ג'ורג' בסט

לנגד עינינו המכוסות לחלוחית הפך ג'ורג' קלוני משרמנט סטייל קרי גרנט, לשחקן ובמאי רציני, שמוביל את גל הסרטים הפוליטיים השוטף את אמריקה. ואמריקה, במפתיע, רק אוהבת אותו עוד יותר > דוד שליט

1. עונת האוסקרים. בשבועות הקרובים צפוי ג'ורג' קלוני להיות האיש הכי שמח בהוליווד. הוא מועמד לזכייה בפרסים בכל אחת מהתחרויות הנחשבות בקהיליית הקולנוע - גלובוס הזהב, ופרסי איגודי המפיקים, הבמאים, התסריטאים והשחקנים - על סרטיו "לילה טוב, ובהצלחה" ו"סוריאנה" (שניהם יעלו על המסכים בארץ בעוד מספר שבועות). וב-31 בינואר, הימור בטוח, יוכרז שמו של קלוני גם ברשימת המועמדים לפרס האוסקר, וביותר מקטגוריה אחת. קלוני מעולם לא נכח בטקס אוסקר עד היום. "ביקשו ממני להגיש פרסים", אמר, "אבל זה כמו לכפות את עצמי על מסיבה שלא הוזמנתי אליה. אני מאמין שצריך ללכת לטקס האוסקרים רק אם אתה מועמד".

2. טיימינג. קלוני הוא חביב הקהל והברנז'ה זה זמן, אבל בשלהי 2005 הוא הוציא לשוק שני סרטים שמגדירים את שני הכוחות שמזיזים את הכלכלה והחברה האמריקנית: תקשורת ונפט. והוא עשה זאת בתזמון מושלם, תוך שהוא רוכב בהצלחה על הגל הפוליטי השוטף את אמריקה, כתגובה למלחמה המתמשכת בעיראק. בסרטו "לילה טוב, ובהצלחה" חוזר קלוני בשחור-לבן אל אמריקה של שנות המקארת'יזם. הוא ביים, כתב וגם משחק בסרט, שמתרכז בעימות בין שדרן הטלוויזיה האגדי אד מורו לבין הסנאטור הידוע לשמצה ג'ו מקארת'י. אף שחוקרים ומבקרים טוענים שמורו קפץ על העגלה לקראת הסוף, מציג אותו קלוני כסמל לתקשורת לוחמת ואמיצה - האיש שחשף את פרצופו של מקארת'י, שניהל ציד מכשפות באמריקה של שנות ה-50, רדף עובדי ממשל ואנשי תעשיית הקולנוע. האקטואליות של הסרט היום, על רקע רדיפת השלטון את הקולות האחרים והמתנגדים למהלכים בעיראק, תורמת להצלחתו. גם סרטו הבא, "סוריאנה", נוגע במתרחש היום, ומתאר בכמה ראשי-עלילה סבוכים את סיפורו של סוכן CIA המעורב בניסיונות התנקשות, מעשי טרור ואינטרסים של חברות הנפט והממשל האמריקני, על רקע המזרח התיכון.

3. מטמורפוזה. לא פחות מתזמון היסטורי מוצלח, קלוני עושה את המעבר שכוכבי-על נבונים ידעו לעשות. הוא לא נתפס כמו קרי גרנט או להבדיל סילבסטר סטאלון, שחזרו על דמות נעוריהם גם בזקנתם. הוא לא מבקש להיות רק חביב הנשים וידיד לגברים, המאצ'ו עם הזיפים והחיוך הכי מקסים. אמריקה אוהבת ומעריכה מעבר של בחורים יפים לעמדת האיש החושב והאחראי. כך קרה עם וורן ביטי שהפיק את "בוני וקלייד" ו"שמפו" באמריקה של עידן ניקסון, וכך עם רוברט רדפורד, שהחל לביים ולהפיק, וסופו שיצר את פסטיבל סנדאנס של הקולנוע העצמאי בארצות-הברית. זה קורה לקלוני עכשיו, ולצד הכסף והעוצמה, או-טו-טו, יגיעו גם הכבוד וההכרה.

4. רב-גוניות. הבחירות המקצועיות הלא-טריוויאליות של קלוני זוכות לתשואות מצד המבקרים, לעתים אף יותר מהסרטים עצמם. בביקורת על הסרט "אחי, איפה אתה?" נכתב ב"סלון-קום": "קלוני הוא נס. שחקן נאה כמוהו שמוכן להשתטות בצורה שהוא עושה פה, הוא נטול-יוהרה. הרי הוא יכול היה להסתפק בתפקידי גיבור סטרייט שהוליווד מציעה לו, אבל אתה לא עובד עם במאים כמו סטיבן סודרברג, האחים כהן ודיוויד או. ראסל, אלא אם כן אתה מוכן לקחת סיכונים. סרט אחרי סרט, וקלוני לא נראה כמי שמתקרב לגבול יכולתו. במשחק המחקה את הג'סטות של קלרק גייבל בתחילת הקריירה, אוורט שלו הוא דמות האידיוט שמשוכנע שהוא ביג שוט - והוא מאפשר לקלוני לגלם את הכפרי הגס והקרתני המוצלח ביותר בהיסטוריה של הקולנוע". גם ב"רולינג סטון" זיהו את מוכנותו של קלוני להשתטות כאחד היתרונות הגדולים שלו על פני שחקנים אחרים. וכך נכתב שם על הסרט "אכזריות בלתי נסבלת": "פארסה מהירה, פיקחית וטיפשית כאחת, נהנית מקסמו הבלתי-ייאמן של קלוני... כמו האחים כהן, קלוני שאינו חושש להיראות בדביליותו".

5. ביקורת. הביקורת בארצות-הברית בחנה את "לילה טוב, ובהצלחה" בהקשר של אמריקה הלוחמת בעיראק. ה"ניו-יורק טיימס" כתב על "לילה טוב ובהצלחה": "...הסרט משחזר בצורה מבריקה את ימי תחילת הטלוויזיה, ומתאר טוב יותר מכל סרט אחר בתקופתנו את אווירת המתח וההרמטיות של תחנת טלוויזיה בעתות משבר... קלוני מעמיד את האירועים במוקד, והסרט הוא עדות לצניעותו. הוא בוודאי למד והושפע מהבמאים שעמם הרבה לעבוד, סטיבן סודרברג ואיתן כהן, אבל התבונה הקולנועית הניבטת מהסרט היא כולה של קלוני".

6. פוליטיקה. קלוני הוא מהבודדים בהוליווד שנותנים ביטוי לדעתם הפוליטית בחייהם וגם בסרטיהם - והוא עלה על הגל הפוליטי ששוטף כעת את הקולנוע האמריקני. הוא היה שם לפני שספילברג עשה את "מינכן", אנג לי את "הר ברוקבק" ופרננדו מירלס את "הגנן המסור" - כמה מהסרטים הפוליטיים הבולטים שיתחרו איתו בקרוב על האוסקרים. קלוני היה נועז, והיו מי שקראו לו בוגד, כאשר היה זה עדיין לא פופולרי לבקר את מדיניותו של בוש במזרח התיכון. בתחילת 2003 הוא היה שק חבטות של מנחי תוכניות וקורבן להאשמות של חוגים בממשל, שטענו כאילו בורותו במתרחש בעיראק ודעותיו מהוות פגיעה בביטחונה של ארצות-הברית. קלוני השיב: "לדעתי זה פטריוטי לבקר את הממשל. בסך הכול אמרתי שאם אתה שולח 150 אלף צעירים למותם, תחשוב קודם. בתגובה, מראיינים שאלו אותי אם אני חושב שהקריירה שלי הסתיימה".

7. המזרח התיכון. נגד סרטו "סוריאנה" טענו שכל האמריקנים בסרט חורשי רעות וציניים, ודווקא המפגעים המתאבדים משורטטים בהבנה לסבלותיהם. "אני רק אומר שצריך לספר את סיפורם של המתאבדים ולא להציגם כרוע המוחלט", השיב קלוני. "הסרט אינו ביקורת נגד בוש או אדם מסוים, אלא יוצא נגד השיטה, נגד 60 שנות מדיניות שגויה במזרח התיכון. הרי יום אחד נפסיק להשתמש באנרגיית הנפט, ואז נפסיק להפציץ מדינות במזרח התיכון רק כדי להשיג את המוצר שהאזור מספק לנו". בסרט, אגב, קלוני לא רצה להיראות זוהר מדי לתפקיד סוכן ה-CIA, ולכן גידל זקן והעלה על עצמו 18 ק"ג נוספים. בסצנת עינויים שצולמה בביירות איבד קלוני את שיווי המשקל, נפל לאחור ונחבט בראשו ובגבו. קלוני עבר ניתוח מסובך, ובמשך חודשים ארוכים אחר כך סבל מכאבי-ראש וגב ומפגיעות בזיכרון.

8. ליברליות. "כן, אני ליברל, ונמאס לי שזו הפכה למילת גנאי", אמר קלוני. "הליברלים היו בעד מתן זכות ישיבה שווה לשחורים בקדמת האוטובוס, ובעד מתן זכות הצבעה לנשים, אמרנו שסנאטור מקארת'י אידיוט, שוויטנאם היא טעות, ושזה פשע להפציץ את קמבודיה, וצדקנו בכל אלה".

9. משפחה. ג'ורג' טימותי קלוני נולד במאי 1961, בלקסינגטון, קנטקי, בן למשפחה ממוצא אירי. אביו ניק קלוני היה מגיש חדשות בסינסינטי, ודודתו היא הזמרת רוזמרי קלוני ("היכן תהיה גומת החן של התינוק?"), מהקולות האהובים והמזוהים ביותר בתודעה האמריקנית. קלוני הבן הסתובב באולפני חדשות מגיל חמש, גלגל טלפרומפטרים, והיה אחראי אולפן. בצעירותו רצה לשחק בייסבול, אבל נכשל במבחנים. הוא למד עיתונות במשך תקופה קצרה, ואף שימש ככתב בתחנת כבלים - ואז שינה כיוון והפך לשחקן. בסרט "לילה טוב, ובהצלחה", ובדמותו של מורו, רואה קלוני הרבה ממאבקיו של אביו להרחיק את המפרסמים והבידור מהחדשות.

10. ER. הקריירה של קלוני, בניגוד למה שנהוג לחשוב, לא הייתה מטאורית, ועד להופעתו בסדרת ER עשה עשור אלמוני כשחקן-חוזה בחברת וורנר. הוא הופיע ב-15 פיילוטים שלא זכו להמשיך כסדרה, וכן בתפקידי אורח בסדרות כמו "רוזאן", "עובדות החיים" ו"אחיות". סדרת בית-החולים שעלתה לאוויר ב-1994 הייתה מקפצת הזהב של קלוני. הוא שיחק בה בתפקיד ד"ר דאג רוס, החתיך ההורס, במשך חמש עונות, ולא מיהר לעזוב אף שהסדרה הגבילה את יכולתו להתפנות לקולנוע. בתגובה לעזיבתו של דייוויד קארוזו את NYPD לטובת קריירה קולנועית שמעולם לא התרוממה, אמר קלוני: "אמרתי לטמבל הזה שלא יעשה את השטות הזאת".

11. באטמן. בחסות ER שיחק קלוני ב-1997 ב"באטמן ורובין", הגרוע שבסרטי הסדרה. אבל הופעתו "בחליפת גומי עם פטמות", כפי שהגדיר את תפקידו, שינתה את ההתייחסות אליו. "אני זוכר שאמרו לי בהתפעלות, 'אה, הציעו לך לשחק את באטמן?'"

12. מפרט. גובה מוצהר 1.80 מ', אף כי מראיינים טוענים שהוא נמוך מכפי שציפו, רזה באופן מפתיע, וראשו גדול מעט למידותיו. בעניין האנרגיה והחיוך המקסים, אין ויכוח. בגיל 45 שיערו השחור מאפיר להפליא, והוא לבוש בפשטות מעוצבת, לרוב על-ידי ראלף לורן.

13. כוכבות. לאחר הופעתו ב"רומן לא חוקי" ב-1998, שבו גילם שודד בנק כריזמטי, החל קלוני להיחשב למי שיכול לסחוב סרט בכוחות עצמו. "קלוני נראה כמו כוכב קולנוע ולא שחקן טלוויזיה שהושתל במסך הגדול", נכתב. איך קלוני עצמו מגדיר את שדרוג מעמדו לכוכב: "ההבדל בין התקופה שבה הייתי הולך לאודישנים ונלחם על תפקידים, למצב שבו עצם ההסכמה שלי לעשות תפקיד הייתה התנאי של המשקיעים לכך שהסרט בכלל ייעשה". ובציניות הוא מוסיף: "רוב הסרטים שלי לא הצליחו, מפתיע אותי שאני ממשיך לעבוד".

14. טבלואידים. עמדתו של קלוני נגד הטבלואידים ועיתוני הרכילות ידועה. בעבר הכריז מלחמה על "אנטרטיימנט טונייט" שצילמו אותו בניגוד לרצונו. ב-1997 התארגנו כמה עורכים ורשתות להטלת חרם נגדי על קלוני. הם האשימו אותו שהוא נוהג בצביעות ומזמין עיתונות רק כשנוח לו. קלוני ענה: "אני נוהג כמו כל איש עסקים. כשסוחר מכוניות מזמין אנשים לקנות, זה לא אומר שהלקוחות דופקים על דלתו בשלוש לפנות בוקר ואומרים, 'תן את המכונית עכשיו". ב-1998 הסתיימה מלחמתם של קלוני וסלבריטיז אחרים בהצלחה, כאשר מושל קליפורניה פיט ווילסון חתם על חוק שאסר לצלם אותם במצבים ובאתרים שהם בהגדרתם פרטיים.

15. מגורים. קלוני מתגורר רוב הזמן בקליפורניה. לפני מספר שנים קנה וילה בכפר על חופו של אגם קומו באיטליה, ובשנה שעברה עורר את זעם שכניו כשניסה לרכוש גם את חופו של האגם. בשאר הזמן דווקא נהנים הכפריים מחיי החברה שהביא למקום. ג'וליה רוברטס ומרק דיימון, למשל, קפצו לבקר מאתרי צילום אירופיים סמוכים, ואפילו לודמילה, אשתו של ולדימיר פוטין, ראש ממשלת רוסיה, ביקשה לקבוע פגישה עם הכוכב ההוליוודי של הכפר.

16. פרסים. בשבוע שעבר קיבל קלוני בניו-יורק פרס מטעם National Board of Review על "לילה טוב, ובהצלחה", ופרס נוסף, פרס החופש, מטעם איגוד המבקרים של העיתונות האלקטרונית. "לילה טוב, ובהצלחה" היה גם המנצח הגדול של פסטיבל ונציה 2005. בשנת 2000 זכה קלוני בגלובוס הזהב על הופעתו ב"אחי, איפה אתה?", ושלוש שנים רצופות, מ-1997 עד 1999, זכה, יחד עם צוות ER, בפרס איגוד השחקנים האמריקנים.

17. המפיק. עם עזיבתו את ER, פתח קלוני בקריירה של מפיק. הוא הקים חברת הפקה משלו, ומאז "אושן 11" הוא חתום יחד עם הבמאי סטיבן סודרברג על סרטים במסגרת חברה משותפת, Section Eight. ברובם מופיע קלוני, אך יש גם פרויקטים נוספים. כך היה "אינסומניה", עם אל פצ'ינו ורובין וויליאמס ב-2002, וכזה הוא "השמועה אומרת ש...", עם ג'ניפר אניסטון וקווין קוסטנר, שרץ בימים אלה על המסכים.

18. תארים. ב-1996 בחר השבועון פיפל את קלוני ברשימת 50 הגברים המצודדים בעולם. כעבור שנה בחר בו המגזין בתואר הגבר הסקסי עלי אדמות. ב-2002 דירג אותו ירחון פרמייר במקום 27 ברשימת האנשים המשפיעים באמריקה. במשאל בין בעלי רשתות בתי-קולנוע דורג קלוני במקום השישי בין הכוכבים מושכי הקופות של 2005.

19. שידור ישיר. קלוני גדל על המיתוס של השידורים החיים בדרמות הטלוויזיוניות משנות ה-50. הוא שכנע את מפיקי ER לצלם את אחד הפרקים בשידור חי. בשנת 2000 הפיק וכיכב בגרסה חיה בטלוויזיה של "אזעקה גורלית", סרט של סידני לומט משנות ה-60 על השמדה אטומית, והודיע כי בכוונתו לצלם בשידור חי בטלוויזיה גרסה חדשה לסרט המצליח "רשת שידור, גם הוא של לומט, על השפעתה הממאירה של תרבות הרייטינג.

20. "קול". התכונות הטיפוסיות בדמויות שמגלם קלוני הן מיזוג של שאננות ורצינות. סוד קסמו כשחקן הוא הנונשלנטיות. מלך הקול. הוא עיצב נוכלים - בלא מעט סרטים היה שודד בנק - תוך נדידה בין השטני והרציני, מלווה בקריצה אירונית. בו בזמן, תמיד הצליח להקרין סוג של פגיעות ורגישות, לקראת הרגע שבו יהיה הגיבור חייב לבחור בחירה מוסרית. ב"שלושה מלכים", שמבוסס על מלחמת המפרץ הראשונה, גילם תפקיד של ציניקן הרודף אחר אוצר, מסוג התפקידים שעשה המפרי בוגרט. ב"אחי, איפה אתה?" ממש חיקה את קלרק גייבל. סרטים אחרים שלו גרמו למבקרים להשוות בינו לבין גרי קופר וקרי גרנט. וכך השתפכו בשיקגו סן-טיימס, על "אושן 11": "אין כמו קלוני לגלם בשלווה ובעוצמה כזאת את דני אושן... כשקלוני וג'וליה רוברטס מחליפים עקיצות-חיזורים... נזכרתי בחילופי הדיאלוגים הקלאסיים בין המפרי בוגרט ואינגריד ברגמן ב'קזבלנקה'".

21. כסף. "הפעם הראשונה שעבדתי על אחוזים הייתה בסרט 'שלושה מלכים'. לא ראיתי סנט מהסרט, אבל רציתי לעשות אותו. על 'אחי, איפה אתה?' קיבלתי 500 אלף, אבל גם אותו רציתי לעשות. על שני ה'אושנים' לקחנו (חברת section eight) רבע מהשכר, אבל היו לנו אחוזים בהכנסות, ועשינו הרבה כסף. מצד שני, את 'וידויים של מוח מסוכן' עשיתי בחינם. על 'לילה טוב, ובהצלחה' קיבלתי דולר תמורת הבימוי, דולר תמורת התסריט ודולר על המשחק, ושום אחוזים בהכנסות - כי אף אחד לא רצה לעשות סרט בשחור-לבן על שנות ה-50. הסרט הרוויח כבר יותר מ-20 מיליון דולר, אבל חתמתי ויתור על הרווחים. אני מצלם עכשיו את 'החייל הגרמני' תמורת תעריפי איגוד. את 'סוריאנה' עשיתי בשכר של חצי מיליון דולר. אני מעדיף לעשות סרט שאני אוהב, מאשר סרט שיציעו לי ושלאחריו אגיד, 'זה היה חרא של סרט, אבל שילמו לי 20 מיליון דולר'". קלוני, אם יש צורך לציין, כבר הרוויח כ-100 מיליון דולר בתמורה להופעותיו בסרטים ובטלוויזיה.

22. מזל. "אילו הייתי נעשה מפורסם ומצליח בגיל 18, היית מוצא אותי היום סתום בקראק. אתה לא יכול לשמור על מקומך בצמרת לאורך זמן. אם אתה מצליח בצעירותך, הנפילה מגיעה. למזלי, הנפילה שלי הייתה בשלבים המוקדמים של חיי. רק בבגרותך אתה מבין שמזל ותזמון משחקים תפקיד. שחטו אותי בסרט אחד, וכעבור כמה חודשים שיבחו בסרט אחר, למרות שהייתי אותו שחקן. הסיבובים השני והשלישי בקריירה שלך הם אלה שמעצבים אותך".

23. גיל. האם קלוני, שיחגוג במאי הקרוב 45, בדרך למשבר גיל העמידה? "אחרי גיל 40 אתה עסוק בלסתום חורים בקרקעית הסירה", אמר לאחרונה בראיון לווג, "וזה בתקווה שיש לך מספיק פקקים לסתום אותם". ומה באשר להמשך? "אני לא רואה את עצמי בגיל 65 מתרוצץ בסרטים אחרי בנות 35. יש לך זמן קצוב בסרטים, לפני שיגידו לך שזהו זה. אני מעדיף, כמו וודי אלן וקלינט איסטווד, למצוא את עצמי בסרטים שלי, כי קשה לי יותר ויותר למצוא חומרים בסרטים שמוצעים לי. יש מעט תסריטים שלא גורמים לי להקיא תוך כדי קריאה, ולקראת סוף הדף אני כבר יודע את ההמשך".

24. כישלון. הכישלון הגדול של קלוני היה "סולאריס", הסרט הבדיוני מ-2002, שביים חברו סטיבן סודרברג. הסרט עלה 77 מיליון דולר, והכניס 30 בלבד.

25. הצלחה. שני הסרטים, אושן 11 ואושן 12, הכניסו 800 מיליון דולר ברחבי העולם ואיפשרו לקלוני גם את יצירת סרטיו הפחות רווחיים.

26. נשים. הוא חש לא בנוח עם העיסוק התקשורתי בחייו הפרטיים, מפזר אמירות כמו "אני אנוכי מכדי להיות אב", ומנגד הבטחות לנישואין ואבהות לשישה ילדים. בימים האחרונים פורסם שקלוני נראה עם מעצבת האופנה הניו-יורקית ניקול פסולינו בת ה-27, שהכחישה נמרצות אפשרות של רומן ביניהם. "לא נראה לך שהייתי צורחת את זה מגגות העיר?", נימקה את הכחשתה לכתב הדיילי ניוז. כעבור מספר ימים נצפה קלוני בלימוזינה עם לוסי ליו מ"המלאכיות של צ'רלי" ו"קיל ביל". בקיץ נפרד קלוני מחברתו הדוגמנית הבריטית ליזה סנודן, ובסוף שנות ה-90 היה נשוי לשחקנית טליה בלזם. וכמובן, השמועות המקובלות לגבי כוכבים רווקים שהסקס-אפיל הוא מקדם מכירה שלהם, ולפיהן קלוני הומו.

27. תרומות. קלוני מרבה להירתם למען מטרות חברתיות. הוא הופיע בוועידת ה"ג'י 8" בסקוטלנד, הצטרף לצעדות מחאה בלונדון ובברלין, יזם שידור התרמה למען משפחות הקורבנות של אסון התאומים, ועזר בגיוס הכספים למען נפגעי הצונאמי. רק עם אבא הוא נזהר. בשנה שעברה רץ ניק קלוני הדמוקרט לקונגרס מטעם מדינת קנטקי. קלוני גייס כספים, אך לא השתתף בקמפיין של האב, שכשל, אגב, בניסיונו להיבחר.

28. לאס-וגאס. הפרויקט הנוכחי שקלוני מושקע בו נשמע כמו משהו שדני אושן היה שודד בשמחה. מדובר בפרויקט "לאס רמבלאס" בלאס-וגאס, המוערך בשלושה מיליארד דולר. הוא ממוקם מזרחית ל"סטריפ", רצועת המלונות והקזינו של העיר, והוא יכלול 11 מגדלים ובהם בתי-מלון, ספא, מרכז הימורים, מועדוני בריאות וטיילת. מדובר בפרויקט המגורים הגדול בלאס-וגאס - 4,400 יחידות דיור - שאמור לירות השנה את אבן הפינה ולהסתיים עד 2011. קלוני מודה שהוא לא מבין גדול, אבל סומך על שותפיו. הוא יהיה אחראי לתכנון החלק הבידורי, מלון הבוטיק והספא. קלוני, אולד-פשנד בנשמתו, היה רוצה מקום רטרו, שייראה כמו הוליווד הישנה והקלאסית, עם אולם קולנוע לפרמיירות חגיגיות, קזינו עם תפאורת שנות ה-50, ומקום לתזמורות הגדולות מהסוג שהוא זוכר את דודתו רוזמרי מופיעה איתן ברקע. קלוני מנסה לשכנע את בראד פיט וחברים נוספים מהוליווד לרכוש שטחים בפרויקט. הוא עצמו התחייב לתרום רבע מרווחיו לפרויקט למלחמה ברעב באפריקה.

29. אושן 13. הדיבורים על סרט ההמשך כבר עולים לקלוני על העצבים. כך הוא נשמע בשבוע שעבר: "אושן 13?, זה סגור, צילמנו את הסרט בחצר האחורית שלי, הייתי גדול". מה שכן מתהווה הוא סרטו הבא, "מייקל קלייטון", שבו קלוני משחק עורך-דין שמתמחה בלנקות את הלכלוך של לקוחותיו.

30. הפי אנד. "אני לא מאמין בהפי-אנד. או שאתה מת צעיר, או שאתה מאריך ימים ורואה את כל החברים שלך מתים. עסק רע, החיים". "

צרו איתנו קשר *5988