החוק למניעת הטרדה מינית והפסיקות המשפטיות שבאו בעקבותיו, מנציחים ואף מעצימים את התפיסות הסטריאוטיפיות הקיימות ביחס לנשים. כך עולה ממחקר שנערך בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה.
במסגרת המחקר בדקה ד"ר נויה רימלט עשרות פסקי דין שניתנו מאז נחקק החוק בשנת 1998. "לפסיקה שהתגבשה מאז פנים מאוד בעייתיות", טוענת רימלט. "הפסיקה מחמיצה את ייעודה החינוכי וההצהרתי ועומדת בניגוד לביקורת הפמיניסטית המקורית".
לדבריה, "הביקורת הפמיניסטית נגד הטרדה מינית מדגישה את חוסר השוויון הקיים בתופעת ההטרדה המינית. לעומת זאת, בתי המשפט מדגישים את ההטרדה המינית כפגיעה בכבודן של הנשים הגורמת להשפלתן".
רימלט טוענת, כי פסקי הדין משדרים מסר בעייתי, הן לנאשמים בהטרדה מינית והן לציבור. במקום להעמיד את הנאשמים על הפסול המרכזי ולהדגיש את חשיבות קידום מעמדה של האישה, מערכת המשפט משדרת מסר המעלים את העובדה, שעיקר הפגיעה היא במעמד השוויוני של נשים בחברה.
לטענתה, אין להמעיט בתוצאות החוק, שהביא דווקא לענישה משמעותית יותר ולאכיפה קשה של תופעת ההטרדה המינית, אולם הגיעה העת לבחון גם את פניו הבעייתיות. רימלט אומרת, כי הדבר מטריד במיוחד לאור העובדה שהחוק נחקק ביוזמה ובהשראת ארגונים פמיניסטיים, שהיו שותפים לקביעת תוכנו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
