שוורים ברוטשילד

מי שהסתובב לאחרונה בשדרות רוטשילד בת”א, לא יכול שלא להתרשם מעשרות פסלי השוורים המציינים 70 שנה לבורסה, בה שולטים השוורים ללא עוררין בשנים האחרונות. אולם לאחרונה משהו השתנה: הדובים התחילו לצאת ממאורותיהם

מי שהסתובב לאחרונה בשדרות רוטשילד בת”א, לא יכול שלא להתרשם מעשרות פסלי השוורים המציינים 70 שנה לבורסה, בה שולטים השוורים ללא עוררין בשנים האחרונות. אולם לאחרונה משהו השתנה: הדובים התחילו לצאת ממאורותיהם והמומנטום החיובי מתחיל להתפוגג.

בשלב זה מדובר על ירידות שערים מתונות יחסית, הנובעות בעיקר ממכירות של משקיעים זרים. המכירות בולטות במיוחד במניות הבנקים: מניית בנק הפועלים נסחרת ב11% מתחת לרמת השיא שלה ומניית לאומי נמוכה ב8% מהשיא. מאז תחילת השנה נרשמה במדד ת”א25 תשואה שלילית של מינוס 0.7%.

השוורים אינם מתרגשים יתר על המידה. לטעמם מדובר במספר ימים בלבד של ירידות שערים, המהוות מימוש טבעי בהתחשב בעליות החדות שפקדו את השוק בשלוש השנים האחרונות. לדבריהם, הם אינם מבחינים במכירות מסיביות של המשקיעים הזרים ונם לא שינו את התייחסותם החיובית לשוק הישראלי.

האמת היא, שבכל זאת משהו השתנה במצב המדיניבטחוני ובמקביל גם במצב הכלכלי של ישראל. מחלתו של אריאל שרון ונצחונו של החמאס ברשות הפלשתינאית שינו מהקצה אל הקצה את הרקע המדיניבטחוני. אלה הסבורים שדווקא המשקיעים הזרים, הרגישים יותר מכל לתנודות באווירה המדיניתבטחונית יישארו אדישים לנוכח ההתפתחויות האחרונות, טועים טעות מרה.

המשקיעים הזרים, שידעו לרכוש מניות כבדות מכל הבא ליד, לא יהססו כהוא זה למכור אותן כאשר יחושו שהסנטימנט החיובי בתחום המדיניבטחוני נהפך יותר ויותר לסנטימנט שלילי, וקיימת סכנה שישראל תיקלע לקיפאון מדיני ולמתיחות בטחונית.

במישור הכלכלי, שתי התפתחויות שליליות מעיבות על המשק הישראלי: השינוי במדיניות הריבית של הפדרל ריזרב ובמקביל גם במדיניות הריבית של בנק ישראל. לא עוד שערי ריבית נמוכים, אלא להיפך: העלאות רצופות של הריבית בארה”ב, במדינות אחרות וכמובן גם בישראל. בסופו של דבר, אין דבר השנוא יותר על סוחרי המניות בבורסה התלאביבית ובבורסות אחרות מאשר שערי ריבית עולים.

ההתפתחות השלילית השנייה הקשורה בין השאר גם בהתפתחויות בתחום המדיניבטחוני: התחזקותו של הדולר לעומת השקל. הסכנה הגדולה ביותר היא שהדולר יתחזק בעולם כפי שהוא עושה בימים האחרונים בעקבות הציפיות להמשך העלאות הריבית בארה”ב, ובמקביל התחזקותו לעומת השקל תימשך עוד ועוד.

מובן שהשוורים נשארים איתנים בדעתם. לגביהם, יהיו אשר יהיו השינויים במצב המדיניבטחוני, המשק הישראלי ימשיך לגלות עוצמה ולצמוח בקצב של 4%5% גם השנה. לדידם, מחירי המניות בארץ אינם גבוהים כלל ועיקר, בהתחשב ברווחיות הגבוהה של החברות, והם אף נמוכים בהשוואה לאלה בבורסות המובילות בעולם ובשווקים המתעוררים.

הבעיה היא, שאין חשיבות גדולה לרמת המחירים של מניות. כל עוד הן אינן נסחרות במחירים הנמצאים בשמים או במחירי שפל, הגורם שמשפיע על הפעילות בבורסות היה ונשאר הסנטימנט בשווקים. כאשר המומנטום החיובי נמשך, שום מחסום לא יעמוד בפני השוורים ואלה ידחפו את שערי המניות מעלה מעלה.

אולם כאשר המומנטום החיובי נעצר ולפתע הדובים גחים ממאורותיהם והמומנטום נהפך לשלילי, כל הדיבורים על מכפילי רווח סבירים וציפיות להמשך הצמיחה הכלכלית לא יעזרו, על אחת כמה וכמה כאשר שערי המניות בבורסה התלאביבית נמצאים קרוב לרמות השיא ההיסטוריות שלהם. אם אכן יתפתח סנטימנט שלילי, קיימת סכנה של ממש שירידות השערים שהיו מתונות עד כה, יהפכו לירידות שערים חדות בהרבה.

לא משנה עד כמה השוורים ממשיכים להיות אופטימיים. מילת המפתח בכל הקשור להתייחסות להשקעה בבורסה התלאביבית בימים אלה חייבת להיות זהירות, זהירות ועוד פעם זהירות.