צאצאי שכונת הבוכרים מתגייסים לשימורה

"יש לעשות הכל על מנת להציל את שכונת הבוכרים בירושלים, ולהשיב לה את מעמדה מימי הזוהר שלה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20 כשכונה היפה והמרשימה ביותר מחוץ לחומות, אשר מזה שנים רבות מוזנחת ומדרדרת". כך סוכם בכנס מיוחד שנערך בשכונה, בו לקחו חלק עשרות מצאצאי תושביה המקוריים של השכונה, תושביה כיום ואנשי המועצה לשימור אתרים. כמו כן סוכם על הקמת ועד פעולה אקטיבי, שיפעל בנושא מול כל הגורמים הרלוונטיים, לרבות עיריית ירושלים. בין המשתתפים בלטו צאצאי משפחת דוידוף, שראשה, רבי יהודה הנשיא דוידוף, היה ממקימי השכונה.

שכונת הבוכרים נחשבה עם הקמתה לשכונת הפאר היהודית של ארץ ישראל. על רקע הבנייה היהודית הפשוטה והעממית של אותה עת, בלטו רחובותיה הרחבים של השכונה, שתוכננו בצורת שתי וערב, בתיה הגדולים והיפים וחצרותיה רחבות הידיים. כמו כן הוקצה בשכונה שטח מיוחד לנטיעת עצים - תפיסה תכנונית חדשה באותם ימים.

בין המבנים הבולטים בשכונה: "הארמון" - המפואר בבתי השכונה, שהוקם בסגנון הרנסנס האיטלקי, ובו התארחו בין השאר הרברט סמואל, הנציב העליון הראשון והגנרל אדמונד אלנבי, שהגיע לירושלים לפני 88 שנה. יש המספרים כי הוקם במיוחד עבור המשיח, כדי שיקבל בו את אורחיו. בסוף ימי המנדט הבריטי שימש הבניין כבסיס לאימוני האצ"ל; בית דוידוף - הוקם על-ידי יוסף דוידוף, בנו של רבי יהודה הנשיא דוידוף. שימש בעבר את הגימנסיה העברית (עד למעברה לרחביה). כיום משמש כמרכז פעילויות שונות לתושבי השכונה; ה"בבא תמא", שהוקם בשנת 1895 ושימש כבית הכנסת המרכזי בשכונה וכיום סגור ונטוש; בית הכנסת מוסאיוף ועוד.

אייל דוידוף, ראש "איחוד דוידוף העולמי": "בניגוד למאבקים אחרים, אני מאמין כי נגיע לקונצנזוס בין כל הגורמים הרלוונטיים - לאומיים, מקומיים ודתיים. קיבלנו כבר איתותים חיוביים מנשיא המדינה, מראש העיר ואחרים, ואנו תקווה כי הכל יתגייסו להצלת שכונת הבוכרים, שהיוותה בשיאה לא רק פנינה מבחינה חיצונית ויזואלית, אלא גם מרכז תרבותי ורוחני בירושלים ובארץ ישראל".