התובע א' תבע פיצויי פיטורים תמורת הודעה מוקדמת ושחרור כספי המעביד בקרן התגמולים ובקרן ההשתלמות. הריבוע הכחול טענה, באמצעות עו"ד נחום פיינברג, שהוא אינו זכאי לתביעתו מאחר שפוטר לאחר שמעל באמונה, היטעה אותה, זייף וחרג מהנהלים.
בין היתר נטען, כי על אף שידע על מדיניות החברה, לפיה בהתקשרויות עם ספקים בתחום הטקסטיל יש אפשרות לחברה להחזיר לספק את הסחורה שלא נמכרה על ידה, התקשר א' עם ספקים ללא זכות החזרה ואף זייף מסמכי התקשרות עם ספקים.
עוד נטען, כי א' הציג בפני החברה מצג לפיו העסקאות מתבצעות עם מספר רב של ספקים שאין ביניהם קשר. ואולם, בפועל התגלה, כי הוא נהג להתקשר עם ספקים הקשורים עסקית לספקים אחרים. א' טען, בין היתר, כי הפעולות שביצע היו מקובלות על החברה ובמסגרת שיקול הדעת שניתן לו מתוקף תפקידו.
ביה"ד קבע, כי במקרה זה אין לשלול לחלוטין את פיצויי הפיטורים מהעובד, לאור תקופת עבודתו הארוכה בחברה ולאור שיקולים נוספים שנלקחו בחשבון. ביה"ד ציין, כי מעשיו של א' אינם מגיעים לדרגה של גניבה מהמעביד.
עוד נקבע, כי א' אינו זכאי לתמורת הודעה מוקדמת ולפיצויי הלנת פיצויי פיטורים. גם כספי המעביד בקרן ההשתלמות לא ישוחררו לתובע. עם זאת נקבע כאמור, ש-40% מהכספים שנצברו כפיצויי פיטורים לזכות התובע וכספי המעביד המתייחסים לגמלתו (חלק המעביד בתגמולים) ישוחררו לא'.
ביה"ד קיבל את בקשת החברה לקזז מהכספים שיועברו לא' 6,000 שקל בגין חלקו היחסי של א' במימון הלימודים בתקופת עבודתו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
