"הצעת החוק אינה דומה להמלצות דו"ח שיינין בנוגע לתשתיות"

פרופ' מהלאל, אחראי תת-הוועדה לתשתיות, אומר כי בחוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לא נקבע שפרויקטים חדשים יחוייבו לקבל את אישור הרשות

"דו"ח ועדת שיינין דאג לא לחזור על שגיאות העבר והמליץ על מנגנונים שנועדו לתת שיניים לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. חלק מהשיניים נשרו בדרך להצעת החוק". כך אומר פרופ' דוד מהלאל מהמכון לחקר התחבורה בטכניון, מי שהיה אחראי על תת-הוועדה לתשתיות בוועדת שיינין.

לדבריו, הצעת חוק הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שעליה היו אמורים להצביע בכנסת מחר (ב') אינה דומה לדו"ח ועדת שיינין מבחינת הדרישות בתחום התשתיות. מהלאל דיבר על נושא התשתיות בכנס אור ירוק שהתקיים בשבוע שעבר.

לפי המלצות דו"ח ועדת שיינין, הרשות הלאומית החדשה לבטיחות בדרכים, צריכה להיות הגוף המפקח על עמידה בתקני ובנוהלי הבטיחות של תשתיות הדרכים. הרשות תיזום כתיבת הנחיות לתכנון בטיחותי של דרכים ורחובות, ותיתן אישור בטיחות על כל כביש חדש או קטע, לפני שיפתח לתנועה.

ע"פ ההמלצות, תוכניות של כבישים חדשים, שדרוג דרכים קיימות, ותוכניות הסדרי תנועה חדשים יצטרכו לעבור אישור בטיחות על-ידי מהנדסי הרשות. למפקח מטעם הרשות תהיה הסמכות לסגור כביש מטעמי בטיחות. הוועדה הציעה שתהיה תקופת הסתגלות של חמש שנים, שבמהלכה יצטרכו כל הכבישים הקיימים לקבל אישור בטיחותי.

הוועדה העריכה, כי בעקבות השקעה של 2 מיליארד שקל בפרויקטי בטיחות ברשת הדרכים הבינעירונית, דרך תקציב החברה הלאומית לדרכים (מע"ץ החדשה) מספר ההרוגים השנתי בתאונות צפוי לרדת ב-100 בני אדם.

לפי תוכנית-האב לבטיחות בדרכים עליה הופקד מהלאל, תשתית בטיחות של דרכים ורחובות תורמת לבטיחות בשני אופנים: שיפור תפקוד הנהגים והולכי הרגל והקטנת חומרת התאונות.

התוכנית מיינה שיפורים בתשתית לשניים: שיפורים נקודתיים שמתמקדים במקומות בהם מספר התאונות גדול מהצפוי, ושיפורים לאורך קטעים או אזורים שמטרתם לשדרג באופן כללי את רמת הבטיחות, ולהתאים את הדרך למאפייני הפעילות שבה.

תוכנית-האב מפרטת כיצד צריך להיות ניהול בטיחותי של תשתיות. היא קובעת כי לצורך הטמעת נושא הבטיחות אצל הרשויות האחראיות לתשתיות הדרכים, יש לפתח מבנה ארגוני שיהיה אחראי לביצוע וניהול כל התהליכים והפעילויות הדרושות.

הומלץ לוודא שהאישור הסופי לכל פרויקט תנועתי יהיה מותנה במילוי הדרישות של תסקיר הבטיחות ובאישור הרשות לבטיחות בדרכים.

לדברי מהלאל, ועדת שיינין ראתה חשיבות בכך שהרשות שתוקם תהיה עצמאית - סטטוטורית וכלכלית. לדבריו, לפי הצעת החוק כל התקשרות של הרשות צריכה אישור של חשב משרד התחבורה.

נוסף לכך, המלצת ועדת שיינין לכך שמהנדס הרשות יחתום על תקינות בטיחותית של כל פרויקט חדש, נעלמה מהצעת החוק. גם ההכרח לכתוב תסקיר בטיחות לכל פרויקט חדש אינו קיים בהצעה.

לדברי מהלאל, היתה המלצה לפיה הרשות שתוקם תהיה אחראית על תסקירי הבטיחות ובקרה על הבטיחות מידי תקופת זמן. אולם, בהצעת החוק המפקח על התעבורה הוא הגורם המפקח על כל התהליך.

"אחד הדברים החשובים שוועדת שיינין זיהתה זה הצורך ליצור מוקד כוח מול משרד התחבורה, שחלק ממטרותיו הן לדאוג לנוחות ומהירות הנסיעה. זה מנוגד למטרה של בטיחות, ולכן צריך את ההפרדה גם מבחינה תקציבית וגם מבחינת התכנים", מבהיר מהלאל.

"הקביעה בהצעת החוק, שהכספים שתממן הרשות יעברו דרך המפקח על התעבורה, פוגעת בעצמאות הרשות. לא יתכן שגוף שפועל לטובת מטרות שנוגדות את הבטיחות יהיה אחראי על כך", אמר.

מהלאל מסכם שוועדת שיינין העלתה את החשיבה בתחום הבטיחות כיתה, אך הדבר לא בא לידי ביטוי בהצעת החוק. למרות הכל, מהלאל עדיין אופטימי לגבי יכולתה לבצע שינוי חיובי.

לדבריו, במידה שתובטח עצמאותה הכלכלית של הרשות, היא תקבע את סדר היום. ועדת שיינין ביקשה שייגבה היטל של 150 שקל בשנה מכל רכב למימון הרשות. ועדת הכלכלה התנגדה והציעה כי המימון יגיע מהאוצר ולא מהאזרחים. פעילים בתחום הביאו חשש, כי מקור תקציבי ממשלתי עלול להשתנות בכל שנה, ולא יאפשר תיכנון ארוך טווח.

לדברי מהלאל, למרות הבעיות בהצעת החוק, הוא מאמין שרשות עצמאית עם אנשי מקצוע תוכל לקבוע תכנים ולהניע תהליך טוב. איך? "בעל המאה הוא בעל הדעה".