רגישות פנימית

דווקא עכשיו, זמן בו המכרז הגיע לנקודה שבה המתמודדות יגישו הצעה ב-27 לפברואר, טורפת הודעת העירייה את הקלפים

עיתוי ההתנגדות של עיריית ת"א לשינויים בפרויקט הקו האדום היא קריטית. דווקא עכשיו, זמן בו המכרז הגיע לנקודה שבה המתמודדות יגישו הצעה ב-27 לפברואר, טורפת הודעת העירייה את הקלפים בפרויקט.

מכרז הרכבת הקלה בת"א ידע מאז שפורסם בנובמבר 2003 קשיים רבים. אף אחד לא האמין, לאור הקשיים הרבים, המורכבות והעלות הכספית הגדולה, שהפרויקט אכן יתרומם.

משרד האוצר ונתיבי תחבורה עירוניים (נ.ת.ע) השקיעו מאמצים להפוך את המכרז לבר-יישום ובר-מימון. ההתנגדות של עיריית ת"א היום מעוררת שלוש שאלות נוקבות:

" כסף - הרבה כסף נשפך ויישפך על הפרויקט. עלות הפרויקט היא 10 מיליארד שקל. האם תוספת של כמה מאות מיליונים היא זו שתכריע את גורל הפרויקט וחמור מכך את עתידה של פיתוח מערכת הסעת ההמונים במטרופולין ת"א?

" סמכות - משרד האוצר ובמיוחד אגף החשב הכללי הוכיח שהוא יודע לנהל מכרזים בשיטת ה-PPP, בשיתוף הסקטור הפרטי, אך האם משרד האוצר מבין טוב יותר מהם צרכים של עיר, האם לא נכון לקבל החלטות תוך שיתוף העירייה הרלוונטית והעומד בראשה?

" רגישות - בתבונה רבה היו קשובים אנשי נ.ת.ע ואנשי החשב הכללי למתמודדים במכרז. מדוע אותה הרגישות לא מופנית גם כלפי ראשי העיריות שמייצגים את אלה שבסופו של יום ישתמשו ברכבת.

מעבר לשיקולים של תקציב ולוחות זמנים ועדת המכרזים חייבת לקבל החלטות באחריות וברגישות אחרת היא תמצא את עצמה עם מכרז תקוע בידי שחקנים מבית.