העליון: אין זה מעשי לצפות מרשות מקומית לבחון שימושים שונים בנכס לצורכי ארנונה

דחה ערעור של חברה מכפר שמריהו, אשר ביקשה להבחין בין שטח התצוגה לבין שטח האחסון

בית המשפט העליון דחה היום (ג') בקשה של אזרח מכפר שמריהו, המנהל עסק לממכר מטבחים ורהיטים, לחלק את השטח חלוקה רעיונית לשני סיווגים שונים לצורך קביעת ארנונה.

בית המשפט העליון אישר החלטה של בית המשפט המחוזי, לגבות ארנונה תחת סיווג אחד - ארנונה עסק א' עבור אולם התצוגה. השופטת דורית בייניש דחתה בכך בקשת רשות ערעור של חברת א.ש סקסון נגד מנהל הארנונה כפר שמריהו.

החברה מנהלת עסק לממכר מטבחים ורהיטים, ובמקום אין הפרדה פיזית בין השטח המיועד לתצוגה לבין השטח המיועד לאיחסון. החברה ביקשה לחלק חלוקה רעיונית את השטח לשני סיווגים שונים: ארנונה עסק א' לשטח התצוגה, ומבנה עזר בעסק לשטח האחסון.

מנהל הארנונה דחה את עמדת החברה וסיווג את כל השטח כארנונה עסק א'. ועדת הערר קבעה, כי על השימוש שנעשה בנכס יש להחיל את עיקרון החלוקה הרעיונית, כך ש-30% משטח הנכס יסווגו כמבנה עזר לעסקים ו-70% כעסקים סוג א'.

ערעור שהגיש מנהל הארנונה לבית המשפט המחוזי בת"א התקבל על-ידי השופטת שרה דותן. היא קבעה, כי השיטה של ועדת הערר לבחינה פונקציונלית של השימושים השונים בנכס, עלולה לגרום לחלוקה שרירותית ולפגיעה בוודאות ובשוויון בהליך גביית המס. על כך ביקשה סקסון לערער לעליון.

בייניש קבעה, כי בנוגע לסיווג מתקן רב-תכליתי, יש לעשות את הסיווג לפי השימוש והתכלית של כל חלק בנפרד, רק כאשר ניתן להפריד בין חלקיו השונים של המתקן.

בייניש גם דנה בשאלה מתי יסווגו יחידות שטח שונות המצויות בסמוך זו לזו תחת סיווגים נפרדים, ומתי בסיווג אחד למרות שבכל יחידת שטח מתנהלת פעילות אחרת. לדבריה, יש לבחון את הזיקה בין היחידות השונות ונחיצות השימוש בחלק ספציפי של הנכס למהות השימוש העיקרי בנכס ולמימוש תכליתו.

בייניש מצטטת מדבריה של השופטת טובה שטרסברג-כהן שאמרה, כי אין זה מעשי לצפות מהרשות המקומית לבחון ולערוך מעקב בדבר השימושים שנעשים בחלקים שונים של נכס הומוגני, בעיקר כאשר שימושים אלה עשויים להשתנות מעת לעת. את החברה ייצג עו"ד אלי לוטן, ואת מנהל הארנונה - עו"ד אושרה פרוכטמן. (בר"ם 10139/05).