הדילמה של פול וולפוביץ: לנתק את הבנק העולמי מפרויקט צינור הנפט של צ'אד או לא

וולפוביץ, שקנה לו שם כלוחם חסר פשרות בשחיתות שלטונית, ירש את הפרויקט עם כניסתו לתפקיד. החלטתו עשויה לאותת כיצד יטו כפות מאזני הבנק בדילמות דומות בעתיד: פתיחת ברזי מימון שייטיבו עם משטר מושחת, בתקווה שהעם יקבל לפחות חלק מהפירורים, או סגירת הברזים, במאמץ לבער שחיתות פוטנציאלית, אך בידיעה ברורה שהעם יסבול בהעדר אותם פירורים.

במוקד הדילמה הנוכחית של הבנק העולמי נמצא צינור נפט באורך 1040 ק"מ, שמזרים נפט משדות בלב צ'אד, נטולת הגישה לים, למסוף על שפת הים התיכון, בלוב. הבנק סייע לצ'אד במימון הפרויקט, לפני חמש שנים, בתקווה שההכנסות מייצוא הנפט ייטיבו עם 10 מיליון תושבי צ'אד, שרובם חיים בעוני מחפיר.

ההיסטוריה של צ'אד מאופיינת בתקופות ארוכות של אי יציבות פוליטית באנדג'מנה הבירה ובפרובינציות, ביריבויות פנימיות אלימות בין מוסלמים לנוצרים, בהפיכות, בהפרות של זכויות האדם ואפילו במלחמת אזרחים.

מותחי ביקורת הזהירו את הבנק, בדיונים לפני קבלת ההחלטה, שהכנסות מנפט במדינות כצ'אד נגנבות או מבוזבזות. צ'אד, יחד עם בנגלאדש, סווגו כמדינות המושחתות בעולם בסקר טרנספרנסי אינטרנשל. אבל נשיא הבנק העולמי דאז, ג'יימס וולפנזון, החליט להתייצב מאחורי הצינור במאמץ להוכיח שאפריקה יכולה לעשות שימוש באוצרותיה המינרלים כדי להיטיב עם ענייה.

כדי להפיס את מותחי הביקורת השיג הבנק הסכם עם שליטי צ'אד, שלפיו רוב ההכנסות מייצוא הנפט יוזרמו לחשבון נאמנות (escrow account) בלונדון, בפיקוח הבנק. הכספים בחשבון יושקעו בשם ממשלת צ'אד בחינוך, בריאות, שיפור הדיור ופיתוח אזורים כפריים. עד עתה הזרים ההסכם כ-300 מיליון דולר ליעדים אלה.

באחרונה, כשנתיים לאחר שהנפט של צ'אד החל לזרום לשוק הגלובלי, ממשלתו של נשיא צ'אד, אידריס דבי, דורשת לשנות את ההסכם עם הבנק העולמי ולהפנות חלק גדול יותר מהכנסות יצוא הנפט לאפיקים אחרים, לפי קביעתה, לרבות צרכים צבאיים.

הדרישה נובעת ממצוקה אמיתית של ממשלת צ'אד. רבבות פליטים זורמים למחוזתיה המזרחיים משדת הקטל בדארפור, בסודאן, ומציבים אתגרים תקציביים וביטחוניים לפני הממשלה. יש ידיעות שקציני צבא רוקמים מזימות להפלת ממשלת דבי.

באחרונה תקפו מורדים צ'אדים את העיר אדרי, על הגבול עם סודאן, והרגו 100 תושבים. חארטום תומכת במורדים בתקווה שתוהו ובוהו במחוזות המזרחיים של צ'אד יחניק את מאמצי הפליטים מדארפור להתארגן לכוח אופוזיציוני. בתגובה, הכריזה צ'אד על מצב מלחמה בינה לבין סודאן. במקביל נאלץ צבא צ'אד להתמודד עם גל עריקות שנובע מאי תשלום משכורות. גם פקידי רשות במחוזות נוטשים את משרדיהם.

על רקע זה הודיעה ממשלת דבי, כי בדעתה להגיש לפרלמנט הצעת חוק שתגדיל מ-15% ל-30% את נתח ההכנסות מיצוא הנפט שהממשלה יכולה להשתמש בו כרצונה, ללא פיקוח. נוסף לכך, שואפת ממשלת דבי להפסיק להזרים 10% מההכנסות לקרן עתידית, שתיפתח לשימוש רק לאחר שייבשו שדות הנפט של צ'אד.

התמוטטות פיננסית של צ'אד עלולה ליצור חלל פוליטי ולהפוך את המדינה לחממה נוספת לטרור הבינלאומי. זה סיכון שוולפוביץ מודע לו עוד מתפקידו הקודם. עם זאת, יחס סלחני לצ'אד יחשוף את הבנק העולמי ואת נשיאו להאשמות שהם מקלים ראש בשחיתות שלטונית. וולפוביץ לא הוביל את הבנק לביצה הזו, אבל עתה הוא צריך למצוא דרך החוצה.