"החוק לא אומר מתי נבצר מרה"מ לתפקד"

מצבו הרפואי של ראש הממשלה אריאל שרון מעלה, במקביל לדאגה לבריאותו, גם תהיות אודות מצב, שאיננו אקטואלי כרגע, שבו ראש ממשלה נבחר אינו יכול למלא את תפקידו

מצבו הרפואי של ראש הממשלה אריאל שרון מעלה, במקביל לדאגה לבריאותו, גם תהיות אודות מצב, שאיננו אקטואלי כרגע, שבו ראש ממשלה נבחר אינו יכול למלא את תפקידו.

- פרופ' אריאל בנדור, דיקאן הסטודנטים ומומחה למשפט חוקתי באוניברסיטת חיפה, מה קורה במצב שבו יש חשש שראש הממשלה אינו מתפקד כרגיל, למשל בשל מחלה?

"חוק יסוד: הממשלה, מסדיר מצב שבו נבצר מראש הממשלה לתפקד, וקובע הסדר מתקבל על הדעת בעניין הזה - שמ"מ ראש הממשלה ימלא את תפקידו לפרק זמן של עד 100 ימים, ובחלוף 100 ימים, אם עדיין נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו, רואים את הממשלה כאילו התפטרה והולכים לבחירות.

"הבעיה היא, שחוק היסוד אינו פותר את השאלה, מי קובע מתי נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו. אין שום הסדר בעניין הזה. בשעתו, כשדנו בהצעת החוק, שקלו לכלול בו שבית המשפט, כגוף אובייקטיבי, הוא שיכריע בשאלה אם אכן נבצר מראש הממשלה למלא את תפקידו. בפועל, כנראה הממשלה היא זו שתחליט בעניין זה. בהיעדר גוף אחר, הממשלה היא מה שנקרא רשות שיורית - מחליטה בנושאים שאין לאחרים סמכות להחליט בהם.

"זה נראה מתאים שהממשלה תחליט, כי מדובר בראש הממשלה, אך נכון שיש כאן חסר מסוים. יכול להיות מצב מביך כשיש מחלוקת: ראש הממשלה חושב שלא נבצר ממנו למלא את תפקידו, בעוד הממשלה חושבת שנבצר ממנו".

- יכול להיות גם מצב שבו הממשלה תחליט על בסיס לא ענייני: מתנגדיו של ראש הממשלה יחליטו לטובתו, ומתנגדיו לרעתו.

"יכולות להיות גם השלכות מהסוג הזה. צריך לזכור שעדיין הממשלה כפופה לכנסת, והכנסת יכולה להתערב. בעניינים כאלה הניסיון מראה שאם יש בעיה בכך שנבצר מראש הממשלה לכהן, בפועל לא כל כך מכירים בזה. מנחם בגין ז"ל כיהן כראש הממשלה גם בעת שהיה חולה, לא מינו לו מ"מ, והציבור כלל לא ידע על זה. זה כמובן דבר לא טוב".

- כיום מן הסתם מצב כזה לא היה יכול להתרחש.

"אני לא חושב שזה העניין המשפטי. גם אם היו משתילים את החוק הנוכחי בתקופה של בגין, לא ברור שזה היה משנה משהו. ייתכן שאף אחד לא היה מעז לפרסם. זה עניין חברתי יותר, וכיום החברה יותר פתוחה".

- מה זה באמת 'נבצר ממנו למלא את התפקיד'? יש הגדרות לכך בחוק?

"החוק לא מגדיר הגדרות. כאמור, אין גם קביעה של גוף שמוסמך להכריע בכך".

- הדברים קצת תיאורטיים. אם הממשלה תחליט בעניין זה על חודו של קול, למשל, אפשר לעתור לבית המשפט.

"מצד אחד ברור שהחוק לא מתייחס באמירה הזו לקושי הנובע בשל מחלה קלה, כמו שפעת. מצד שני, זה גם לא חייב להיות קיצוני. זה די אישי - חוסר יכולת לתפקד באופן תקין לתקופה שאיננה רגעית. אני מתאר לעצמי שההכרעה היא יותר במישור הרפואי: האם ראש הממשלה מצוי בכושר מנטלי ופיזי שמאפשר לו לקבל החלטות כבדות, מסוג ההחלטות שראש ממשלה צריך לקבל. לראש הממשלה יש סמכויות כל כך גורליות, שכל הפרעה עשויה להיות בעייתית".

- מה נהוג בעולם?

"אין הסדרים אחידים ואין הסדרים ברורים. מה שכן נהוג זה מה שקיים בארה"ב - שהציבור מקבל את הנתונים. יוצאים דו"חות רפואיים וזו דרך מאוד טובה לפקח על הדברים".

- כי אז יש שקיפות.

"יש שקיפות ואז ההכרעה אם נבצר ועד כמה, לא תלויה רק ברופא האישי. ברגע שמפרסמים את הנתונים, גם אותו חלק מהציבור שמבין בכך, יכול לפקח על כך שההחלטה היא מתקבלת על הדעת".