחת מסווה של רפורמה, שהחטיאה את המטרה שלא תשיג אף לא אחד מהיעדים המוצהרים של הוועדה (פתרונות להקטנת הריכוזיות, הגברת התחרות, הפחתת ניגודי עניינים ועידוד התיווך הפיננסי החוץ-בנקאי בשוק ההון).
בפועל תרמה ועדת בכר לאקשן של עסקאות שבהן עוברים נכסי הבנקים לידי חברות הביטוח, שיכולות לקבל את פרס האוסקר על עושק לקוחות. ועדת בכר הפכה את שוק הקרנות והקופות לשוק החם ביותר, וכנראה גם המנופח ביותר של השנה. השוק החם והמנופח ביותר במיוחד בשביל חברות הביטוח, שרק להן מתאים לשלם מחירים "משוגעים" כאלה, כי הקופות והקרנות משתלבות כביכול בפורטפוליו המוצרים שלהן.
התוצאה הבלתי נמנעת, ואולי הבלתי מכוונת: הריכוזיות לא תפחת, ניגוד העניינים יעבור מצד לצד, והדואופול של הפועלים ולאומי יישאר דואופול, רק ישנה צורה ופנים: מדואופול של בנקאות לדואופול של בנקאות ושיווק פנסיוני ופיננסי.
הריכוזיות לא תפחת כי הדמוי-רפורמה חלה באופן שווה, פחות או יותר, על כל בנקאים, והמעמד הדואופולי של הפועלים ולאומי ביחס לאחרים נשמר ואף הועצם, בגלל רמת הסינוף הגבוהה של שני הגדולים ויכולת השיווק שלהם. ניגוד העניינים יעבור לחברות הביטוח ולברוקרים הפרטיים (אלו שיישארו פרטיים, אם חברות הביטוח לא יבלעו גם אותן). חברות הביטוח יוכלו להלוות כספים לתאגידים, ירצו להנפיק אותם באמצעות זרוע החיתום שלהן, ירכשו הנפקות שבהן הם משמשים כחתמים לתיקים שבניהולם וינהלו כספי נוסטרו של אותן חברות במקביל לניגוד כספי לקוחותיהם. בקיצור: חגיגת ניגודי עניינים, באדיבות הרפורמה.
אם ועדת בכר הייתה מסבירה לציבור שהמלצותיה הן בסך הכול חלוקת רכוש של הבנקים במטרה לשפר את איכות ניהול הנכסים של הציבור, ניחא. אבל היא הציגה את המלצותיה כמהפכניות, היסטוריות וכמי שיפתרו את תחלואי שוק ההון הישראלי.
ועדת בכר קיבלה קרדיט חסר תקדים מהציבור, אבל בסופו של דבר לא ממש שירתה אותו. היא שירתה בעיקר את חבריה, שזכו למעמד של משיחים. משיחים של מראית עין, בהחלט לא במציאות.
=====================
כמה דברים שכדאי לדעת על מוסף איש השנה 2005 של "גלובס"
מוסף איש השנה 2005 של "גלובס" חולק אתמול (ב') למנויי העיתון. דודי ויסמן, נשיא ויו"ר קבוצת אלון ועידת ישראל, הוא איש השנה של "גלובס", לאחר שהקדים בדירוג את נוחי דנקנר, שסיים שני. הבחירה הוצגה בוועידת ישראל לעסקים, שננעלה אתמול בערב.
המוסף כולל הרחבות על 50 המדורגים בדירוג "גלובס", וכתבות סיכום בנושאים שעשו את השנה הכלכלית-פיננסית החולפת למה שהיתה.
"גלובס" Online מביא כאן כתבה אחת מהמוסף, בה מציג אלי ציפורי, עורך מוסף "שוק ההון", זווית קצת אחרת על כמה מהדמויות הבולטות השנה. תיהנו.
לקריאת המוסף כולו, אתם מוזמנים לעשות מנוי על עיתון "גלובס".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
