העליון: הכספים בחשבון המיוחד של העירייה מוגנים מפני אמצעי נשייה בתקופת ההבראה

בית המשפט העליון קבע היום (ד') כללים בעניין היקף ההגנה הניתנת לעירייה שמתקיימת לגביה תוכנית הבראה ביחס לעיקולים ואמצעי נשייה אחרים שהוטלו על חשבונותיה ועל כספים המיועדים לחשבונות אלה.

השופטת איילה פרוקצ'יה, בהסכמת השופטים אסתר חיות וסאלים ג'וברן, קבעה היום שלושה כללים ביחס לכך. הראשון, כי הכספים בחשבון המיוחד של העירייה מוגנים מפני אמצעי נשייה במהלך תקופת ההבראה, מבלי להתייחס למועד הטלתם.

השני, כי הכנסות הרשות המקומית אשר אינן מצויות בחשבון המיוחד, מוגנות באופן חלקי בלבד במובן זה שעיקולים שהוטלו עליהן לאחר המועד הקובע (הכניסה לתוכנית ההבראה), מוקפאים למשך תקופת ההבראה. עם זאת, עיקולים שהוטלו קודם למועד הקובע - תקפים, ואינם מושפעים מהסדר ההבראה.

השלישי, מתייחס לכספי הרשויות המקומיות בהבראה שאינם נכללים בהגדרת הכנסות ואינם כספי הבראה שלגביהם ישנן הוראות הקפאה מיוחדות, כגון היטלי פיתוח והיטלי השבחה. אלה אינם כלולים בהסדר ההבראה על-פי החוק, ולכן הוראות ההקפאה אינן חלות עליהן.

פסק הדין התייחס לערעור שהגישה עיריית יהוד כנגד פסק דין של בית המשפט המחוזי בת"א אשר קיבל את עמדת 59 חברות וגופים ממשלתיים אשר העירייה חבה להם כספים. בית המשפט המחוזי קבע, כי הגנת החוק ניתנת לכספי הכנסות העירייה המצויים בפועל בחשבון המיוחד של העירייה, אך איננה מתייחסת לכספים מיועדים שטרם הגיעו לחשבון.

עיריית יהוד הוכרה כרשות מקומית בהבראה על-ידי משרד הפנים ביולי 2004. תוכנית ההבראה אושרה באוגוסט אותה שנה ומונה לה חשב מלווה. גירעונה המצטבר של העירייה נאמד ב-104 מיליון שקל. חובות נוספים עבור מלוות שלוותה העירייה במהלך השנים נאמדים ב-95 מיליון שקל נוספים.

כנגד העירייה מתנהלים עשרות תיקי הוצאה לפועל של נושים, המבקשים לפרוע את חובותיה כלפיהם. במסגרת זו הוטלו עיקולים על חשבונות העירייה בבנק וגם אצל צדדים שלישיים המחזיקים כספים אותם הם חייבים לעירייה.

השאלה שעמדה לדיון היתה, האם ההגנה מפני עיקולים חלים גם על כספים המיועדים לחשבונות הרשויות המקומיות המוגנים על-ידי החוק, למרות שטרם הופקדו הכספים בהם.

העירייה טענה, כי החיסיון מפני אמצעי נשייה על ההכנסות הרשות המקומית חל גם על כספים המצויים בפועל בחשבון וגם על כספים המיועדים להגיע אליו אך טרם הגיעו אליו. עירייה שנכנסה לתוכנית הבראה אמורה לפתוח חשבון מיוחד המוגן מפני עיקולים, שאליו יועברו הכספים המגיעים, על-מנת להמשיך ולתפעל את השירותים הניתנים על ידה.

היועץ המשפטי לממשלה היה בדעה, שאין תוקף לעיקולים שהוטלו על כספים מיועדים כהכנסות לרשות המקומית ואשר טרם הגיעו לחשבון המיוחד. החברות והגופים הנושים טענו מאידך, כי הרחבת הגנת ההקפאה של עיקולים על כספים שטרם הופקדו בחשבון המיוחד, מנוגדת לחוק. לכן ניתן לעקל ולשעבד את הכספים המגיעים לעירייה והמוחזקים בידי צדדים שלישיים.

השופטת פרוקצ'יה, לאחר שבחנה את תכלית החוק ואת המשמעויות של תוכנית ההבראה וההגנה על החשבון, קבעה, כי לכספי החשבון המיוחד ניתנת הגנה רחבה מפני אמצעי נשייה כלשהם, מבלי להתייחס למועד היווצרם של אמצעים אלה.

עם זאת, להכנסות המיועדות לרשות שאינן בחשבון המיוחד, בכלל זה כספים שבידי צדדים שלישיים או הכנסות המצויות בצנרת בדרכן לרשות המקומית, ניתנת הגנה חלקית. אם העיקולים הוטלו לאחר המועד הקבוע ובמהלך הסדר ההקפאה, הרי שכספים אלה יוקפאו. לעומת זאת, אם העיקולים הוטלו קודם לתוכנית ההבראה, יעמדו העיקולים בתוקפם.

בפסק הדין דוחה השופטת את עמדת המדינה, לפיה אין תוקף משפטי לצווי עיקול על חובות מיסים ותשלומי חובה של נישומים כלפי הרשות המקומית, ולא ניתן לעקל את הזכות של הרשות המקומית לכספי המיסים הנמצאים אצל החייבים.

השופטת אומרת, כי פירוש השולל תוקף כולל מאמצעי נשייה אזרחיים המוטלים על כספי מיסים של רשות מקומית, פוגע פגיעה עמוקה בזכות הקניין של הנושים ובזכות חוקתית הנתונה להם. פגיעה זו אמורה להתבצע על-ידי חקיקה בכנסת. ובלא הסדר חקיקתי מפורש, ספק אם ניתן לבית המשפט העליון לפרש את החוק כפי שהמדינה מבקשת.

לאור האמור החליטה השופטת לדחות את הערעור כנגד מספר חברות. לגבי אחרות, החליטה להחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי, על-מנת לבחון את תוקף העיקולים על-פי הכללים שקבעה בפסק הדין.

את עיריית יהוד ייצג עו"ד עודד ברי . (ע"א 10233/04).