תוסף

הפעם האחרונות שמכוניות רוסיות יובאו לישראל באופן סדיר הייתה ב-1997, עת הופסק הייבוא של רכבי לאדה על-ידי חברת "פאראמונט", אז בבעלות שלמה שמלצר ושלומי פוגל, מבעלי "קבוצת שלמה". הייבוא, שכלל בעיקר את רכב הכביש-שטח "ניבה", הופסק עקב בעיות איכות, אמינות וקשיי אספקה. ב-1991 נחת הזיכיון לייבוא לאדה בקבוצת מיפרם, שמחזיקה גם בזיכיון של רכבי "טאטא" ושל המונית הלונדונית. באותה עת התבשרנו שהייבוא יתחיל בשנת 2002. השנים חלפו ועברו, ומדי פעם פורסם שהמכוניות או-טו-טו חוזרות לארץ, אבל מכוניות אין. הבעיות המוכרות של תקינה, איכות ובעיות אספקה עדיין מנעו את חידוש הייבוא באופן סדיר.

בתחילת השנה הנוכחית נמסר שהייבוא יחל ביוני ויתמקד ברכב-השטח ניבה, ומאוחר יותר גם במשפחתית קאלינה. גם המועד הזה חלף, ובינתיים המכוניות עדיין לא מגיעות ארצה. חברת UMI, נציגת ג'נרל מוטורס, בחנה גם היא ברצינות את האפשרות לייבא את השברולט ניבה, שמיוצר בפרויקט המשותף של אוטו-ואז ו-GM. כמה הערכות דיברו על כך שניתן יהיה לייבא את המכונית לארץ עם מנוע 1.6 ליטרים ותיבה ידנית במחיר של פחות מ-90 אלף שקל. אולם לבסוף הוחלט שלא לייבא את המכונית לארץ בשל בעיות איכות, שעלולות לפגוע בתדמית המותג שברולט.

במהלך השנים התנהלו מגעים על ייבוא כלי-רכב של מותגים נוספים מרוסיה, אולם אלה נפלו בשלבים מוקדמים. כיום, המשוכה הגדולה ביותר היא חובת העמידה בתקינת יורו-4 כתנאי לייבוא - גזירה שרוב היצרנים הרוסים עדיין לא עומדים בה.

"מקרה מבחן" מעניין לפוטנציאל ההצלחה של לאדה בארץ עשוי להיות תחילת השיווק של המכונית הרומנית "דאצ'יה לוגאן", שמיוצרת על-ידי רנו. הדאצ'יה מתחילה בארץ מאותו פיגור תדמיתי של המכונית הרוסית, ואמורה לפנות גם היא לפלח הנמוך של השוק, בהתבסס על מחיר אטרקטיבי. אם תצליח לדלג על משוכת התדמית, עשוי הדבר להוות "אור ירוק" למותגים עלומים נוספים.