סכסוך במיני ישראל: גרנית, סקום ואור-ים תובעות מהשותפים 3.27 מיליון שקל

בתביעה בסך 3.27 מיליון שקל שהוגשה בסדר דין מקוצר, טוענות התובעות כי העמידו לנתבעים ביוני 2002 הלוואה למימון רכישת אחזקותיהם (30%) של אביב נקש וראובן מועלם בפרויקט מיני ישראל.

לאחר שהנתבעים לא פרעו את התשלום הראשון בסך של 1.2 מיליון שקל הועמדה מלוא ההלוואה (4.1 מיליון שקל) לפירעון מיידי. במכתב התגובה מספטמבר 2005 לדרישת התובעות לפירעון ההלוואה טענו הנתבעים לקשר בין הסכם ההלוואה לבין מערכת היחסים בין השותפים בפארק מיני ישראל. הנתבעים טענו בתגובתם לניהול כושל ורשלני של האתר כבר משלב היזמות. הנתבעים מאשימים את התובעות בקבלת החלטות תוך ניגודי עניינים, משיכת כספים מחשבונות הפארק בהיקף של מיליוני שקלים בניגוד לכללי מינהל תקין ובניגוד להסכם עם בנק לאומי.

לדברי הנתבעים, הם ביקשו לקיים פגישת שותפים כדי להסדיר את חילוקי הדעות, להגיע להסדר כולל ולהיפרד איש לדרכו ברוח טובה. עוד הם טענו במכתבם כי מטרת הדרישה לפירעון ההלוואה היא לגרום להם למכור את זכויותיהם בפארק במחיר נמוך. במכתב נאמר עוד, כי לא יתכן שהנתבעים כיזמים ישאו באשמה ובאחריות לנזק שנגרם לפארק כתוצאה מניהול כושל של התובעות.

עוד הודיעו הנתבעים כי קיזזו את התשלום הראשון על חשבון ההלוואה מסכום החוב של התובעות בגין אי קיום התחייבויותיהם על-פי הסכם המייסדים. בתגובה הכחישו התובעות את כל טענות הנתבעים וטענו כי מדובר בניסיון להתנער מהתחייבויותיהם לפירעון ההלוואה. לדברי התובעות, מדובר בהלוואה עסקית שאין בינה לבין הסכם המייסדים דבר.

במכתב נוסף ששלחו הנתבעים לבא כוח התובעות הם מאשימים את התובעות באחריות לכך שהמיזם המשותף הפך לכושל ומפסיד, בין היתר בשל אי ניהול תהליך הבנייה על-פי ההסכמות בין השותפים. לדבריהם, החריגות מההסכמות הביאו לחריגות עצומות בהוצאות הבנייה, הדחת המנכ"ל הראשון שלא כדין ובחירת מנכ"ל אחר לא מקצועי, חוסר פיקוח הולם על פעולות המנכ"ל וקבלת החלטות שגויות בנושאי שיווק וניהול הפארק שהביאו להפסדים רציפים ומתמשכים. במכתב זה נאמר כי מאז רכישת אחזקותיהם של יזמי הפארק על ידי הנתבעים חלה ירידה של 30% בכמות המבקרים, ירידה של 50% בחסויות ובהשתתפויות וירידה של 100% בפעילות חיצונית.

התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר, והנתבעים טרם הגישו בקשת רשות להתגונן. (ת.א 1012/06).