בתוך טירה של 130 חדרים מהמאה ה-11 המשקיפה על ואדוז, עיר הבירה של ליכטנשטיין,
מתגורר האנס אדם השני, הנסיך השולט על הנסיכות הזעירה, בת העשרים וכמה אלף
תושבים, שבשל מס נמוך רשומות בה כ-80 אלף חברות מסחריות בינלאומיות. מחלונות
הטירה אפשר להשקיף על הרחובות של ואדוז, על רוב הנסיכות, על עמק הריין ועל
האלפים השווייצריים.
הנסיך גבוה מהממוצע, מדבר אנגלית טובה. כמו כל בתי המלוכה באירופה, גם דמותו
של האנס אדם מונצחת על בולי המדינה. שלא ככולם, האנס אדם הוא גם המושל בפועל
על הנסיכות. בסמכותו לפטר את שופטי בית המשפט ואת הממשלה בהינף קולמוס, מה
שהופך אותו למונרך היחיד באירופה של היום.
שויצר האנס אדם נולד ב-1945, הבכור לנסיך ליכטנשטיין דאז, פרנץ יוזף השני ואשתו
הנסיכה ג'ינה. להאנס אדם השכלה כלכלית רחבה. הוא למד באוסטריה ושווייץ השכנות
והשתלם בבנקים לונדוניים. כבר בגיל 27 התחיל לטפל בנכסים הרבים של המשפחה,
ואף שרשמית התחיל לשלוט בליכטנשטיין רק ב-1989, לאחר מות אביו, כבר מ-1984
ניהל בפועל את הממלכה. בבעלותו של הנסיך חברות רבות, ובהן LGT קפיטל שהשקיעה
שישה מיליארד דולר בחברות שונות בשנים האחרונות.
כראוי לבעל דם כחול, הוא נשא לאישה את הרוזנת מרי קינסקי פון צ'יניץ מפראג
ב-1967. עם משפחתו הוא חי בטירה שמשקיפה על ואדוז.
הנסיכות הקטנטנה של ליכטנשטיין תחומה בין הגבול האוסטרי לגבול השווייצרי. בליכטנשטיין
חיים כ-35 אלף תושבים. לשם השוואה, העיר דימונה היא בעלת סדר גודל דומה של
אוכלוסייה, ובחדרה הרבה יותר תושבים. השטח של ליכטנשטיין הוא 160 קילומטר רבוע.
מדי יום ביומו באים מהשכנות אוסטריה ושווייץ כ-10,000 אנשים לעבודה וחוזרים
לבתיהם בסוף היום.
הנסיכות עצמה נוסדה ב-1719. עד מלחמת העולם הראשונה נסמכה על אוסטריה השכנה,
ואחריה, עם ההתמוטטות של האימפריה האוסטרו-הונגרית, חברה לשווייץ כמדינה סומכת.
המטבע בליכטנשטיין היום הוא הפרנק השווייצרי, ויש הסכם משותף של מכס עם השווייצרים.
גם הצבא השווייצרי עומד לרשותה של ליכטנשטיין הניטרלית למקרה הצורך.
לנסיך האנס אדם יש הון אישי המוערך בכ-3.7 מיליארד דולר, מה שממקם אותו כאחד
מראשי המדינה העשירים בעולם.
במרץ 2003 התקיים בליכטנשטיין משאל עם שכמעט שינה את פני הנסיכות. האנס אדם
ביקש מהאזרחים לתמוך ברפורמות שהציע, ולפיהן הוא יקבל סמכויות נרחבות יותר.
הרפורמות גררו ביקורות רבות מצד ראש הממשלה לשעבר של ליכטנשטיין. האשמות וגם
לכלוכים רבים, הטבעיים למקום קטן כל כך שבו כולם מכירים את כולם, הוחלפו במהלך
משאל העם. האנס אדם אף איים לעזוב לווינה והציע בהומור למכור את הנסיכות לביל
גייטס, מנכ"ל מיקרוסופט, בהנחה שהוא האדם היחידי בעולם שיוכל לקנות את הנסיכות.
נאמני הנסיך והמונרכיה פרסמו ברחבי הנסיכות את המשפט "Ohne Prinz sind wir
nichts" ("ללא הנסיך אנחנו לא שווים כלום"), ואף הניחו ראשים ערופים של חתולים
ליד בתיהם של המתנגדים לנסיך. הנסיך עצמו כינה את מתנגדיו "פשיסטים" ו"נאצים".
פטר וולף, הדובר לשעבר של הפרלמנט בן 25 החברים, טען שבאותו משאל עם הצליח
האנס-אדם להפחיד את התושבים של הממלכה משום שאיים לעזוב לווינה. לפי וולף,
תושבי ליכטנשטיין זכרו לטובה את אביו של האנס אדם, שהצליח לשמור על ניטרליות
במלחמות העולם ופחדו לאבד את הממלכה. וולף טוען שרוב התושבים במשאל העם הצביעו
בשביל האנס אדם מחוסר ברירה, בבחינת הרע במיעוטו.
גאווה לאומית חוץ ממס החברות הנמוך, רק הגאווה הלאומית של תושבי ליכטנשטיין
היא שמחזיקה בעצם את הנסיכות הקטנה. לפי האנס אדם המונרכיה טובה בהרבה משלטון
דמוקרטי רגיל. במונרכיה, הוא מסביר, אין אינטרסים פוליטיים, רק אינטרסים של
הממלכה. כאשר הקים בווינה את מוזיאון ליכטנשטיין והעביר לשם את כל אוצרות האמנות
של המשפחה, דאג שרכבת מיוחדת תסיע את כל תושבי הממלכה לפתיחה של המוזיאון יום
לפני הפתיחה הרשמית. באוסף המשפחתי יש יותר מ-1,000 יצירות, ובכללן עבודות
של ואן דייק ורובנס בסכום של יותר מחצי מיליארד דולר.
ביום העצמאות נוהג הנסיך להזמין את כל התושבים לקוקטיילים בטירה שלו.
לאחר מלחמת העולם השנייה התגלעה מחלוקת מדינית בין צ'כוסלובקיה לנסיכות הזעירה.
הממשל הקומוניסטי בצ'כוסלובקיה טען שליכטנשטיין היא גרמנית, בגלל האזרחות הגרמנית
של הנסיך דאז, פרנץ יוזף. בגלל זה לא הכיר בליכטנשטיין כמדינה עצמאית ולא החזיר
לה אדמות שהיו שייכות לנסיכות. ליכטנשטיין בתגובה לא הכירה בצ'כוסלובקיה. גם
היום, לאחר הפירוק של צ'כוסלובקיה לשתי רפובליקות, יש מתחים רבים בין הרפובליקות
של סלובקיה וצ'כיה לליכטנשטיין בגלל אדמות באזור מורביה שעדיין שייכות למשפחה
של הנסיך. מאבקים משפטיים שניהלה ליכטנשטיין כדי להחזיר לעצמה את הנכסים נעשו
בדרך כלל מול ממשלת גרמניה.
ב-1999 פרסם השבועון הגרמני "דר שפיגל" שהקנצלר לשעבר של גרמניה, הלמוט קוהל,
הלבין כספים בליכטנשטיין. עוד התפרסם שהמאפיה האיטלקית ואוליגרכים רוסים משתמשים
גם הם בליכטנשטיין להלבנת כספים. ההאשמות של "דר שפיגל" שינו את התדמית של
הנסיכות. מארץ אלפינית שלווה המשמשת לגולשי סקי אליטיסטים הפכה ליכטנשטיין
לסמל להלבנת כספים.
ז'קלין ואביגדור בעניין
- לאחר מעורבותך האישית ליכטנשטיין היום חברה באומות המאוחדות. למה היה לך
חשוב כל כך שליכטנשטיין תהיה באו"ם?
"לאחר מלחמת העולם השנייה סירבה צ'כוסלובקיה להכיר בנסיכות ליכטנשטיין כמדינה
עצמאית, אף שהכירה בנו כבר לפני מלחמת העולם השנייה ואף שליכטנשטיין היתה ניטרלית
בשתי מלחמות העולם. סיבה נוספת היא שהרבה מדינות גדולות ניסו להגביל את השתתפותן
של מדינות קטנות באו"ם. דרך החברות שלנו באו"ם קיבלנו הכרה גורפת בכל העולם
כמדינה עצמאית".
- איך אתה רואה את העולם היום? האם הגלובליזציה הולכת לבטל את הייחוד של מדינות?
"להפך. הגלובליזציה עוזרת למדינות קטנות לשרוד מבחינה כלכלית ולשמור על הייחוד
שלהן, אם זה הרצון של האנשים במדינה. על האנשים להחליט אילו מצרכים ושירותים
הם רוצים לצרוך, אילו ספרים הם רוצים לקרוא, אילו חדשות או סרטים הם רוצים
לראות ולשמוע, לאן הם רוצים לטייל. תמיד יהיו פוליטיקאים וביורוקרטים שירגישו
מאוימים מן החופש, כמו חברות שיודעות שהן לא יכולות להתחרות בשוק העולמי.
"מדינות הסבורות שהן צריכות להילחם בגלובליזציה, ומחליטות להגביל את החופש
של האנשים שלהן, הורסות לא רק את החופש של החברה שלהן, אלא גם את הכלכלה שלהן.
המדינות הסוציאליסטיות במזרח אירופה היו דוגמה טובה למדיניות כזו. למרבה הצער
יש עוד מדינות בעולם שבהן מדיניות לאומית שמגבילה את החופש של האנשים ואת הרכוש
שלהם".
- ליכטנשטיין, עם נורבגיה ואיסלנד, חברה בשוק האירופי המשותף אבל לא באיחוד
האירופי. מהם היתרונות של מעמד כזה?
"אנחנו נהנים מכל היתרונות הכלכליים של חברות באיחוד האירופי בלי לוותר על
חלק מהעצמאות שלנו שיכלה להיפגע מחברות מלאה באיחוד האירופי. חברות מלאה גם
תגרור הוצאות נוספות וביורוקרטיה גדולה יותר".
- החברה של המשפחה שלך, LGT, היא אחת הגדולות בעולם. למיטב ידיעתי, אתה המונרך
היחיד שעוסק ישירות גם בעסקים. אתה רואה בכך משהו טבעי?
"המשפחה שלי, ולא משלם המסים, משלמת את העלות של המונרכיה. דרך החברות שלנו
אנחנו אחד ממשלמי המסים הגדולים ביותר בנסיכות. האנשים בליכטנשטיין מצפים מהמשפחה
לתמוך במטרות טובות. לכן המונרך בליכטנשטיין צריך להיות לא רק ראש מדינה טוב,
אלא גם איש עסקים טוב".
- אחרי ההאשמה ב"דר שפיגל" ב-1999 ראו בליכטנשטיין גן עדן למלביני כספים. מה
הצעדים שנעשו מאז?
"כשקראתי את ההאשמה של ה'דר שפיגל' הזמנתי תובע מיוחד מאוסטריה שיבוא לחקור.
אותו תובע מצא בחקירה שכמעט כל ההאשמות של ה'דר שפיגל' לא נכונות. מובן שזה
גרם לנו נזק לא קטן, והתקשורת לא ממש התעניינה כאשר הראינו לה שהכול היה חלק
ממסע הכפשה והשמצה. עם זאת, החקירה של התובע המיוחד הראתה שהיו לנו כמה נקודות
חלשות בנושא הרגולציות והפיקוח של המדינה. היתה לנו יכולת לשפר את הרגולציות
ולחזק את הפיקוח של המדינה על התעשייה הכלכלית.
"בליכטנשטיין יש היום את אחת המערכות היעילות באירופה נגד הלבנת כספים, ואף
נתבקשנו לסייע למדינות אחרות באירופה בפיתוח מערכת כזו".
בעד האיטלקים
- בהצבעה ב-2003, כאשר צברת יותר כוח כנסיך ליכטנשטיין, טענו מבקרים שליכטנשטיין
תהפוך לדיקטטורה. מה היתה התגובה שלך?
"המבקרים מעולם לא השוו את החוקה הישנה עם השינויים שאני הצעתי, ואלה שעשו
את ההשוואה לא אמרו את האמת. השינויים שהצעתי חיזקו את שלטון החוק ונתנו לאנשים
יותר זכויות דמוקרטיות. אנשי ליכטנשטיין יכולים היום לבטל את המונרכיה בהצבעה
עם רוב פשוט, מה שלא היה אפשרי בעבר. לנסיך השולט היתה האפשרות לשלוט ללא הגבלת
זמן עם משטר חירום, גם זה שונה. לכן האנשים הצביעו ברוב של 64 אחוז לטובת השינויים
שהצעתי. 20 אחוז הצביעו בעד החוקה הישנה, שנתנה לנסיך עוד כוח, ורק 16 אחוז
הצביעו לשיטה אחרת, שהיתה מחלישה את המונרכיה".
- מה העמדה שלך בשאלת ההפרדה בין מדינה לדת?
"תמיד הייתי בעד הפרדה שכזו. אני סבור שהמודל האמריקאי והמודל האיטלקי הם פתרונות
טובים".
- איך אתה רואה את הקונפליקט הישראלי-פלסטיני?
"אני מאוד מקווה שיום אחד ישראל ומדינה פלסטינית יישבו בשלום זו בצד זו".
- אילו יחסים דיפלומטיים, אם בכלל, יש לך עם ישראל?
"תמיד היו לנו יחסים טובים, ולפני כמה שנים אף ערכתי ביקור רשמי בישראל".
צרות במורביה
- בעבר האשימה אתכם צ'כוסלובקיה שאתם גרמנים. האם המאבק המשפטי על הציור "סצנה
בכבשן הרומאי" של פיטר ואן לאייר השפיע במידה מסוימת על ההבנה של עמדת הניטרליות
של ליכטנשטיין במלחמת העולם השנייה?
"כפי שאתה בוודאי יודע, ההשפעה של המפלגה הקומוניסטית על ממשלת צ'כוסלובקיה
מיד אחרי מלחמת העולם השנייה היתה כבר חזקה מאוד, וצ'כוסלובקיה נעשתה מהר מאוד
חלק מהגוש הסובייטי. בהתחלה הם טענו שאזרחי שווייץ וליכטנשטיין הם גרמנים,
למרות ששתי המדינות היו ניטרליות במלחמת העולם השנייה. לשווייץ היה היתרון
שהממשלה בצ'כוסלובקיה הספיקה להעביר לה את הזהב שלה לפני שהרייך השלישי נכנס
אליה, ובגלל זה לא היתה לצ'כוסלובקיה ברירה והיא שילמה פיצויים לשווייץ על
הנכסים שלה שנשארו במדינה. אנחנו לא קיבלנו את ההכרה הזו".
- מה העמדה שלכם היום כלפי הרפובליקה הסלובקית והרפובליקה הצ'כית? האם אתם
עדיין רוצים פיצויים על האדמות שבמורביה?
"נכון לעכשיו שתי הרפובליקות הכירו בנו כמדינה עצמאית וגם אנו הכרנו בהן כעצמאיות.
מכל מקום, הן לא מוכנות לקבל את העובדה שליכטנשטיין היתה עצמאית וניטרלית הרבה
לפני מלחמת העולם הראשונה. אנחנו מאמינים שהפתרון הטוב ביותר יהיה להחזיר את
הנכסים שהוחרמו מידי האזרחים של ליכטנשטיין. כפי הידוע לי, האדמות והטירות
שהיו שייכות לנו הן עדיין רכוש המדינה בצ'כיה והן לא במצב הטוב ביותר, כפי
שקורה פעמים רבות עם נכסי מדינה. בעבר טיפלנו בנכסים שלנו ביעילות, וגם היום
אנחנו מפעילים את עסקי המשפחה ביעילות וברווחיות, כולל יערות ושטחי חקלאות,
בעיקר באוסטריה השכנה".
- צ'כוסלובקיה הלאימה מעל 80 אחוז משטח המשפחה שלך אחרי המלחמה, והפכה את הנסיכות
לענייה יותר. אבל היום ליכטנשטיין היא אחת המדינות העשירות ביותר בעולם. האם
מעמד זה נקנה בזכות הכישורים שלך ככלכלן?
"השטחים שהלאימה ממשלת צ'כוסלובקיה לא היו אדמות של הנסיכות, אלא רכוש פרטי
של המשפחה שלי, לכן לא היתה לכך השפעה ישירה על הנסיכות של ליכטנשטיין. לפני
מלחמת העולם השנייה קודמיי בנסיכות תמכו בליכטנשטיין באמצעות תרומות פרטיות,
ולמרבה המזל, הכלכלה בליכטנשטיין המריאה לאחר מלחמת העולם השנייה. מסחר חופשי,
אוכלוסייה מחונכת היטב, שלטון החוק ומיסוי נמוך אפשרו לליכטנשטיין לבנות תעשייה
מסחרית ויצרנית שיכולה לייצא סחורה לכל העולם. ידענו לנצל את היתרונות של תהליך
הגלובליזציה שהחל בעולם המערבי אחרי מלחמת העולם השנייה".
- ברשותך אוסף האמנות השני בגודלו בעולם. אתה עדיין קונה אמנות? מהי עמדתך
כלפי אמנות מודרנית?
"בגלל מלחמת העולם השנייה איבדנו חלק מאוסף האמנות של המשפחה, ואבי היה צריך
למכור חלק מהאוסף לאחר המלחמה כדי לממן את המשפחה ואת המונרכיה בליכטנשטיין.
למרבה המזל, הצלחתי לשחזר את ההון המשפחתי ולקנות שוב אמנות. אם אני יכול אני
מנסה לקנות אמנות שמכרנו בעבר או שאבדה בעבר. אם אני לא מצליח אני מנסה לקנות
עבודות של אותו אמן שאבד לנו או עבודות מאותה תקופה. אני לא ממש מתעניין באמנות
מודרנית".
- האם יש משהו שאתה רוצה לאחל לישראל לכבוד השנה הבאה?
"אני מאחל לישראל שנה טובה לכבוד השנה החדשה, ואני מקווה שיום אחד תוכלו לחיות
בשלום עם השכנים שלכם ועם הפלסטינים".
כתבות
ני"ע
