להשעות את האלוף

לפי הסיפור המתפרסם היום (ד') ב"ידיעות אחרונות", הגיש יו"ר מזכירות צופים בקשה להשאיר את השער פתוח כדי להקל על תנועת תושבי היישוב. בניגוד להמלצת גורמי בטחון, החליט אלוף פיקוד המרכז לאשר את הבקשה. שם היו"ר המבקש: דני נווה. שם האלוף המאשר: יאיר נווה. כן, אחיו של דני. מהשער הזה, שנשאר פתוח במצות האלוף-האח, יצא המחבל המתאבד שהתפוצץ לאחרונה בקניון בנתניה. חמישה אנשים נהרגו, עשרות נפצעו.

דובר צה"ל מסר, בין השאר: "שער היישוב הושאר פתוח כדי לשמור על מרקם החיים של התושבים. הניסיון לקשר את קירבת המשפחה של אלוף הפיקוד ליו"ר מזכירות הישוב ולפתיחת השער הינו אינטרסנטי, נבזי ולא ראוי".

ואני אומר שהתגובה של דוברות צה"ל היא "אינטרסנטית, נבזית ובלתי ראויה". שלא יספרו לנו מעשיות, שהאח האלוף יכול היה לנתק את שיקוליו מכך שהבקשה היתה של האח היו"ר. מה שהאלוף היה חייב לעשות, זה לנתק עצמו מכל דיון בבקשה. במקום זאת הוא החליט והוא חתם. והאח בצופים היה מרוצה. וגם המחבל המתאבד היה מרוצה. רק האנשים שנהרגו ונפצעו בפיגוע, היו בלתי מרוצים.

לוקסוס של טייס

אני בטוח שהצעיר המוצג בעיתונות כ"ג', ערבי מוסלמי בן 18 מצפון הארץ" הוא באמת על הכיפאק. יותר מכך: זה מחמם את הלב שהצעיר מבקש להיות טייס קרב בצבא הגנה לישראל. למה הוא עושה את זה? - הנה דבריו: "חונכתי על עקרונות אהבת המדינה וביקשתי להתגייס לחיל האוויר, מאחר שאני סבור שזאת זכות גדולה ולא חובה לשרת בצבא של המדינה בה גדלתי".

למרות זאת, דחה צה"ל את בקשתו של ג' להתקבל לקורס טיס, ששעריו נעולים בפני המגזר הערבי מאז קום המדינה. באופן לא רשמי טיפטפו גורמים בצה"ל, כי בכלל לא בטוח שלצעיר ג' יש את כל הנתונים הנדרשים כדי לעבור בהצלחה את הקורס. ההסבר הזה ממש מיותר, וגם עומד בסתירה לחוות הדעת של מי שהדריך את ג' בקורס טיס אזרחי. למה ניתן ה"הסבר" זה? - מכיוון שלא נעים לומר שבקשת ג' נדחית בגלל היותו ערבי.

אבל זו האמת, ככל שהיא מצערת. הבעיה אינה ב-ג', וזה ממש לא ראוי לנסות להטיל ספק בנתוניו וכישוריו. הבעיה גם אינה בצה"ל, שאינו צריך להצטדק במקרה זה. הבעיה היא במה שקוראים "המצב". ככל שהצעיר הערבי נאמן למדינה, ואין שום בסיס לפקפק בכך, הרי שהוא חי בתוך עמו.

עם זה תומך ברובו בערבים המנהלים עדיין מלחמה נגד ישראל. הצעיר עלול למצוא את עצמו נתון ללחצים לסייע במאבק של בני עמו. יכול להיות שיעמוד בלחצים כאלה. אבל מדינת ישראל, ככל שזה מצער, עדיין אינה יכולה להרשות לעצמה את האפשרות שהלחצים יגברו עליו.