אורסקום: הקונצרן של משפ' סוויריס

חברת אורסקום טלקום המצרית היא חברה בת של קבוצת אורסקום, קבוצת ענק הפועלת בתחום הנדל"ן, המחשוב והמלונאות. זרוע התקשורת של הקבוצה הוקמה ב-1976 והחלה לפעול בתחום התקשורת כמפיצה של מוצרי חברות בינלאומיות כמו י.ב.מ, מיקרוסופט, HP, קומפאק וכדומה. ב-1994 החלה בפעילות עצמאית ראשונה כאשר רכשה נתח מספק אינטרנט. זה היה הצעד הראשון שלה לקראת הפיכתה לספקית שירותי תקשורת. ב-1997, לאחר שהקימה רשת תקשורת לויינית ורשת טלפוניה קווית, קיבלה את הזיכיון הראשון במצרים לרשת GSM. היום מחזיקה החברה ברשתות GSM בכל רחבי העולם המערבי ומעבר לו, בין היתר באלג'יר, פקיסטן, תוניס, עיראק ובנגלדש. החברה נסחרת בבורסה המצרית והבריטית.

בתחילת שנות ה-2000 נקלעה מצרים למיתון קשה. הקבוצה, שהחלה בדיוק אז להשקיע בתחומי הקמעונאות (בין היתר כזכיינית של מקדונלד'ס), נכנסה לחובות כבדים. גם המיתון הכללי בשוק הטלקום באותה התקופה לא עזר. אולם היום נראה כי החברה מתאוששת לאחר שמכרה חלק מאחזקותיה.

קבוצת אורסקום נשלטת ביד רמה על ידי אונסי סוויריס, אבי המשפחה, אולם נג'יב סווריס, הבן הסורר, הוא ששולט בזרוע הטלקום שסומנה כמנוע הצמיחה של הקבוצה. נג'יב הוא גם הדובר של המשפחה ואיש הקשר עם העיתונות. "לא בחרתי את התפקיד אלא נדחפתי אליו על ידי אחי ואבי, שהם די ביישנים מול התקשורת", אמר בעבר נג'יב לעיתון המצרי אל-אהראם. האב ושני האחים גרים יחדיו בפנטהאוז על גדות הנילוס. נג'יב חי עם משפחתו בצד השני של הנהר.

נג'יב סוויריס נחשב לדמות שנויה במחלוקת במצרים. הוא ואשתו הואשמו בעבר כי הם נוטים ל"סגנון חיים ראוותני ודקדנטי", על אף שאב המשפחה, אונסי, דווקא נחשב לאיש צנוע ונעים הליכות ששמר על נאמנות לחברים וערכים ישנים גם כשהתקדם כלכלית. נג'יב, מצידו, אינו עושה הרבה כדי לתקן את השמועות בעניינו, והוא אף כינה את עצמו בעבר "הפרובוקטור" (teaser). הוא נוהג בסגנון ראוותני, תומך בקפיטליזם ואף השקיע בעבר בתחום האלכוהול, צעד שנחשב לבלתי נסלח בעיני חלק מתושבי המדינה המוסלמית.

בניגוד למשפחתו, נג'יב רחוק מלהיות ביישן. הוא מעורב עמוקות בעסקי האמנות והקולנוע במצרים. בעבר ייסד זרוע לטיפול אתרים היסטוריים באורסקום, צעד שזכה לביקורת במצרים בגלל החשש מהתערבות של גורמים פרטיים בפעילות כה רגישה מבחינה ציבורית.

משפחת סוויריס נחשבים לנציגים של הקפיטליזם המצרי החדש. נג'יב רמז מספר פעמים כי הוא היה מעוניין לראות שוק חופשי יותר במצרים.

עם זאת, בעקבות אירועי ספטמבר 11 אמר לאל-אהראם: "אמנם אני לא מרגיש נוח לקשור קשר ישיר בין הדברים, אבל אולי הסבל של המערב יעזור להם להבין את הסבל של העם הפלסטיני. לפעמים אדם חייב לסבול כדי להבין סבל של אחר". בעניין הקפיטליזם אמר: "אני לא מושך דווקא לקפיטליזם אלא לאיכות חיים טובה יותר לכל המצרים. מדוע אני חייב לנסוע לאירופה כדי לראות סרט טוב או לאכול במסעדה נקייה? פעם זה היה המצב, אבל דברים משתנים. היום כיף לבלות גם במצרים". "