כסף שחור, כסף ירוק

פעילות החמאס, לחינוך, סעד, דת ועוד, גרפה את הרחוב הפלשתיני. המימון, כ-80 מיליון דולר בשנה, גויס במערכת כספים משומנת בעולם, שמימנה גם את המהפכה הירוקה. כעת, תיאלץ חמאס להתמודד עם תקציב שנתי של 1.5 מיליארד דולר, שלא ברור מנין יגיעו אליה > ליאור גרינבאום

ניצחונה המוחץ של תנועת החמאס בבחירות למועצה המחוקקת הפלשתינית בשבוע שעבר, נשען במידה רבה על פעילות רבת-שנים של התשתית האזרחית (דעווא) שלה, שהקנתה לה פופלריות רבה ברחוב הפלשתיני התשתית העניפה של מוסדות אזרחיים, המסייעים לאוכלוסייה בכל תחומי החיים - חינוך, סעד, בריאות, שירותי דת ועוד - פרחה במשך השנים, תוך ניצול חולשתה ואוזלת ידה של הרשות הפלשתינית, המופקדת באופן רשמי על אספקת שירותים אלה.

כדי לממן את הפעילות האינטנסיבית הזו, נזקקה חמאס לתקציב שנתי של כ-80 מיליון דולר, שגויסו בעזרת מערכת פיננסית משומנת, שפעלה בכל העולם. זרימת הכספים לשטחים הייתה אחת מעמודי התווך של המהפיכה הירוקה.

על-פי דיווחי גופי מודיעין בישראל, שמפרסם "מרכז המידע למודיעין ולטרור", התשתית האזרחית של החמאס כוללת מוסדות פיננסיים, כחברות השקעות ובנקים; ועדות צדקה, מוסדות-חינוך המפעילים מגני-ילדים דרך קייטנות ועד אוניברסיטה; מסגדים, מרפאות ושירותי בריאות, איגודי נשים ופועלים, וקבוצות ספורט. כך יצרה התנועה זיקה בין נושאים חברתיים לנושאים פוליטיים ודתיים.

החמאס ייחסה חשיבות עצומה לתשתית האזרחית שלה, כאמצעי לביסוסה כאלטרנטיבה לרשות הפלשתינית. מול השחיתות וחוסר האונים של אנשי הרשות הפלשתינית, המזוהים עם תנועת הפת"ח, רכשה תנועת החמאס את תמיכת האוכלוסייה, שגם אם לא הזדהתה עם האידיאולוגיה האיסלאמית הקיצונית שלה התנועה, לא יכלה שלא להעריך את פעילותה ואת יעילותה.

בנוסף, שימשה התשתית רחבת ההיקף הזו כמעטפת תומכת טרור, שסייעה למחבלים ולבני-משפחתם באופן ישיר (העברת כספים) ועקיף (אספקת שירותים). מחבל שיצא לבצע פיגועים ידע, שמשפחתו תקבל הרבה כסף אחרי מותו, או אם יפצע/ייעצר, דבר שסייע להעלאת המוטיבציה והנכונות בקרב מתאבדים פוטנציאליים.

משפחות השהידים, וכן פצועים, מבוקשים ועצורים, מקבלות הן סיוע חד-פעמי גדול מהתנועה, והן עזרה שוטפת לפי תעריף קבוע. מסגרות החמאס, בעיקר אלה שבאוניברסיטאות ובמסגדים, שימשו לגיוס פעילים ומחבלים מתאבדים. פעילי התנועה בשטחים איישו משרות שונות במוסדות רבים של המנגנון האזרחי, והבטיחו למשפחותיהם פרנסה קבועה, ומסווה חוקי לפעילותם.

המעטפת תומכת הטרור סייעה ל"מכבסת הכספים", שמימנה את פעילותה השוטפת של התנועה בשטחים, וכללה את תקצוב הפעילות הפוליטית, לרבות מערכת הבחירות, והפעלת מערך רחב של תקשורת, הסברה ותעמולה. כך נוצרה תשתית תודעתית בחברה הפלשתינית, המצדיקה שימוש בטרור, שלילת קיומה של ישראל וקריאה לג'יהאד נגד היהודים.

הרשות הפלשתינית, שהייתה מודעת לאתגר שהציב בפניה החמאס, העדיפה להימנע מעימות ישיר. כאשר היא החליטה לפעול נגד מוסדותיה ולסגור אותם, נעשו הדברים באופן מהוסס וחלקי, ומוסדות החמאס נפתחו מחדש תוך זמן קצר.

20 מיליון דולר מקרנות צדקה

הפעלת תשתית עניפה זו של החמאס באיו"ש וברצועת עזה, חייבה משאבים כספיים רבים. אמנם תקציב הזרוע האזרחית של התנועה אינו ידוע, אך לפי הערכות שונות מדובר בעשרות-מיליוני דולרים, 70-80 מיליון דולר בשנה. אמנם רוב הכסף שגויס נועד לתשתית האזרחית, אך חלקו זולג ישירות למימון פעילות צבאית.

רוב התקציב מגויס באמצעות תרומות מחו"ל: סעודיה, מדינות המפרץ ומדינות המערב (אירופה וארה"ב). הזרמת הכספים התנהלה במשך שנים ללא הפרעה. אבל לאחר הפיגועים במגדלי התאומים בניו-יורק, החלה הקהילה הבינלאומית לנסות ולהניח את ידה על כספי הטרור, בהצלחה חלקית. גם איראן תומכת בחמאס בהיקף קטן יחסית, כמה מהתקציב, כי היא מעדיפה לתמוך בארגוני טרור קטנים יותר, שעליהם תוכל לשלוט ביתר קלות. אך ייתכן, כי הניצחון בבחירות והגברת הלחץ הבינלאומי, יובילו להגדלת חלקה של איראן במימון החמאס והרשות הפלשתינית.

גורמי ביטחון בישראל מפרידים בין קרנות צדקה איסלאמיות, המממנות ישירות את החמאס ושהן חלק אינטגרלי ממנה, לבין קרנות כלליות, הקרובות לה אידיאולוגית, אך אינן חלק ממנה.

דוגמה בולטת לסוג הראשון, הן קרנות צדקה ייעודיות של התנועה באירופה, שעיקר תכליתן - העברת כספים למוסדות החמאס בשטחים. קרנות אלה הן שלוחה ישירה של החמאס, ופעיליהן משתייכים לתנועה. לפי הערכות מרכז המידע למודיעין ולטרור, היקף הסיוע השנתי של קרנות אלה לחמאס, נאמד בעבר בכ-20 מיליון דולר בשנה. הקרנות הבולטות הן "אינטרפאל" הבריטית, CBSP הצרפתית, "קרן אלאקצא" הגרמנית, שמפעילה סניפים גם בבלגיה, בהולנד ובדנמרק; ו"פלשתין" באוסטריה. רוב קרנות הצדקה של החמאס באירופה נמצאות בשלבי הליכים שונים להפסקת פעילותן. גם פעילותן של קרנות דומות בארה"ב (כמו "קרן האדמה הקדושה" בטקסס) נחסמה.

אולם, רוב המימון לחמאס מגיע מקרנות צדקה וממוסדות סיוע איסלאמיים שאינם חלק מהתנועה, אך קרובים אליה אידיאולוגית ושמסייעים לגורמים איסלאמיים קיצוניים בעולם. לכן, הסיוע שלהן לשטחים מוכוון למוסדות החמאס. רוב הקרנות הללו ממוקמות בסעודיה ובמדינות המפרץ, וההערכה היא, כי 40%-50% מתקציב התשתית האזרחית של החמאס מגיע מגופים אלה, הכוללים בין היתר את "ועדת הצדקה של קטאר", "קרן אלמנאצרה" בכוויית וה"כנס העולמי של הנוער האיסלאמי", שבסיסו בסעודיה.

לאחר פרוץ האינתיפאדה האחרונה, התמיכה הכספית בתשתית קיבלה חיזוק משמעותי עם הקמת "קואליציית הצדקה", באוקטובר 2000. זהו ארגון-גג המאגד יותר מ-50 קרנות איסלאמיות בעולם, שפועל לגיוס כספים איסלאמי עולמי רחב למען הפלשתינים בשטחים. הכספים שמגייסת הקואליציה אינם מועברים לרשות הפלשתינית, אלא ישירות לאגודות צדקה בשטחים, שמזוהות עם החמאס.

הנימוק: "פעילות הומניטרית"

כדי לייעל את עבודתה, חילקה הקואליציה את שטחי הרשות לארבעה מחוזות, שבכל אחד מהם היא פועלת מול אחד ממוסדות החמאס הדומיננטיים, המשמש כגוף מתאם ומנתב את העברת הכספים למוסדות נוספים במחוז.

דוגמה לכך היא אגודת "אלתדאמון" (הסולידריות) הפועלת באזור שכם וצפון הגדה, בראשות השייח חאמד ביתאווי, ממנהיגי החמאס הבולטים. בנוסף לכספים מקואליציית הצדקה, קיבלה העמותה כספים גם ממשטרו של סדאם חוסיין ומ"הוועדה הסעודית לתמיכה באינתיפאדת אלאקצא", בראשות שר הפנים הסעודי. בדומה לאגודות אחרות, מפעילה "אלתדאמון" מרפאה, גן-ילדים ובית-ספר, בית-יתומים, תוכנית סיוע לסטודנטים, מועדון ספורט איסלאמי, בית-אבות ועוד, ועורכת כינוסים בנושאי דת, חברה ולאום.

עם זאת, בעקבות הלחץ האמריקני בשנים האחרונות, הורחב גם בסעודיה הפיקוח על פעילות אגודות החשודות במימון טרור, ולאחרונה נסגרו מספר מוסדות כאלה. אולם, היעדר יכולת לפיקוח מלא על העברות הכספים, שנעשות באפיקים מסועפים ומורכבים, יאפשר גם בעתיד מעבר כספים ממנה לתשתית האזרחית של החמאס.

כאשר נאסף הכסף על-ידי גופים איסלאמיים שונים בעולם, נותרת הבעיה של העברתו לשטחים. אחד מהערוצים להעברת כספים מ"חוץ" לשטחים הוא "הבנק הערבי", מגופי הבנקאות והפיננסים הגדולים בעולם הערבי, שבבעלות משפחת שומאן. מרכז פעילותו נמצא בירדן, ויש לו 190 סניפים, מהם 15 בשטחים. בנוסף, לבנק יש סניפים בארה"ב, באירופה ובאסיה, מה שהפך אותו, לטענת גורמי מודיעין ישראליים ומרכז המידע למודיעין ולטרור, לערוץ מועדף להעברת הכספים על-ידי החמאס וארגוני טרור נוספים.

בפברואר 2004 פשטו כוחות צה"ל על סניפי הבנק הערבי ו"בנק קהיר-עמאן" ברמאללה, והחרימו כספים ומסמכים. מניתוח המסמכים עולה נתיב הכסף: כך לדוגמה, מוסדות וארגוני צדקה איסלאמיים-סעודיים נהגו להעביר כספים לבנקים שונים בארה"ב, ומהם הועברו לחשבונות שנוהלו בסניפי הבנק הערבי בשטחים, על-ידי אגודות הצדקה המקומיות המזוהות עם החמאס, או על-ידי פעילי התנועה.

צינורות ההעברה

היות שמדובר בהעברות כספים הנמשכות לאורך שנים, סבורים בישראל, כי גופים בכירים בבנק מודעים לפחות לקיום החשבונות בבנק ולשיוכם לפעילי הטרור, גם אם אינם משתפים-פעולה עימם באופן ישיר.

תביעות שהוגשו בארה"ב, על-ידי משפחות נפגעי טרור נגד סניף הבנק בניו-יורק, הביאו לפתיחת חקירה של רשויות הפיקוח בארה"ב, שהטילו לאחרונה קנס של 24 מיליון דולר על הבנק, היות שהוא לא ניהל מעקב, כנדרש בחוק, אחרי מקור הכספים שהועברו דרכו. נתיבים נוספים להעברת כספים המגויסים מ"חוץ" לשטחים הם חלפני כספים, בלדרים או סוחרים, וכן שימוש במערכת הבנקאות המפותחת בלבנון.

עתה, לאחר ניצחונה בבחירות והרכבת הממשלה הפלשתינית, תיאלץ תנועת החמאס להתמודד עם אתגרים תקציביים קשים יותר, בהם ניהול תקציב רשות, שהוא 1.5 מיליארד דולר בשנה. כעת לא ברור מאין יזרמו אליהם הירוקים הנדרשים לכך. "

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988