חולדאי, אל תעצור את הרכבת

הוויכוח על אורך התחנות התת-קרקעיות ברכבת הקלה אומנם ראוי, אך אסור שסכסוך מבית יביא לבריחת המשקיעים והחלום

המכרז לרכבת הקלה בת"א מעולם לא נראה לכאורה במצב טוב שכזה: שלוש מתמודדות רציניות, עם שותפים זרים מכל העולם (סין, קנדה, פורטוגל, יוון, ארה"ב) התחייבו מפורשות להגיש הצעות כספיות. נקבע מועד אחרון בהחלט להגשת ההצעות - 27 בפברואר. נ.ת.ע השלימה סבב אחרון של שמיעת המתמודדים, בו הועלו רק נושאים טכניים שוליים, דבר המעיד על הרצינות של הקבוצות והעובדה שהסוגיות כבדות המשקל כבר נפתרו.

לתוך האווירה האופטימית הזו הטיל במפתיע ראש עיריית ת"א, רון חודלאי, פצצה: עיריית ת"א לא תשתף פעולה עם הפרויקט. הוא אף איים כי לא ינפיק היתרי בנייה לזוכה. הסיבה: העירייה לא מסכימה עם החלטת ועדת המכרזים, בראשות סגן החשכ"ל, חגי מילר, שהורתה להקטין את גודל התחנות התת-קרקעיות מ-105 מטר ל-70 מטר.

במכתב מנומק ומפורט הודיעה עיריית ת"א, כי החלטת הוועדה היא הפרה בוטה של סיכום הדברים שנכתבו ביולי 2000, שם נכתב מפורשות: "הקו יתוכנן כך שיתאפשר שדרוגו בעתיד לשיטה וטכנולוגיות מטרו (לרבות גיאומטריית התוואי וקוטר המנהרה)".

העירייה טוענת, כי הקטנת התחנות תמנע למעשה את האופציה להפוך את הקו האדום למערכת רבת קיבולת, על מנת לעמוד בביקושים העתידיים.

חולדאי, נאמן לתפקידו, נלחם את המלחמה למען בוחריו. מלחמה זו, צודקת ככל שתהיה, אסור לה לסכן את המכרז הנמצא בנקודה רגישה וקריטית. שיקוליו של ראש עיר אינם יכולים להצטמצם רק לגודל תחנה: האחריות מחייבת אותו לקחת בחשבון את השפעת דבריו על המכרז. קשה להאמין שעיריית ת"א רוצה, ולו בסתר ליבה, להכשיל את הפרויקט, שבסופו של יום יטיב עם העיר ועם התושבים.

הסכסוך בין העירייה לוועדה מציג דילמה מהותית: האם ראש עירייה, מכוח תפקידו ולמען בוחריו, יכול וצריך להוביל מהלך, שיקבור יוזמה ממשלתית שאמורה להטיב עם הרשות המקומית אותה הוא מייצג? שאלה זו מתחדדת עוד יותר, כשהרשות המקומית לא לוקחת חלק במימון הפרויקט.

שאלה נוספת שמתעוררת היא, האם מלכתחילה עדיף שהממשלה לא תנהל פרויקטים עבור הרשויות המקומיות, ותשאיר בידי ראשי הרשויות את הניהול והקידום של הפרויקטים.

יש להניח שראש העיר יודע יותר טוב מוועדת המכרזים מה טוב לעירו. אך האם לעירייה יש יכולת להרים פרויקט של הסעת המונים בהיקף של 10 מיליארד שקל, כמו במכרז של נ.ת.ע? ספק גדול. מדינת ישראל, שהופכת משנה לשנה למעצמת תשתיות בתחום ה-PPP, חייבת למגר את תופעת המחלוקות בין הרשויות בהליכי המכרז. בעיות שעולות תוך כדי התהליכים חייבות להיפתר בבית. זו לא השעה להבריח משקיעים. לא יתכן שסכסוך על גודל תחנה יביא את נ.ת.ע ב-27 לפברואר לקבל פחות משלוש הצעות. נעשה מאמץ כביר מצד המדינה בניהול מכרזים בשיתוף המגזר הפרטי. אסור למדינה, לעירייה ולכל גורם ציבורי אחר להכניס גול עצמי בפרויקט ה-BOT הגדול ביותר שאי פעם פורסם בישראל.

מכרז הרכבת הקלה בת"א, הקו האדום, היה במשך שנים בבחינת הזיה, פנטזיה לא מציאותית. רק לאחר השקעת מאמצים כבירים ושינוי יסודי במכרז, הגיעה המדינה למצב שבו שלוש קבוצות נמצאות עמוק בהכנת המכרז. לא יעלה על הדעת, שלאחר כל המאמצים והכספים שיושקעו, דווקא שחקנים מבית יתקעו את הגלגלים.