סוג של אופטימיות

במשך עשר שנים, לא נבנה בארץ ולו מלון אחד, בשל מצב הענף - הראשון לסבול ממתיחות או אירועים ביטחוניים, המרוקנים מלונות תוך שעות.

המלונאים אף נמנעו מלבצע שיפוצים הכרחיים. במשך חמש שנים, עסקו המלונות והמלונאים בלשרוד, כשהמצילים את המצב הם ישראלים שבילו חופשה בארץ.

מראשית 2005, עם הרגיעה היחסית, החלו תיירים לחזור, מה ששיפר את מצב המלונות, אך לא שכנע את המלונאים להיכנס להשקעות חדשות. אין מי שיסתכן בבניית מלון, אך פה ושם יש יזם שמוכן להשקיע במלון קיים. פויו זבלדוביץ רכש מלון בים המלח, יזמים רכשו מלונות בנתניה כדי להפכם לדירות.

לדברי אבי אלה, אם ימכור את הרשת או חלקים ממנה, אין זה אומר דבר על מצבו של הענף. עצם העובדה שיש קונים לסחורה מבטאת סוג של אופטימיות.