הרמת מסך בדיני ארנונה

לאחרונה נפסק, כי במסגרת הוראה זו ניתן לתבוע רק חוב הנובע מארנונה כללית, ולא חובות אחרים דוגמת אבטחה או אגרת שלטים.

עיריית רעננה (להלן: "המשיבה") הגישה נגד חברת מרחב אישי בע"מ (להלן: "החברה") ונגד בעלי מניותיה ומנהליה (להלן: "המבקשים") תביעה בסדר דין מקוצר בגין חוב הנובע מתשלומי ארנונה כללית, שיקים חוזרים, אגרות שלטים ואבטחה החלים על הנכס, אשר לטענת המשיבה הינו בבעלות ו/או בהחזקת החברה.

לטענת המשיבה, אף שאין חולק כי החברה היא זו שהיתה המחזיקה בנכס, הרי שחבותם של המבקשים לשלם את חובות החברה נובעת מכח הוראת סעיף 79 לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה), התשס"ד - 2004 (להלן: "החוק").

המבקשים הגישו בקשה, שעניינה מחיקת התביעה על הסף בהעדר עילה, ולחילופין מחיקת כותרת כתב התביעה "סדר דין מקוצר". הבקשה נדונה בפני הרשם רפי ארניה מבית משפט השלום בראשון לציון.

בעניין הבקשה למחיקת התביעה על הסף טוענים המבקשים, כי כתב התביעה לא מפרט את המסכת העובדתית לגבי חבותם של המבקשים, ומעבר להפניה להוראות חוק אין התייחסות ממשית בכתב התביעה למקור החובה לחייב את המבקשים באופן אישי בחובה הנטען של החברה.

עילת התביעה הנטענת כנגד המבקשים הינה מכוח סעיף 79 לחוק. ראוי לציין, קובע הרשם, כי תחילת תוקפו של חוק זה הינה החל מיום 1 בינואר 2004. הואיל ונטען כי החובות נשוא התביעה נוצרו החל מחודש 2/04, הרי שלכאורה הוראות החוק חלות עליהם. סע' 79 הנ"ל מהווה תיקון חקיקה עקיף לסעיף 8 לחוק הסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב), התשנ"ג-1992, אשר תוקן על-ידי הוספת סע' 8(ג) לחוק הנ"ל, באופן שנקבע כי:

"על אף הוראות סעיף קטן (א) והוראות כל דין, היה הנכס נכס שאינו משמש למגורים, והמחזיק בו הוא חברה פרטית שאינה דייר מוגן לפי חוק הגנת הדייר, ולא שילם המחזיק את הארנונה הכללית שהוטלה עליו לפי סעיף קטן (א), כולה או חלקה, רשאית הרשות המקומית לגבות את חוב הארנונה הסופי מבעל השליטה בחברה הפרטית, ובלבד שהתקיימו לגביו הנסיבות המיוחדות המנויות בסעיף 119א(א) לפקודת מס הכנסה, בשינויים המחויבים;

בסעיף זה - "חוב ארנונה סופי" - חוב לתשלום ארנונה, שחלף לגביו המועד להגשת השגה, ערר או ערעור, לפי העניין (בסעיף זה - הליכי ערעור), ואם הוגשו הליכי ערעור או תובענה אחרת - לאחר מתן פסק דין חלוט או החלטה סופית שאינה ניתנת לערעור עוד; "חברה פרטית" - כהגדרתה בחוק החברות, התשנ"ט-1999; "בעל שליטה" - כהגדרתו בסעיף 119א לפקודת מס הכנסה.

ממרקם החקיקה הרלבנטית, קובע הרשם ארניה, נראה כי תכלית ההוראה הינה לבצע מעין הרמת מסך סטטוטורית בין חברה המחזיקה בנכס, שהפסיקה את פעילותה העיסקית, לבין בעלי השליטה המחזיקים בה ב-25% לפחות, או שהינם בעלי הזכות למנות בה מנהל, וזאת בכל הנוגע לתשלומי ארנונה החלה על נכסים שאינם משמשים למגורים וייחוס חוב הארנונה שלא שולם לאותם פרטים.

לאור כל האמור לעיל, ונוכח העובדה כי המבקשים אינם חולקים על כך שהם היו מנהלים ו/או בעלי תפקיד ו/או בעלי מניות בחברה, או על כך שהחברה הפסיקה את פעילותה העסקית, ונוכח עמדת ההלכה הפסוקה בסוגיית המחיקה על הסף, הרי שהתוצאה היא כי בכל הנוגע לעילת התביעה בגין הארנונה אין מקום להיעתר לבקשת המבקשים, שהרי עילת תביעה נגדם בגין חוב הארנונה עומדת על כנה. דא עקא, תביעת המשיבה אינה רק בגין הארנונה אלא גם בגין חיובים נוספים. מהתדפיס שצורף לתביעה עולה כי החוב הנטען הוא גם בגין "אבטחה", "אגרת שלטים" ו"שיקים חוזרים".

נוכח העובדה כי סעיף 79 הנ"ל מאפשר הרמת מסך רק בגין חוב הארנונה, אך לא בגין תשלומי חובה אחרים לרשות המקומית, הרי שאין כל עילת תביעה נגד המבקשים בראש זה.

בהקשר זה, העילה היחידה העומדת למשיבה הינה נגד החברה בלבד, אשר אין חולק כי היא המחזיקה בנכס מכח הוראת סע' 326 לפקודת העיריות. אין כל מקום להרחיב את המונח "ארנונה" לחיובים אחרים לרשות המקומית, וזאת נוכח לשונו הברורה של סע' 8(ג) המתייחס לארנונה כללית שהוטלה לפי סע' 8(א) לחוק. אשר על כן, דין תביעת המשיבה נגד המבקשים בגין "אבטחה" ו"אגרת שלטים" - להימחק על הסף בהיעדר עילה. יחד עם זאת, ברור לחלוטין שאין מקום למחוק את התביעה נגד החברה בראשים אלה.

באשר לבקשה למחיקת כותרת, לטענת המבקשים התובענה אינה ראויה לידון בסדר דין מקוצר משום שאין ראיה בכתב מספקת לתובענה. הראיה שבכתב הדרושה לפי תקנה 202 (1) (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, איננה חייבת להוות ראיה למלוא עילת התביעה אלא די בראשית ראיה לכך, קובע הרשם ארניה.

מעבר לכך: תביעה זו הוגשה גם על יסוד תקנה 202(2) לתקסד"א - תביעה של רשות מקומית לתשלום ארנונה, היטל, אגרה או דמי השתתפות, ובלבד שהתביעה היא לסכום כסף קצוב.

התוצאה הסופית: הבקשה נדחתה, בכפוף לכך שהתביעה נגד המבקשים, ולא נגד החברה - בגין דמי "אבטחה" ו"אגרת שלטים" נמחקה על הסף בהעדר עילה.

ת.א. 700236/05, בש"א 5493/05. בימ"ש השלום בראשל"צ, הרשם: רפי ארניה.

בשם המבקשים: עו"ד ירון גולדין.

בשם המשיבה: עו"ד יוסף מאירי.