ההתנחלויות המשיכו לקבל יחס מועדף בתקציבים מוניציפאליים, בבנייה למגורים ובסלילת כבישים גם בשנות האינתיפאדה, למרות הקיצוצים הכבדים שנעשו בשנים אלה בתקצוב הממשלתי של הרשויות המקומיות. כך נטען במסמך שחיברו ד"ר שלמה סבירסקי, אתי קונור-אטיאס ואיתי שורץ ממרכז אדוה. המסמך מתייחס לשנים 1995-2004.
לעומת זאת, היישובים הערביים בתוך ישראל, סובלים מהמימון המוניציפאלי הנמוך ביותר. בשנת 2004, על-פי המסמך, ההכנסה המוניציפאלית לנפש מהמענק הכללי של משרד הפנים עמדה ביישובי יש"ע והגולן על 1,241 שקל, לעומת 802 שקל בעיירות הפיתוח ו-738 שקל ביישובים הערביים.
ההכנסה המוניציפאלית המיועדת לאספקת השירותים הציבוריים השונים - חינוך, בריאות ורווחה, עמדה ביישובי יש"ע והגולן על 1,949 שקל, לעומת 1,363 שקל בעיירות הפיתוח ו-1,346 שקל ביישובים הערביים.
מחברי המסמך טוענים עוד, כי הסיוע הממשלתי הנדיב מאפשר ליישובי יש"ע והגולן לקיים רמה נמוכה של הכנסות עצמיות: בשנת 2004 עמדו ההכנסות העצמיות שם על 2,000 שקל לנפש, בהשוואה ל-3,194 שקל לנפש ביישובים בתוך הקו הירוק.
לטענתם, הפערים ניכרים עוד יותר בתקציב הבלתי רגיל, המשמש לפיתוח: ב-2004, ההכנסות בתב"ר ביש"ע והגולן עמדו על 2,008 שקל, בהשוואה ל-1,067 שקל בעיירות הפיתוח ול-826 שקל ביישובים הערביים.
עוד עולה מהמחקר, כי המעורבות הממשלתית בבנייה למגורים ביש"ע גבוהה משמעותית מאשר בתוך הקו הירוק: בשנים 1995-2004 הוחל ביש"ע בבנייתן של 25,714 דירות למגורים, בהשקעה כוללת של כ-13.4 מיליארד שקל.
המדינה היתה אחראית על כ-57% מסך התחלות הבנייה ועל כ-40% מההשקעה הכוללת בבנייה למגורים. זאת, שבישראל, ללא יש"ע, המדינה היתה אחראית על 27% מסך התחלות הבנייה ו-16% מההשקעה הכוללת בבנייה למגורים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.