ארנונה ללא נשמה

תוספת של 20% לארנונה, זה מה שצפוי לנו בשנה הבאה. וזה לא בגלל שכך החליטו הכנסת או האוצר או הרשויות המקומיות עצמן. התוספת היא תוצאה של שיטת חישוב חדשה שנקבעה בחוק ההסדרים. עד עתה הכנסת היתה הגוף שקבע את שיעורי הארנונה. בעקבות חוק ההסדרים החליטה הממשלה שהארנונה תיקבע על-פי שיקלול מחצית העליה המצטברת של שני פרמטרים: שיעור עליית מדד המחירים לצרכן ושיעור עליית השכר בסקטור הציבורי. השקלול הזה מניב את התוספת של 20 האחוזים.

אין שום רע בכך שהוציאו את עניין גובה הארנונה מהכנסת, כי בכל פעם שהעניין עלה הוא הפך, כפי שקורה לרוב, לכלי מיקוח פוליטי. לא תמיד, בלשון המעטה, נקבע שיעור הארנונה בהתאם לשיקולים ענייניים. לעיתים קרובות, אם לא תמיד, זה היה נושא הפתוח ללחצים מפלגתיים ולקשרים אישיים. כך שבהחלט טוב שנקבעו קריטריונים אוביקטיביים שאינם תלויים בפוליטיקאים.

השאלה שנותרה, אם כן, היא לגבי הקריטריונים עצמם. האם הם ראויים? האם הם בנויים לפי מה שבאמת נחוץ, או שמדובר בכלי שרירותי המתחשב רק בצרכי הרשויות המקומיות, להבדיל מהתושבים המשלמים את הארנונה? הארנונה מיועדת לתת שירותים לתושבי הרשויות, את זה אנחנו יודעים. מה שאנחנו עוד יודעים, זה שעד כה לא הופגנה דאגה כלשהי לכך שתהיה סימטריה בין השירותים לבין התשלומים עבורם.

מה לא שמענו על השחיתויות והבזבוזים ברשויות המקומיות? כל דו"ח של מבקר המדינה העוסק בהן, עמוס בגילויים על מיליונים שהולכים למטרות שדבר אין בינן לבין שירות יעיל ונקי לאזרח. אנחנו שומעים וקוראים על מאות עובדי רשויות שהתעסוקה היחידה שלהם היא לקבל את המשכורת; על ראשי רשויות ומנהלים בכירים הממנים בני משפחות, לעיתים לתפקידים שנוצרו במיוחד, וללא צורך, עבורם.

למעשה אין כמעט עוולה המוכרת מהסקטור הציבורי שלא התנקזה גם לרשויות המקומיות. בתקופתו של אברהם פורז כשר הפנים היה רעיון של איחוד רשויות, כדי לחסוך בהוצאות. העניין נקבר בגלל לחציהם של הנהלות הרשויות.

החישוב של עליית המדד ועליית השכר נשמע מאוד מקצועי. אבל האם לא נחוץ לחשב גם פרמטרים נוספים? למה שהחישוב יהיה מבוסס רק על עליית המדדים השונים? למה לא להוסיף אליהם גם אלמנטים הכרוכים בירידה? כמו, למשל, ירידת רמת העבודה ועליית רמת הבזבוזים והשחיתויות? האם לא ראוי לחשב, באופן מקצועי וחיצוני, את הערך הכספי של אי ביצוע המלצות מבקרי המדינה ויוזמי הרפורמה של איחוד הרשויות? למה לא לכלול גם את שני האלמנטים הללו בחישוב הכללי?

מה שחסר מועד בחישוב הארנונה הוא העדר היחס בין התמורה והתפוקה. בחישוב הקר של ערכים כלכליים בלבד אין מקום לפרס וגם לא לעונש.

כלומר, מועצה מקומית המבזבזת את כספי הארנונה בלי הכרה ומעצור, תקבל את אותו שיעור העלאה כמו מועצה אחרת המנהלת את ענייניה בצורה נאותה.

זו שיטה שאין בה כל עידוד לראשי מועצות להשתדל קצת יותר, שלא לדבר על חוסר ההתחשבות בכך שהתושבים משלמים הרבה כסף שחלקו אינו מיועד כלל לרווחתם.