לחשוב דיגיטלית

האנליסטים יצרו מדד משוקלל תחת השם אינדקס החיים הדיגיטליים, ועל-פיו מדדו כל אחת מהמדינות המשתתפות. רמת האימוץ הדיגיטלית נמדדה לפי בתי-אב ביחס לחמישה שירותים: חיבור לפס הרחב; חיבור לשירותי טלוויזיה דיגיטלית; טלפונים סלולריים; רכישה באינטרנט; ומכשירים דיגיטליים לבתי-אב, ביניהם DVD, רשתות אלחוטיות, מחשבים ביתיים וניידים, טלוויזיות דיגיטליות ומצלמות דיגיטליות.

התוצאות היו כאלה: מדינות סקנדינביה (שבדיה, דנמרק ונורבגיה) תפסו את שלושת המקומות הראשונים בזכות העובדה שהצרכנים שלהן הציגו שיעור אימוץ גבוה של מכשירים דיגיטליים ושירותי אינטרנט מתקדמים.

בריטניה תפסה את המקום הרביעי, בעיקר בשל תשתית הטלוויזיה הדיגיטלית המפותחת שלה, וקצב חדירה מהיר של הפס הרחב לבתי-האב הבריטיים. את המקומות התשיעי והעשירי תפסו גרמניה וצרפת, עם סגנון חיים דיגיטלי ממוצע לאירופה. בשני המקומות האחרונים ניצבות איטליה ויוון. הציון הממוצע היה 100.

המסקנה העיקרית מהמחקר הייתה שסגנון חיים דיגיטלי אינו עוד בחזקת מונח אופנתי שמתאים רק לאליטות - זוהי מציאות שמיליוני בתי-אב אירופיים כבר חיים אותה. האנליסטים של Jupiter Research מעריכים שקצב אימוץ סגנון החיים הדיגיטלי יואץ עם השקת מוצרים ושירותים מתקדמים לשוק הצרכנים, כמו מכשירי הקלטה דיגיטליים (PVR), שירותי וידאו מתקדמים (VOD), הפס הרחב, רשתות אלחוטיות ביתיות ועוד.

מסקנה מעניינת נוספת הייתה שקיימת היררכיה גיאוגרפית ברורה בסגנון החיים הדיגיטלי: המדינות הסקנדינביות הצפוניות ביותר נמצאו כמתוחכמות ביותר, ואילו המדינות בחלק הדרומי של היבשת נמצאו כ"מפגרות" דיגיטלית.

השינוי מהיר ביותר. המכשירים הדיגיטליים לא היו קיימים לפני 25 שנה, או אפילו לפני עשור. כיום הם נמצאים בשימוש כמעט יום-יומי ומהווים חלק בלתי נפרד משגרת חייהם של חלק גדל והולך של האירופיים. לכן, השאלה העומדת בפני החברות המייצרות מוצרים וטכנולוגיות דיגיטליות אינה "האם סגנון חיים דיגיטלי תפס?", אלא עד כמה עמוקה החדירה של סגנון החיים הזה ומה ירכשו בתי-האב בעתיד הקרוב.

האנליסטים של Jupiter Research פילחו את בתי-האב האירופיים לארבעה סוגים, אשר באמצעותם שרטטו תהליך של אבולוציה דיגיטלית:

"מאמצים מובילים" (Early adopters) - מחזיקים בממוצע בתשעה מכשירים דיגיטליים בבית, ומהווים 7% מסך בתי-האב במערב אירופה. רובם המכריע בעלי מחשב ביתי, DVD ומצלמה דיגיטלית, ולרבע מהם רשתות אלחוטיות ביתיות.

"המחקים" (Followers) - מחזיקים בממוצע שישה מכשירים דיגיטליים בבית, ומהווים 20% מסך בתי-האב.

"הציבור הרחב" (Mainstream) - מחזיקים בממוצע ארבעה מכשירים, ומהווים 41% מסך בתי-האב.

"התקועים מאחור" (Laggards) - לרובם יש מקלט טלוויזיה אחד בבית, אך אין להם מחשב ביתי, ומכאן כמובן שהם אינם מחוברים כלל לאינטרנט. אלה מהווים 32% מסך בתי-האב.

מה מוביל לשונות המובהקת במדד סגנון החיים הדיגיטלי? כמה סיבות עיקריות, וביניהן: השקעה בתשתיות תקשורת, מדיניות ממשלתית תומכת בסקטור הדיגיטלי, הכנסה פנויה של בתי-האב, וזמינות של המכשירים הדיגיטליים בשוק.

כך, בשבדיה, שתפסה את המקום הראשון במדד, קיים שיעור המאמצים המובילים הגבוה ביותר (19%), ואילו שיעור החדירה של מחשבים ביתיים עמד בה ב-2004 על 78%, מה שהשפיע על שיעור החדירה של מכשירים אחרים מבוססי PC, כמו מצלמות דיגיטליות ונגני MP3. שיעור ההתחברות לאינטרנט במדינה זו הוא הגבוה ביותר באירופה, מה שמוביל לשיעור גבוה של גלישה ורכישה באינטרנט. אימוץ סגנון חיים דיגיטלי גם מבטא משתנה תרבותי של פתיחות ורצון להתקדם, שני דברים שהשוודים ידועים בהם.

בנוסף, קיימים משתנים מאקרו-כלכליים בארצות סקנדינביה שתורמים לאימוץ מסיבי ומהיר של סגנון החיים הדיגיטלי, וביניהם תוצר לאומי מקומי גבוה, מדיניות ממשלתית התומכת באופן עקבי בפיתוח תשתית התקשורת והמידע, וכיוצא בזה.

על אף שישראל לא נכללה במחקר, לדעתי היא הייתה תופסת מקום גבוה ברשימה. זאת בזכות שיעור בעלות על טלפונים סלולריים מהגבוהים בעולם; שיעור חדירה מסיבי של הפס הרחב - מקום שני בעולם אחרי דרום קוריאה; שיעורי גלישה משמעותיים באינטרנט; שיעור חדירה רחב של מחשבים אישיים, DVD ומצלמות דיגיטליות; ורמת חדירה גדלה והולכת של שירותי VOD.

מה המסקנה מכל זה? שסגנון החיים הדיגיטלי הוא פרמטר חשוב, המשפיע על רמת השתלבות החברה בכלכלה הגלובלית. מי שלא ישקיע בתשתית הדיגיטלית יישאר תקוע מאחור, וישקע בנחשלות כלכלית. אם להקצין, זה מזכיר לי את בני כת האמיש בפנסילבניה, שבחרו לא לאמץ את הקדמה והטכנולוגיות שהיא מביאה. הם נוסעים עד עצם היום הזה בכרכרות רתומות לסוסים, ובתיהם אינם מחוברים לרשת החשמל. המחיר שהם משלמים גבוה, ומתבטא בנחשלות כלכלית.

המהפכה הדיגיטלית היא בבחינת מגה-טרנד גלובלי, והיכולת שלנו למנף אותה באופן פרואקטיבי תתרום רבות להמשך הפיתוח של הכלכלה הישראלית ולהשתלבותנו במועדון הארצות המפותחות בעולם. "

הכותב הוא מנהל המשרד הישראלי של Jupiter Research, חברה למחקר ולייעוץ שיווקי